שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5 בתים ,  18:59, 18 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 113: שורה 113:  
טענה לפיה בעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה.  
 
טענה לפיה בעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה.  
 
*  יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]].
 
*  יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]].
* עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).
+
* עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ו/או למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך).
* קיימים מקרים בהם יש ירידה בחלק מסוגי הזיהום אבל אין שינוי או אף עליה בפליטת מזהמים אחרים. דוגמה אחת לכך היא זיהום אוויר בחיפה שבו יש ירידה בתחמוצות חנקו ותחמוצות גופרית אבל במזהמים אחרים אין בהכרח נטייה כזו<ref>[http://online.fliphtml5.com/znzf/twgb/#p=1 דו"ח שקט תעשייתי 2015 ]אזרחים למען הסביבה </ref> דוגמה אחרת היא מגמות של [[זיהום אוויר בישראל]] בישראל - לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי-האוויר ([[תחמוצות חנקן]], וב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]]) ובחלק מהם אין שינוי במגמה ([[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) <ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>  
+
* קיימים מקרים בהם יש ירידה בחלק מסוגי הזיהום אבל אין שינוי או אף עליה בפליטת מזהמים אחרים. דוגמה אחת לכך היא זיהום אוויר בחיפה שבו יש ירידה בתחמוצות חנקו ותחמוצות גופרית אבל במזהמים אחרים אין בהכרח נטייה כזו<ref>[http://online.fliphtml5.com/znzf/twgb/#p=1 דו"ח שקט תעשייתי 2015 ]אזרחים למען הסביבה </ref> דוגמה אחרת היא מגמות של [[זיהום אוויר בישראל]] בישראל - לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי-האוויר ([[תחמוצות חנקן]], וב[[תחמוצות גופרית|גפרית דו-חמצנית]]) ובחלק מהם אין שינוי במגמה ([[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) <ref name="sviva_2015">ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר,[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx דו"ח מגמות ניטור איכות אוויר 2001-2013] המשרד להגנת הסביבה, 17/02/2015 </ref>  
    
דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוהה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב[[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.
 
דוגמה לטענה כי הזיהום מגיע ממקור אחר וכי הזיהום יורד ולכן אין בכלל בעיה קיימת בחיפה. בשנת 2012 ראש עיריית חיפה, יונה יהב התנגד להכריז על [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה כעל איזור מוכה זיהום]]. בראיון מצולם איתו טען יהב כי הנתונים עליהם התבסס משרד הבריאות על עודף תחלואה מזיהום הם ישנים, מקורם משנות ה-80 וה-90, מאז חלו הרבה שינויים ברמת זיהום האוויר וכי "הדברנו את הזיהום", על ידי השקעות של מפעלים וכי רמת הניטור בעיר של זיהום אויר גבוהה מאד. לטענתו מירב זיהום האוויר כיום מקורו ב[[זיהום אוויר מתחבורה]] וכי אם בכלל יש בעיקר בעיה של [[זיהום אוויר בישראל]] מדובר ב[[זיהום אוויר בגוש דן]]. כמו כן הוא טען כי ביום כיפור המפעלים ממשיכים לפעול אבל המכוניות לא, וביום זה אין בעיית זיהום אוויר. הוא טען שהעירייה פועלת להעביר תושבים למכוניות היברידיות וחשמליות וכי כשיושלם דבר זה תפטר גם הבעיה הזאת, לדבריו האוויר בחיפה נקי. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=YpBAkvL4fN4 ראיון עם יונה יהב ראש עיריית חיפה בנושא חיפה לא מוכת זיהום]  חדר החדשות חיפה והשרון, 23 באוגוסט 2012. </ref> בניגוד לדבריו של יהב הודיעה ממשלת ישראל כי בעיית הזיהום בחיפה לא נגמרה. בספטמבר 2015 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 529, "תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה". הסיבות לקיום התוכנית הן "בשל ריבוי יחסי של מקורות פליטה נייחים מהתעשייה באזור מפרץ חיפה, בשל נתונים על כמות גבוהה במיוחד של פליטות [[מזהמים אורגניים נדיפים]] ועומס מצטבר של פליטות מזהמים נוספים לאוויר באזור זה, בשל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים המאוחסנים ומשמשים באותו אזור ולאור עיקרון הזהירות המונעת בהתחשב בנתוני תחלואה עודפת, באותו אזור."<ref name="gov529"/><ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> הודעת הממשלה שמתמקדת במזהמים אורגניים נדיפים לא מתאימה לטענה של יהב על זיהום מתחבורה, שכן בתל אביב ובירושלים יש כמות נמוכה יותר של זיהום זה, ומקורו העיקרי בחיפה לפי הממשלה הוא בתעשייה.
שורה 136: שורה 136:  
===טענות כי הזיהום הוא בלתי נמנע===
 
===טענות כי הזיהום הוא בלתי נמנע===
 
* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  
 
* '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]].  
* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל.  
+
* '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסוד סמוי מצד עובדים ו/או שכנים של המפעל.  
 
* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסוים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.
 
* '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-ודאויות והשהיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסוים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים.
   שורה 188: שורה 188:  
בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית לכל הסוכנים יש [[מידע מלא]] על מצב העניינים בשוק ובעולם - כך שנפגעים מהזיהום יודעים במדויק את כמויות הזיהום, השפעתו על הבריאות שלהם, הנזק הכלכלי שנגרם להם וזהות הפוגעים. בפועל, מידע כזה אינו זמין בקלות והוא דורש השקעה של כסף רב, מאמץ מחקרי, שיתוף פעולה מצד גורמים רבים, כולל המפעלים, וזמן. מכאן שלא רק שזיהום הוא פגיעה במוצר ציבור, גם המידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - שכן מידע כזה יכול להועיל לי גם אם לא שילמתי עליו (לדוגמה כדי להחליט איפה לגור) מידע הוא באופן כללי בלתי יריבי - אם אני השתמשתי בו הדבר לא מונע הנאה ממנו על ידי אדם אחר. גם לגבי המידע על הזיהום לא ברור מי יאסוף אותו - האינטרס לתשלום מידע על הזיהום מחולק על פני תושבים רבים, ולמדינה לא תמיד יש אינטרס לאסוף מידע מדויק או להציג את המידע לציבור.  
 
בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית לכל הסוכנים יש [[מידע מלא]] על מצב העניינים בשוק ובעולם - כך שנפגעים מהזיהום יודעים במדויק את כמויות הזיהום, השפעתו על הבריאות שלהם, הנזק הכלכלי שנגרם להם וזהות הפוגעים. בפועל, מידע כזה אינו זמין בקלות והוא דורש השקעה של כסף רב, מאמץ מחקרי, שיתוף פעולה מצד גורמים רבים, כולל המפעלים, וזמן. מכאן שלא רק שזיהום הוא פגיעה במוצר ציבור, גם המידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - שכן מידע כזה יכול להועיל לי גם אם לא שילמתי עליו (לדוגמה כדי להחליט איפה לגור) מידע הוא באופן כללי בלתי יריבי - אם אני השתמשתי בו הדבר לא מונע הנאה ממנו על ידי אדם אחר. גם לגבי המידע על הזיהום לא ברור מי יאסוף אותו - האינטרס לתשלום מידע על הזיהום מחולק על פני תושבים רבים, ולמדינה לא תמיד יש אינטרס לאסוף מידע מדויק או להציג את המידע לציבור.  
   −
בזיהום קיימים מספר היבטים של מידע א-סימטרי שכן היצרנים יודעים הרבה יותר על כמות הזיהום ועל השפעות בריאותיות שיכולות להיות לו, לעומת שכני המפעל. שכני המפעל ואו עובדים (יחד עם הרופאים שלהם) יודעים יותר טוב מה מצבם הבריאותי. חברות ביטוח יכולות להיות בעמדה להבין את השפעת מקום המגורים על בריאות תושבי האיזור. אם רוצים להפעיל את חוק קואס יש צורך שכל צורות המידע האלה יהיו זמינות לכל באופן שווה, וכי לא יהיו עלויות עסקה למיקוח. הכחשת זיהום מעלה את עלויות העסקה (שכן היא מוסיפה רעש למידע) והיא אחד הגורמים מדוע הפעלת חוק קואס אינה ישימה לגבי רוב סוגי הזיהום (היבט אחר הוא שזיהום עלול לגרום בעיות ארוכות טווח גם לדורות הבאים שאינם יכולים להתמקח על הזכויות שלהם).  
+
בזיהום קיימים מספר היבטים של מידע א-סימטרי שכן היצרנים יודעים הרבה יותר על כמות הזיהום ועל השפעות בריאותיות שיכולות להיות לו, לעומת שכני המפעל. שכני המפעל ו/או עובדים (יחד עם הרופאים שלהם) יודעים יותר טוב מה מצבם הבריאותי. חברות ביטוח יכולות להיות בעמדה להבין את השפעת מקום המגורים על בריאות תושבי האיזור. אם רוצים להפעיל את חוק קואס יש צורך שכל צורות המידע האלה יהיו זמינות לכל באופן שווה, וכי לא יהיו עלויות עסקה למיקוח. הכחשת זיהום מעלה את עלויות העסקה (שכן היא מוסיפה רעש למידע) והיא אחד הגורמים מדוע הפעלת חוק קואס אינה ישימה לגבי רוב סוגי הזיהום (היבט אחר הוא שזיהום עלול לגרום בעיות ארוכות טווח גם לדורות הבאים שאינם יכולים להתמקח על הזכויות שלהם).  
    
הכחשת זיהום מצד מקבלי החלטות (עקב חשיבת יחד) והדחקת זיהום (מצד עובדים ותושבים שחשופים לזיהום) הם היבטים של כשל שוק מסוג רציונליות חסומה. בין היתר התשובה לשאלות כמו כמה אתה מוכן לשלם כדי שלא יהיה זיהום באזור שלך תלוי בצורת הצגת השאלה והיבטים נוספים הנחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]].  
 
הכחשת זיהום מצד מקבלי החלטות (עקב חשיבת יחד) והדחקת זיהום (מצד עובדים ותושבים שחשופים לזיהום) הם היבטים של כשל שוק מסוג רציונליות חסומה. בין היתר התשובה לשאלות כמו כמה אתה מוכן לשלם כדי שלא יהיה זיהום באזור שלך תלוי בצורת הצגת השאלה והיבטים נוספים הנחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]].  

תפריט ניווט