שינויים

[[קובץ:ExxonValdez.jpg|ממוזער|נפט דולף בכמויות גדולות מהמיכלית Exxon Valdex, לאחר שזו עלתה על שרטון באלסקה במרץ 1989. זוהי דליפת הנפט החמורה ביותר שהייתה עד לשנה זו.]]

[[קובץ:ExxonValdez.jpg|ממוזער|נפט דולף בכמויות גדולות מהמיכלית Exxon Valdex, לאחר שזו עלתה על שרטון באלסקה במרץ 1989. זוהי דליפת הנפט החמורה ביותר שהייתה עד לשנה זו.]]

'''דליפת נפט''' (באנגלית: '''Oil Spill''') הוא סוג של [[זיהום נפט]] שבו כמות גדולה יחסית של [[נפט]] או של [[נוזלי נפט]] מהפקת [[גז טבעי]] נשפכת לים או ליבשה. בדרך כלל הדבר מתרחש עקב התבקעות מיכלית נפט, צינור נפט או תקלה במתקן שאיבה או הפקה. לדליפה כזו עלולת להיות [[אקולוגיה|השלכות אקולוגיות]] וכלכליות קשות. מבחינה אקולוגית ובריאותית היא סוג של [[זיהום מים]] שעלול להוביל ל[[זיהום ימי]] ואו [[זיהום קרקע]] שהם סוג של [[השפעה סביבתית]]. מבחינה כלכלית זהו סוג [[השפעה חיצונית]].  

'''דליפת נפט''' (באנגלית: '''Oil Spill''') הוא סוג של [[זיהום נפט]] שבו כמות גדולה יחסית של [[נפט]] או של [[נוזלי נפט]] מהפקת [[גז טבעי]] נשפכת לים או ליבשה. בדרך כלל הדבר מתרחש עקב התבקעות מיכלית נפט, צינור נפט או תקלה במתקן שאיבה או הפקה. לדליפה כזו עלולת להיות [[אקולוגיה|השלכות אקולוגיות]] וכלכליות קשות. מבחינה אקולוגית ובריאותית היא סוג של [[זיהום מים]] שעלול להוביל ל[[זיהום ימי]] ו/או [[זיהום קרקע]] שהם סוג של [[השפעה סביבתית]]. מבחינה כלכלית זהו סוג [[השפעה חיצונית]].  

ההשפעות האקולוגיות של דליפת נפט בים היא יצירת כתמי נפט ושמן על פני המים שגורמים לנזק גדול לסביבה הימית ולסביבה החופית ופוגעת בדגים, אצות, אלמוגים, יונקים ימיים, צבי ים וציפורי מים. הנזק נגרם לבעלי חיים ואצות בים שגורם לפעמים להרג רב על ידי שילוב של הרעלה, עיוורון וחנק, הדבר מתרחש באחוזים ניכרים של היצורים שנחשפו לזיהום, גם אם נוקו. נזק נוסף נגרם בפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] בים ובחופים ופגיעה זו יכולה להמשך זמן רב לאחר הספקת הדליפה. בדליפה יבשתית יש זיהום של מי תהום ומי נגר עיליים הגורמים לנזק לבעלי חיים וצמחים.  

ההשפעות האקולוגיות של דליפת נפט בים היא יצירת כתמי נפט ושמן על פני המים שגורמים לנזק גדול לסביבה הימית ולסביבה החופית ופוגעת בדגים, אצות, אלמוגים, יונקים ימיים, צבי ים וציפורי מים. הנזק נגרם לבעלי חיים ואצות בים שגורם לפעמים להרג רב על ידי שילוב של הרעלה, עיוורון וחנק, הדבר מתרחש באחוזים ניכרים של היצורים שנחשפו לזיהום, גם אם נוקו. נזק נוסף נגרם בפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] בים ובחופים ופגיעה זו יכולה להמשך זמן רב לאחר הספקת הדליפה. בדליפה יבשתית יש זיהום של מי תהום ומי נגר עיליים הגורמים לנזק לבעלי חיים וצמחים.  

דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית "אקסון וואלדז" ליד חופי אלסקה ב-1989, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, ואסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010, אשר נמשך 85 יום. עם זאת דליפות נפט נפוצות הרבה יותר - מאז התרחבות [[תעשיית הנפט]] מתרחשות 3-8 דליפות נפט משמעותיות ברחבי העולם בכל שנה. מאז תחילת הפקת ה[[נפט]] רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות תעשיית הנפט לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש ב[[השפעות חיצוניות של מכוניות|מכוניות]]. משנת 1970 היו 19 דליפות שבכל אחת מהן דלפה כמות נפט בנפח מעל 100 אלף טונות - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות דליפות הנפט בנפח של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills]

דוגמאות מפורסמות לדליפות נפט כוללות את התבקעות המיכלית "אקסון וואלדז" ליד חופי אלסקה ב-1989, שפיכה של נפט בצורה מכוונת למפרץ הפרסי על ידי סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, ואסון בקידוח הנפט הימי של BP במפרץ מקסיקו בשנת 2010, אשר נמשך 85 יום. עם זאת דליפות נפט נפוצות הרבה יותר - מאז התרחבות [[תעשיית הנפט]] מתרחשות 3-8 דליפות נפט משמעותיות ברחבי העולם בכל שנה. מאז תחילת הפקת ה[[נפט]] רוב דליפות הנפט הגדולות התרחשו עם התרחבות תעשיית הנפט לאחר מלחמת העולם השנייה והתרחבות השימוש ב[[השפעות חיצוניות של מכוניות|מכוניות]]. משנת 1970 היו 19 דליפות שבכל אחת מהן דלפה כמות נפט בנפח מעל 100 אלף טונות - כלומר דליפה גדולה מאד כל שנתיים וחצי. כמות דליפות הנפט בנפח של עשרות אלפי טונות גדולה פי 4 לפחות. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_oil_spills]

יש כיום יותר [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ו[[רגולציה]] שנועדו למנוע של דליפת נפט. כן יש טכנולוגיות להתמודדות (חלקית) עם דליפת נפט כמו טכנולוגיות [[פירוק נפט]] על ידי חיידקים וניקוי הנפט על ידי מכשירים שונים. מצד שני יש גידול בהובלת נפט במיכליות בשל התרחבות [[שוק המכוניות העולמי]] ו[[שוק הטיסות העולמי]] שדורשים יותר דלק. [[שיא תפוקת הנפט]] פירושו שכמות הדלק באיזורי הביקוש (לדוגמה אירופה, ארצות הברית, אסיה) יפחת בעוד שרוב עתודות הנפט בעולם מרוכזות ב[[מזרח התיכון]]. מה שאומר אפשרות של הגדלה עתידית של תנועת מיכליות בשל התארכות קווי ההספקה של הנפט. בנוסף עקב דלדול הנפט במאגרים יבשתיים רבים ופיתוח של טכנולוגיות של קידוח נפט ואו גז טבעי במים ובמים עמוקים יש כיום יותר ויותר קידוחים כאלה. דליפות ממתקני שאיבה או הפקה במים עמוקים קשה יותר לתקן שכן הדליפה יכולה להתקיים בעומק של מספר קילומטרים, דבר שקיבל הדגמה בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.  

יש כיום יותר [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] ו[[רגולציה]] שנועדו למנוע של דליפת נפט. כן יש טכנולוגיות להתמודדות (חלקית) עם דליפת נפט כמו טכנולוגיות [[פירוק נפט]] על ידי חיידקים וניקוי הנפט על ידי מכשירים שונים. מצד שני יש גידול בהובלת נפט במיכליות בשל התרחבות [[שוק המכוניות העולמי]] ו[[שוק הטיסות העולמי]] שדורשים יותר דלק. [[שיא תפוקת הנפט]] פירושו שכמות הדלק באיזורי הביקוש (לדוגמה אירופה, ארצות הברית, אסיה) יפחת בעוד שרוב עתודות הנפט בעולם מרוכזות ב[[מזרח התיכון]]. מה שאומר אפשרות של הגדלה עתידית של תנועת מיכליות בשל התארכות קווי ההספקה של הנפט. בנוסף עקב דלדול הנפט במאגרים יבשתיים רבים ופיתוח של טכנולוגיות של קידוח נפט ו/או גז טבעי במים ובמים עמוקים יש כיום יותר ויותר קידוחים כאלה. דליפות ממתקני שאיבה או הפקה במים עמוקים קשה יותר לתקן שכן הדליפה יכולה להתקיים בעומק של מספר קילומטרים, דבר שקיבל הדגמה בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.  

==דליפות נפט בישראל==

==דליפות נפט בישראל==

לפי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] שהעיד ב[[וועדת צמח]], ישראל לא ערוכה לאירוע של דליפת נפט: "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ים בשמן... התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית האת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

לפי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] שהעיד ב[[וועדת צמח]], ישראל לא ערוכה לאירוע של דליפת נפט: "אנחנו כממשלה לא ערוכים בכלל נושא זיהום ים בשמן... התכנית הלאומית למהירות של תגובה זיהום בשמן קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ב-2008. ועדיין לא הצלחנו להתארגן לפי התכנית האת ולו אינץ' .. אני מדבר על ההצטיידות המינימלית וזה עדיין לא קורה."

{{הערה|שם=amir2011|[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf  עדותו של רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה]], ב[[וועדת צמח]], 19/12/2011, עמ' 23 - עד 36}} הערכת עלות של תכנית כזו היא 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לישראל  11 פקידים.  

{{הערה|שם=amir2011|[http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/Transcription/19-12-2011.pdf  עדותו של רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה]], ב[[וועדת צמח]], 19.12.2011, עמ' 23 - עד 36}} הערכת עלות של תכנית כזו היא 22 מיליון ש"ח ראשוניים ועוד 8 מיליון שח בכל שנה. בהנחה שיהיו לישראל  11 פקידים.  

לפי ארגון [[צלול]] וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל]] ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מ[[תחנות כוח פחמיות]], במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על [[מתווה הגז]] הייתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל.  [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095]  

לפי ארגון [[צלול]] וארגונים נוספים ישראל אינה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט בים עקב קידוחי [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז טבעי מול חופי ישראל]] ודבר זה עלול לפגוע בצורה קשה בתיירות, בהפקת חשמל מ[[תחנות כוח פחמיות]], במתקני התפלה ובדייג. כן הדבר עלול לגרור בעיה לחיל הים ולתנועת ספינות אל ישראל וממנה ועקב כך ליצור בעיה בייבוא וביצוא מישראל. חלק מהביקורת על [[מתווה הגז]] הייתה על אי התייחסות לנושא זה, מחסור בהערכות והעדר הסדרה ברורה של מי נושא בנזק במקרה של בעיה כזו. [[המשרד להגנת הסביבה|למשרד להגנת הסביבה]] יש רק ספינה קטנה אחת לניטור דליפות ימיות, ולא ברור מה זכויות הניטור במים הכלכליים של ישראל, שכן יש תקנות ברורות רק במים הטריטוריאליים של ישראל.  [http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095]