שינויים

'''השפעה סביבתית''' (Environmental impact) היא השפעה על [[הסביבה הטבעית]] או של המערכת הטבעית. לרוב הכוונה היא להשפעות מזיקות של האדם על הסביבה הטבעית ועל [[המערכת האקולוגית]], וכן להשפעות של המערכת הטבעית על האדם. לכן השפעות אלה מכונות '''בעיות סביבתיות'''.  

'''השפעה סביבתית''' (באנגלית: '''Environmental impact''') היא השפעה על [[הסביבה הטבעית]] או של המערכת הטבעית. לרוב הכוונה היא להשפעות מזיקות של האדם על הסביבה הטבעית ועל [[המערכת האקולוגית]], וכן להשפעות של המערכת הטבעית על האדם. לכן השפעות אלה מכונות '''בעיות סביבתיות'''.  

[[תמונה:Shanghaiairpollutionsunset.jpg|left|thumb|400px|שמש "שוקעת" בעיר הסינית שנחאי. השמש לא הגיע לקו האופק אלא לקו ה[[ערפיח]], סוג של [[זיהום אוויר]] הנגרם עקב שימוש ב[[פחם]] לייצור חשמל וב[[מכונית|כלי רכב ממונעים]] בעיר.]]

[[תמונה:Shanghaiairpollutionsunset.jpg|left|thumb|400px|שמש "שוקעת" בעיר הסינית שנחאי. השמש לא הגיע לקו האופק אלא לקו ה[[ערפיח]], סוג של [[זיהום אוויר]] הנגרם עקב שימוש ב[[פחם]] לייצור חשמל וב[[מכונית|כלי רכב ממונעים]] בעיר.]]

השפעות סביבתיות העיקריות כוללות:

השפעות סביבתיות העיקריות כוללות:

* [[הרס סביבתי]] הכולל [[הכחדת מינים]], ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ושיבוש [[מחזורים אקולוגים]] כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

* [[הרס סביבתי]] הכולל [[הכחדת מינים]], ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ושיבוש [[מחזורים אקולוגים]] כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

כל הבעיות הסביבתיות גורמות לבעיות [[קיימות]] - אם על ידי הפחתת ה[[עמידות]] של המערכות האקולוגיות, אם על ידי ערעור ה[[בטחון התזונתי]] על ידי פגיעה ב[[חקלאות]] ואם על ידי איום אחר על מערכות התומכות בבני האדם. בנסיון להתמודד עם בעיות אלה התעוררו הזרמים אידאולוגיים ופוליטיים של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].  

כל הבעיות הסביבתיות גורמות לבעיות [[קיימות]] - אם על ידי הפחתת ה[[עמידות]] של המערכות האקולוגיות, אם על ידי ערעור ה[[בטחון התזונתי]] על ידי פגיעה ב[[חקלאות]] ואם על ידי איום אחר על מערכות התומכות בבני האדם. בניסיון להתמודד עם בעיות אלה התעוררו הזרמים אידאולוגיים ופוליטיים של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].  

==השפעה על קיימות==

==השפעה על קיימות==

;5. תקרת משאבי אנרגיה: [[דלק מחצבי]] מהווה את רוב הבסיס ל[[משק האנרגיה העולמי]] בעיקר של העולם המתועש. [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]] יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ו[[זיהום|מזהמת יותר]]. [[שיא תפוקת הפחם]] יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.  

;5. תקרת משאבי אנרגיה: [[דלק מחצבי]] מהווה את רוב הבסיס ל[[משק האנרגיה העולמי]] בעיקר של העולם המתועש. [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]] יגרמו לכך שהפקת אנרגיה בצורה זו תהיה קשה יותר ו[[זיהום|מזהמת יותר]]. [[שיא תפוקת הפחם]] יגיע מאוחר יותר אבל עם השלכות דומות.  

[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצרכי חקלאות וזיהום מים גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. דוגמה להשפעת [[משבר המים העולמי|משבר המים]] על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], האקלים והפרנסה של איזור גאוגרפי נרחב.]]

[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי חקלאות וזיהום מים גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. דוגמה להשפעת [[משבר המים העולמי|משבר המים]] על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], האקלים והפרנסה של איזור גאוגרפי נרחב.]]

;6. תקרת משאבי מים נקיים: [[משבר המים העולמי]] עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי [[התפלה]] אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.  

;6. תקרת משאבי מים נקיים: [[משבר המים העולמי]] עקב העובדה שרוב המים המתוקים כבר מנוצלים, וכי קצב השאיבה ממי התהום לחקלאות, צריכה ביתית ותעשייתית. ניתן להגדיל את הפקת המים על ידי [[התפלה]] אך מדובר בכמות מים קטנה ובהחרפת משבר האנרגיה.  

;7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

;7. תקרת ניצול הפוטוסינתזה: [[פוטוסינתזה]] מפיקה את סך ה[[ייצור ראשוני|ייצור הראשוני]] ב[[כדור הארץ]]. היא מוגבלת על ידי היבטים של אור, משקעים, וטמפרטורה קובעים את כמות הייצור שתיווצר מכמות אור נתונה. קשה להגדיל את כמות הייצור הראשוני, במיוחד על רקע משבר אנרגיה ומים. גידול אוכלוסין, דפוסי צריכה ועוד גורמים לגידול הצריכה האנושית מסך הייצור הראשוני. שאר הייצור הראשוני הוא כל מה שנשאר עבור שאר המערכות הטבעיות כמו יערות טבעיים.

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]].   

;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]].   

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{בעיות סביבתיות}}

;12. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו [[פסולת]] בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

;12. [[טביעת רגל אקולוגית]] לנפש: גודל האוכלוסייה עצמו לא תמיד אומר מה גודל ההשפעה. תושבי המדינות העשירות צרכו משאבים ויצרו [[פסולת]] בקצב גדול פי 32 לאדם יחסית לתושבי המדינות העניות. ה"פער" הזה הולך ומצטמצם בגלל ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] המואצת של מדינות העולם השלישי, כך שהצריכה במדינות אלה הולכת וגדלה. היבט אחר שגורם להקטנת הפער הוא הגירה של תושבי המדינות העניות אל המדינות העשירות והתאמת צריכת המהגרים לזו של תושבי המערב.  

רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]],  שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]].

רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]],  שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]].

שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם '''[[זיהום כימי]]''' וכמות העמסה של '''[[אירוסולים באטמוספירה]]'''. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים -אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה.

שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם '''[[זיהום כימי]]''' וכמות העמסה של '''[[אירוסולים באטמוספירה]]'''. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים- אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה.

==ראו גם==

==ראו גם==