שינויים

'''השפעות ההון על העיתונות''' כוללות את ההשפעות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], [[הון|בעלי הון]], אנשי עסקים ונציגים שלהם על הסיקור התקשורתי כולל בחירת הנושאים, המשקל הניתן לנושאים, והצגת העובדות הדעות בנושאים שונים וכן היבטים נוספים שנועדו להשפיע על התרבות ועל דעת הקהל כגון [[פרסום]] ו[[פרסום סמוי]]. חלק מהציבור ער להטיות פוליטיות בתחום המדיני שיש לגופי תקשורת, הציבור מודע פחות לדרכים בהן מידע שיש לו השלכות כלכליות ואו הנוגעות לתרבות וכלכלה מוסתר או מוצג בדרך שתחזק עמדה מסויימת. השפעות ההון על התקשורת יכולות להשפיע בצורה נרחבת גם על המערכת הפוליטית ועל התפקוד שלה ולכן הוא נחשב חלק מ[[קשרי הון-שלטון-עיתון]].  

'''השפעות ההון על העיתונות''' כוללות את ההשפעות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], [[הון|בעלי הון]], אנשי עסקים ונציגים שלהם על הסיקור התקשורתי כולל בחירת הנושאים, המשקל הניתן לנושאים, והצגת העובדות הדעות בנושאים שונים וכן היבטים נוספים שנועדו להשפיע על התרבות ועל דעת הקהל כגון [[פרסום]] ו[[פרסום סמוי]]. חלק מהציבור ער להטיות פוליטיות בתחום המדיני שיש לגופי תקשורת, הציבור מודע פחות לדרכים בהן מידע שיש לו השלכות כלכליות ו/או הנוגעות לתרבות וכלכלה מוסתר או מוצג בדרך שתחזק עמדה מסויימת. השפעות ההון על התקשורת יכולות להשפיע בצורה נרחבת גם על המערכת הפוליטית ועל התפקוד שלה ולכן הוא נחשב חלק מ[[קשרי הון-שלטון-עיתון]].  

==ערוצי השפעה של ההון על התקשורת==

==ערוצי השפעה של ההון על התקשורת==

* '''קשרי עסקים עם בעל העיתון''' - לפעמים בעל ההון שרוצה להשפיע על העיתון הוא לא הבעלים עצמו אלא חבר קרוב שלו. הקשרים יכולים להיות דרך קידום מיזמים משותפים, דרך הקלות בקבלת הלוואה בגופים פיננסים, קשרים לאנשי עסקים אחרים ועוד.  

* '''קשרי עסקים עם בעל העיתון''' - לפעמים בעל ההון שרוצה להשפיע על העיתון הוא לא הבעלים עצמו אלא חבר קרוב שלו. הקשרים יכולים להיות דרך קידום מיזמים משותפים, דרך הקלות בקבלת הלוואה בגופים פיננסים, קשרים לאנשי עסקים אחרים ועוד.  

* '''פרסום בגוף התקשורת'''. מקור ההכנסה של רוב העיתונים וגופי תקשורת אחרים הוא דרך פרסום בגוף התקשורת. למפרסמים יש לעיתים השפעה על סוג הכתבות שיתפרסמו בגוף התקשורת. גופים גדולים יכולים לאיים על עיתון שאם הוא יפרסם כתבה לא מחמיאה עבורם, או יפגע באינטרס פוליטי או כלכלי של בעלי השליטה שלהם, הם יעבירו את הפרסום שלהם למתחרים. לדוגמה העיתונאית החוקרת "נלי בליי" (אליזבת ג'יין קוקרן ) מיקדה את תשומת לבה באפליית נשים, המציאה את העיתונות החוקרת, והתמחתה בביצוע תחקירים בזהות שאולה. היא התחזתה לפועלת ופרסמה כתבות תחקיר על תנאי העבודה הקשים של נשים במפעלים בסוף המאה ה-19. כתבותיה הרגיזו בעלי עסקים רבים, שאיימו על העיתון בהפסקת הפרסום בו אם ימשיך העיתון לפרסם את כתבותיה של בליי. לאחר כמה כתבות תחקיר "הוגלתה" בליי לטורים על נושאי אופנה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%99]

* '''פרסום בגוף התקשורת'''. מקור ההכנסה של רוב העיתונים וגופי תקשורת אחרים הוא דרך פרסום בגוף התקשורת. למפרסמים יש לעיתים השפעה על סוג הכתבות שיתפרסמו בגוף התקשורת. גופים גדולים יכולים לאיים על עיתון שאם הוא יפרסם כתבה לא מחמיאה עבורם, או יפגע באינטרס פוליטי או כלכלי של בעלי השליטה שלהם, הם יעבירו את הפרסום שלהם למתחרים. לדוגמה העיתונאית החוקרת "נלי בליי" (אליזבת ג'יין קוקרן ) מיקדה את תשומת לבה באפליית נשים, המציאה את העיתונות החוקרת, והתמחתה בביצוע תחקירים בזהות שאולה. היא התחזתה לפועלת ופרסמה כתבות תחקיר על תנאי העבודה הקשים של נשים במפעלים בסוף המאה ה-19. כתבותיה הרגיזו בעלי עסקים רבים, שאיימו על העיתון בהפסקת הפרסום בו אם ימשיך העיתון לפרסם את כתבותיה של בליי. לאחר כמה כתבות תחקיר "הוגלתה" בליי לטורים על נושאי אופנה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%99]

* '''שימוש בחברות יח"צ ודוברים''' - חברות רבות מחזיקות דוברים, יועצי תקשורת, ואו שוכרות חברות יחסי ציבורי (יח"צ) במטרה להשפיע על דעת הקהל בכלל ועל כתבים שונים בפרט. העובדים בחברות יחסי ציבור וכן הדוברים הם במקרים רבים אנשים שבאו מעולם התקשורת והעיתונות. לדבר זה יש מספר יתרונות - האחד הוא שהם נמצאים בקשרים חברתיים עם עיתונאים ויכולים להעביר להם מידע והשקפות על בסיס חברות זו, היבט נוסף הוא שהם מכירים את היחסים האישיים בין עיתונאים ומנצלים תככים שונים בעולם זה. בנוסף חברות יח"צ ודוברים סוחרות פעמים רבות במידע שהם קיבלו דרך קשרים אל הממשל ואו מידע מתוך התאגיד. עיתונאי שיצא נגד החברה הגדולה או הדובר שלה יפסיד מקורות מידע חשובים. ההשלכה השלישית של דבר זה היא [[שיטת הדלת המסתובבת]] שבה עיתונאי כיום יודע שיש סיכוי סביר שבעתיד הוא עצמו יהפוך לאיש יח"צ בעתיד ולכן כדאי לו לשמור על יחסים טובים עם משרד יחסי ציבור גדולה. עבור העיתונאי, פעמים רבות הודעות של חברות היח"צ ושל דוברים חוסכות לו בדרך כלל עבודה רבה במציאת העובדות, בבחירת סיפור ובניסוח שלו - כך שהוא יכול לחסוך קצת זמן בהכנת ידיעות ומאמרים שבדרך כלל נערכים בלחץ זמנים ובשכר נמוך.  

* '''שימוש בחברות יח"צ ודוברים''' - חברות רבות מחזיקות דוברים, יועצי תקשורת, ו/או שוכרות חברות יחסי ציבורי (יח"צ) במטרה להשפיע על דעת הקהל בכלל ועל כתבים שונים בפרט. העובדים בחברות יחסי ציבור וכן הדוברים הם במקרים רבים אנשים שבאו מעולם התקשורת והעיתונות. לדבר זה יש מספר יתרונות - האחד הוא שהם נמצאים בקשרים חברתיים עם עיתונאים ויכולים להעביר להם מידע והשקפות על בסיס חברות זו, היבט נוסף הוא שהם מכירים את היחסים האישיים בין עיתונאים ומנצלים תככים שונים בעולם זה. בנוסף חברות יח"צ ודוברים סוחרות פעמים רבות במידע שהם קיבלו דרך קשרים אל הממשל ו/או מידע מתוך התאגיד. עיתונאי שיצא נגד החברה הגדולה או הדובר שלה יפסיד מקורות מידע חשובים. ההשלכה השלישית של דבר זה היא [[שיטת הדלת המסתובבת]] שבה עיתונאי כיום יודע שיש סיכוי סביר שבעתיד הוא עצמו יהפוך לאיש יח"צ בעתיד ולכן כדאי לו לשמור על יחסים טובים עם משרד יחסי ציבור גדולה. עבור העיתונאי, פעמים רבות הודעות של חברות היח"צ ושל דוברים חוסכות לו בדרך כלל עבודה רבה במציאת העובדות, בבחירת סיפור ובניסוח שלו - כך שהוא יכול לחסוך קצת זמן בהכנת ידיעות ומאמרים שבדרך כלל נערכים בלחץ זמנים ובשכר נמוך.  

* '''איום בתביעות דיבה ובתביעות השתקה.''' תביעות דיבה הן תביעות שאנשים תובעים בהם גופי תקשורת אם לדעתם נגרם לזהם נזק במכוון על ידי ידיעה לא מדוייקת. [[תביעת השתקה]] היא מצב שבו גוף גדול מנצל את כוחו כדי לאיים להגיש תביעות דיבה נגד גופי תקשורת, במטרה למנוע פרסום לא מחמיא. האיום בתביעה היא דוגמה כיצד [[אי שוויון כלכלי]] גורם ל[[אי שוויון פוליטי]] - הארגון הקטן יותר עלול להיגרר בבתי משפט במשך זמן רב ובבתי משפט יש יתרון מהותי לצד שיש לו יותר אורך נשימה וגישה לעורכי דין יקרים ולמומחים במשפט ובתחומים אחרים. בחלק מהמקרים ארגוני תקשורת בוחרים להתנצל ולהתקפל, במקרים אחרים גופי תקשורת מבינים את הרמז מבעוד מועד ונמנעים לפרסם תחקירים או ידיעות שעלולים לסבך אותם בצרות כלכליות.

* '''איום בתביעות דיבה ובתביעות השתקה.''' תביעות דיבה הן תביעות שאנשים תובעים בהם גופי תקשורת אם לדעתם נגרם לזהם נזק במכוון על ידי ידיעה לא מדוייקת. [[תביעת השתקה]] היא מצב שבו גוף גדול מנצל את כוחו כדי לאיים להגיש תביעות דיבה נגד גופי תקשורת, במטרה למנוע פרסום לא מחמיא. האיום בתביעה היא דוגמה כיצד [[אי שוויון כלכלי]] גורם ל[[אי שוויון פוליטי]] - הארגון הקטן יותר עלול להיגרר בבתי משפט במשך זמן רב ובבתי משפט יש יתרון מהותי לצד שיש לו יותר אורך נשימה וגישה לעורכי דין יקרים ולמומחים במשפט ובתחומים אחרים. בחלק מהמקרים ארגוני תקשורת בוחרים להתנצל ולהתקפל, במקרים אחרים גופי תקשורת מבינים את הרמז מבעוד מועד ונמנעים לפרסם תחקירים או ידיעות שעלולים לסבך אותם בצרות כלכליות.

===השפעה על תפקוד המערכת הפוליטית===

===השפעה על תפקוד המערכת הפוליטית===

השפעה מערכתית-פוליטית מרכזית של קשרי הון עיתונות היא שמועמדים או מפלגות שעלולים לפגוע בשיטה הקיימת זוכים להתעלמות ואו ליחס עוין או מזלזל מצד התקשורת, דבר זה מקשה מאד על חלק מהמועמדים הפוליטיים. דוגמה לניסיון של התקשורת להתעלם ממועמד פוליטי מאיים היא היחס של התקשורת בארצות הברית ל[[ברני סנדרס]]. כל עוד זה לא צבר מומנטום פוליטי משמעותי התקשורת ניסתה להחביא אותו. באופן כללי יותר היחס של התקשורת למועמדים ומפלגות שונות משפיע בצורה ניכרת על הסיכוי שלהם להיבחר (זו אחת הסיבות לכך שחלק מהפוליטיקאים הם אנשי תקשורת לשעבר - יש להם ניסיון בניסוח וכן קשרים בעולם התקשורת). קשרי הון -תקשורת יחד עם היכולת של בעלי הון גדולים להשפיע על הבחירות המקדימות והבחירות הכלליות מייצרים סוג של מסננת - רק מי שעבר את המסננת של ההון יכול לעמוד לבחירת כלל הציבור. מנגנון זה אינו מוחלט - ייתכנו מועמדים שיוצאים נגד בעלי הון חזקים כקבוצה או כיחידים, זהו מנגנון הסתברותי - למועמדים ומפלגות שנהנים מתמיכת ההון יש יתרון פוליטי משמעותי על פני מי שאין לו תמיכה כזו. החשיבות הפוליטית של תמיכה ושל סינון ראשוני של ההון ושל התקשורת המסחרית עוברות שינויים עם הזמן - טכנולוגיות חדשות משנות את ערוצי התקשורת בהיבטים שונים. הטכנולוגיות כוללות את העיתונות המודפסת, הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, אינטרנט, אימייל, רשתות חברתיות וטלפונים חכמים. צורות מדיה שונות אלה השפיעו ומשפיעות על דעת הקהל ועל היכולת של הציבור להעלות נושאים בכוחות עצמו או להתארגן ולפעול יחד.  

השפעה מערכתית-פוליטית מרכזית של קשרי הון עיתונות היא שמועמדים או מפלגות שעלולים לפגוע בשיטה הקיימת זוכים להתעלמות ו/או ליחס עוין או מזלזל מצד התקשורת, דבר זה מקשה מאד על חלק מהמועמדים הפוליטיים. דוגמה לניסיון של התקשורת להתעלם ממועמד פוליטי מאיים היא היחס של התקשורת בארצות הברית ל[[ברני סנדרס]]. כל עוד זה לא צבר מומנטום פוליטי משמעותי התקשורת ניסתה להחביא אותו. באופן כללי יותר היחס של התקשורת למועמדים ומפלגות שונות משפיע בצורה ניכרת על הסיכוי שלהם להיבחר (זו אחת הסיבות לכך שחלק מהפוליטיקאים הם אנשי תקשורת לשעבר - יש להם ניסיון בניסוח וכן קשרים בעולם התקשורת). קשרי הון -תקשורת יחד עם היכולת של בעלי הון גדולים להשפיע על הבחירות המקדימות והבחירות הכלליות מייצרים סוג של מסננת - רק מי שעבר את המסננת של ההון יכול לעמוד לבחירת כלל הציבור. מנגנון זה אינו מוחלט - ייתכנו מועמדים שיוצאים נגד בעלי הון חזקים כקבוצה או כיחידים, זהו מנגנון הסתברותי - למועמדים ומפלגות שנהנים מתמיכת ההון יש יתרון פוליטי משמעותי על פני מי שאין לו תמיכה כזו. החשיבות הפוליטית של תמיכה ושל סינון ראשוני של ההון ושל התקשורת המסחרית עוברות שינויים עם הזמן - טכנולוגיות חדשות משנות את ערוצי התקשורת בהיבטים שונים. הטכנולוגיות כוללות את העיתונות המודפסת, הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, אינטרנט, אימייל, רשתות חברתיות וטלפונים חכמים. צורות מדיה שונות אלה השפיעו ומשפיעות על דעת הקהל ועל היכולת של הציבור להעלות נושאים בכוחות עצמו או להתארגן ולפעול יחד.  

===השפעות תרבותיות של קשרי הון בתקשורת===

===השפעות תרבותיות של קשרי הון בתקשורת===

<ref> על פי הפוסט של אור-לי ברלב ממארגנות המחאה,  

<ref> על פי הפוסט של אור-לי ברלב ממארגנות המחאה,  

{{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =https://www.facebook.com/orly.barlev1/posts/1298261776866543

{{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =https://www.facebook.com/orly.barlev1/posts/1298261776866543

|כותרת = וואו על פי הערכות|אתר = פייסבוק|תאריך = 15 בנובמבר‏ 2015}} ודף האיוונט של פייסבוק,  

|כותרת = ו/או על פי הערכות|אתר = פייסבוק|תאריך = 15 בנובמבר‏ 2015}} ודף האיוונט של פייסבוק,  

{{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =

{{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =

https://www.facebook.com/events/545101595656077/

https://www.facebook.com/events/545101595656077/

</ref>  

</ref>  

בנוסף, חלקים בתקשורת נוהגים בדרך קבע לצבוע את המחאה כמחאה של השמאל הפוליטי, או להציג את המחאה כמחאה השייכת לתפיסה סוציאליסטית ואו אנטי-ישראלית. לדוגמה בעיתון ישראל היום נכתב, כי "הייתה פה מסכת של עיכובים, שמזכירה פיליטונים של אפרים קישון המנוח. תעלת בלאומילך קטנה על מה שקרה כאן. סוציאליזם חזירי תקע כמעט כל תהליך באינספור המנגנונים המסואבים שהותירה לנו מפא"י" <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי ישראל היום|כתובת =http://www.israelhayom.co.il/article/325947|כותרת = צרות העין של הסוציאליסטים|אתר = ישראל היום|תאריך = 2 בספטמבר 2015}}</ref> לטענתם הסיבה לכך נעוצה בתגמול או ניגוד אינטרסים מובהק.

בנוסף, חלקים בתקשורת נוהגים בדרך קבע לצבוע את המחאה כמחאה של השמאל הפוליטי, או להציג את המחאה כמחאה השייכת לתפיסה סוציאליסטית ו/או אנטי-ישראלית. לדוגמה בעיתון ישראל היום נכתב, כי "הייתה פה מסכת של עיכובים, שמזכירה פיליטונים של אפרים קישון המנוח. תעלת בלאומילך קטנה על מה שקרה כאן. סוציאליזם חזירי תקע כמעט כל תהליך באינספור המנגנונים המסואבים שהותירה לנו מפא"י" <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי ישראל היום|כתובת =http://www.israelhayom.co.il/article/325947|כותרת = צרות העין של הסוציאליסטים|אתר = ישראל היום|תאריך = 2 בספטמבר 2015}}</ref> לטענתם הסיבה לכך נעוצה בתגמול או ניגוד אינטרסים מובהק.

;הצגת מרואיינים כגורם אובייקטיבי:

;הצגת מרואיינים כגורם אובייקטיבי: