שינויים

'''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה (והמוסדות החברתיים) האחרים לא אמורים להתערב בנעשה בשוק, ובעקרון - השארת [[שוק חופשי]].  עקרון זה מכונה '''לֵסֶה פֶר''' הוא קיצור של המונח ה[[צרפתית|צרפתי]] "laissez faire, laissez passer" שמשמעותו "תנו לעשות, תנו לעבור". (בזמנו "תנו לעבור" היה גם חלק מדרישה זו  -  של ליברלים להסיר מגבלות תנועה של עובדים ומהגרים ממדינה למדינה)

'''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה (והמוסדות החברתיים) האחרים לא אמורים להתערב בנעשה בשוק, ובעקרון - השארת [[שוק חופשי]].  עקרון זה מכונה '''לֵסֶה פֶר''' הוא קיצור של המונח הצרפתי "laissez faire, laissez passer" שמשמעותו "תנו לעשות, תנו לעבור". (בזמנו "תנו לעבור" היה גם חלק מדרישה זו  -  של ליברלים להסיר מגבלות תנועה של עובדים ומהגרים ממדינה למדינה)

הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), והליברליזם הקלאסי ובעקבותיה גם ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], לפיו התערבות ממשלתית רק מפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. לפי הפרשנות זו, השוק מגיע פעמים רבות ל[[יעילות פארטו]] והתערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה, מפריע ליעילות זו. עם זאת, במהלך המאה ה-20 חלק ניכר מהכלכלה הנאו קלאסית התרחק מרעיון זה, בעקבות מחקרים על מקרים רבים של [[כשלי שוק]] בהם [[שוק חופשי]] עלול להתרחק מ[[שוק משוכלל]].  

הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), והליברליזם הקלאסי ובעקבותיה גם ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], לפיו התערבות ממשלתית רק מפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. לפי הפרשנות זו, השוק מגיע פעמים רבות ל[[יעילות פארטו]] והתערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה, מפריע ליעילות זו. עם זאת, במהלך המאה ה-20 חלק ניכר מהכלכלה הנאו-קלאסית התרחק מרעיון זה, בעקבות מחקרים על מקרים רבים של [[כשלי שוק]] בהם [[שוק חופשי]] עלול להתרחק מ[[שוק משוכלל]].  

לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע.  

לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע.  

==ביקורת==

==ביקורת==

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון זה אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]].  

במהלך המאה ה-20 קמו לרעיון זה אויבים רבים דווקא משורות הכלכלנים [[קפיטליזם|הקפיטליסטים]] - [[כלכלנים נאו-קלאסיים]], שניסו להראות, כי בתנאים מסויימים המכונים [[כשלי שוק]], השוק לא מצליח לחלק את הטובין באופן שבו ישיג [[יעילות פארטו]]. חסידי ההתערבות הם בעד [[משק מעורב]], [[שוק משוכלל]] או בעד [[סוציאל-דמוקרטיה]]. חלקם אוחזים בתאוריה של ה[[קיינסיאניזם]] ורוב הגדול נמצא בזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]].  

ביקורת אחרת היא מכיוון של מידע ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות באופן דומה גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. גם שם יש קבלת החלטות (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]], ואת ההשלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות הכלכלה ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.

ביקורת אחרת היא מכיוון של מידע ומערכות טבעיות. השוק אמור לתפקד באופן יעיל היות והוא שומר על מרחק קצר בין ה[[מידע]] לבין מי שמקבל את ההחלטות. במקרים בהם יש [[מידע א-סימטרי|א-סימטריה במידע]], או שיש פערים גדולים במידע, נוצרות בעיות באופן דומה גם התערבות ממשלתית מהווה בעיה. אלא שהשוק והחברה האנושית כולה מקיימים הפרעה דומה לגבי [[המערכות האקולוגיות]]. גם שם יש קבלת החלטות (על ידי ה[[שוק]] או ה[[תאגיד|תאגידים]] או ה[[ממשלה]]) מתבצעת באופן "ריכוזי" בלי שמי שמבצע את ההתערבות מודע להשלכות [[מערכת מורכבת|המערכתיות]] של התערבות זו על [[מערכות אקולוגיות]] ועל ה[[ביוספרה]], ואת ההשלכות של [[השפעות סביבתיות]] אלה בחזרה על המערכת הכלכלית - לדוגמה [[זיהום אוויר]] שעלול לפגוע ב[[יערות]] ופגיעה זו עלולה לגרור [[סחף קרקע]] שעלול לפגוע ב[[חקלאות|גידולי חקלאות]]. לכן טיעון דומה נגד התערבות הממשלה בשוק יש נגד התערבות הכלכלה ב[[הסביבה הטבעית|טבע]]. ועם זאת, יש מצבים בהם אין שום מניעה מהשוק להפריע באופן גדל למערכות הטבעיות - ולכן הברירה היא במקרים אלה, לבחור בין התערבות [[מוסדות חברתיים]] במערכות הכלכלה, לבין התערבות הכלכלה במערכות הטבעיות.

ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכחתילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. ולכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעוניים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. ללא [[אמון]] לדוגמה יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק.  

ביקורת נוספת היא מכיוון של [[כלכלה מוסדית]]. מלכתחילה, הכלכלה מורכבת לא רק מהפעילות בשוק, אלא ממערך גדול של [[מוסדות חברתיים]] ו[[טכנולוגיות]] כמו שווקים, פירמות, [[תאגידים]], [[קהילות]], ממשלות, נורמות, בתי משפט שמשפיעים זה על זה בדומה להשפעה של מינים שונים בתוך [[מערכת אקולוגית]] זה על זה - כך פעילות "כלכלית" שבאה לידי ביטוי במחירים בשוק, חייבת את קיומה גם למוסדות אחרים שהתאוריה הנאו-קלאסית מניחה שקיומם הוא מובן מאליו ושאינו מושפע מהפעילות הכלכלית. ולכן הדרישה ל"אי התערבות" אינה מציאותית ואינה רצויה - ללא השפעות מצד מוסדות אחרים, השוק לא יוכל לתפקד, ותפקודו של השוק ממילא אינו קבוע, אלא תלוי בהשפעות שלו על מצב החברה והסביבה. לדוגמה בהעדר [[נורמות חברתיות]] של כיבוד החוק או של מוסר, קשה לראות כיצד אוכפים [[זכויות קניין]] - שכן שודד, גנב או אדם הגורם לפגיעה כלכלית אחרת, יוכלו לשחד שופטים, עורכי דין ושוטרים אם אלה יהיו מעוניים רק בהשאת הרווח האישי שלהם. ללא [[אמון]] לדוגמה יש [[עלויות עסקה]] גדולות שמקשות ומונעת קיום של עסקאות בשוק.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Laissez-faire לֵסֶה פֶר] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Laissez-faire לֵסֶה פֶר] בוויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה: מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה: מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה: כלכלה]]

[[קטגוריה: כלכלה]]