שורה 1: |
שורה 1: |
| '''צרכים אנושיים בסיסיים''' היא תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] והוגים אחרים. התאוריה טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. | | '''צרכים אנושיים בסיסיים''' היא תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] והוגים אחרים. התאוריה טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר. |
| | | |
− | בספר "כלכלת החיים האמיתיים: הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים")הציגו מקס-ניף ו[[פול אקינס]] את התאוריה והדגימו אותה. הם טענו שצרכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות. | + | בספר "כלכלת החיים האמיתיים: הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים")הציגו מקס-ניף ו[[פול אקינס]] את התאוריה והדגימו אותה. הם טענו שצורכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות. |
| | | |
| בניגוד ל[[אברהם מאסלו]], מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה. כמו כן, התאוריה של צרכים אנושים בסיסיים גורסת כי צרכים אלה קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות. | | בניגוד ל[[אברהם מאסלו]], מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה. כמו כן, התאוריה של צרכים אנושים בסיסיים גורסת כי צרכים אלה קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי. | | בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי. |
| | | |
− | ייתכן ויש גם צורך עשירי - התעלות או נשגבות (transcendence) אם כי לא בטוח שצורך זה הינו אוניברסלי. | + | ייתכן ויש גם צורך עשירי - התעלות או נשגבות (Transcendence) אם כי לא בטוח שצורך זה הינו אוניברסלי. |
| | | |
| לעיתים קרובות נוטים לבלבל בין צורך לבין הסיפוק שלו. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של קיום או מחיה. | | לעיתים קרובות נוטים לבלבל בין צורך לבין הסיפוק שלו. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של קיום או מחיה. |
− | ניתן לתאר מענים אחרים לצורך, או נסיבות בהן צרכים אלו חלשים בהרבה - באקלים נוח, באי ללא טורפים, הצורך בביגוד או במחסה יורד בצורה משמעותית (ויכול לנבוע מצרכים אחרים כמו רצון בפרטיות מפני אחרים - חופש, והגנה, ובגדים ותכשיטים בגלל צורך בזהות); גם מזון אינו צורך אלא רק מענה לצורך, הזנה באמצעות אינפוזיה מספקת מענה אחר לצורך הזנה עבור בני אדם שמצויים בתרדמת. בתאוריה, ניתן לקבל חלק מהאנרגיה שלנו על ידי סמביוזה עם יצורים המקיימים פוטוסינתזה, או על ידי סינתוז תרכובות כימיות ממקור א-אורגני. | + | ניתן לתאר מענים אחרים לצורך, או נסיבות בהן צרכים אלו חלשים בהרבה - באקלים נוח, באי ללא טורפים, הצורך בביגוד או במחסה יורד בצורה משמעותית (ויכול לנבוע מצרכים אחרים כמו רצון בפרטיות מפני אחרים - חופש, והגנה, ובגדים ותכשיטים בגלל צורך בזהות); גם מזון אינו צורך אלא רק מענה לצורך, הזנה באמצעות אינפוזיה מספקת מענה אחר לצורך הזנה עבור בני אדם שמצויים בתרדמת. בתאוריה, ניתן לקבל חלק מהאנרגיה שלנו על ידי סימביוזה עם יצורים המקיימים פוטוסינתזה, או על ידי סינתוז תרכובות כימיות ממקור א-אורגני. |
| | | |
| | | |
שורה 42: |
שורה 42: |
| |השתתפות (Participation)||פתיחות רעיונית, מסירות,חוש הומור||תחומי אחריות, מטלות, עבודה, זכויות ||שיתוף פעולה, לחלוק (על דעה), לבטא רעיונות||ארגונים,מפלגות, כנסיות, שכונות | | |השתתפות (Participation)||פתיחות רעיונית, מסירות,חוש הומור||תחומי אחריות, מטלות, עבודה, זכויות ||שיתוף פעולה, לחלוק (על דעה), לבטא רעיונות||ארגונים,מפלגות, כנסיות, שכונות |
| |- | | |- |
− | |בטלנות (Idleness) פנאי(leisure)||דמיון, שלוותנות, רוגע, ספונטניות||משחקים, מסיבות, שלווה||לחלום-בהקיץ, להזכר, להרגע, לעשות כיף||נוף, אזורים איניטמיים, מקומות התבודדות | + | |בטלנות (Idleness) פנאי(leisure)||דמיון, שלוותנות, רוגע, ספונטניות||משחקים, מסיבות, שלווה||לחלום-בהקיץ, להיזכר, להירגע, לעשות כיף||נוף, אזורים אינטימיים, מקומות התבודדות |
| |- | | |- |
| |יצירה (Creation)||דמיון, תעוזה, כושר המצאה, סקרנות||כישורים, מיומנויות, עבודה, טכניקות||להמציא, לבנות, לעצב, לתכנן, לעבוד, לחבר, לפרש ||מרחבי ביטוי, סדנאות, קהלים | | |יצירה (Creation)||דמיון, תעוזה, כושר המצאה, סקרנות||כישורים, מיומנויות, עבודה, טכניקות||להמציא, לבנות, לעצב, לתכנן, לעבוד, לחבר, לפרש ||מרחבי ביטוי, סדנאות, קהלים |
שורה 58: |
שורה 58: |
| '''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים. לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש. | | '''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים. לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש. |
| | | |
− | כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים. | + | כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס-ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים. |
| | | |
| {{ציטוט|תוכן="מה שקבוצה אחת רואה כסיפוק לצורך של חיבה, לדוגמה, עלול להראות בלתי מספק או בלתי נאות לקבוצה אחרת, אבל שתי הקבוצות מתחילות עם צורך פנימי לחיבה. למעשה ניתן לטעון שאחד ההיבטים שמאפיינים תרבות היא הבחירה שלה בצורות סיפוק: מה שמאחד את כל התרבויות הם הצרכים האנושיים הבסיסיים המשותפים להן.}} | | {{ציטוט|תוכן="מה שקבוצה אחת רואה כסיפוק לצורך של חיבה, לדוגמה, עלול להראות בלתי מספק או בלתי נאות לקבוצה אחרת, אבל שתי הקבוצות מתחילות עם צורך פנימי לחיבה. למעשה ניתן לטעון שאחד ההיבטים שמאפיינים תרבות היא הבחירה שלה בצורות סיפוק: מה שמאחד את כל התרבויות הם הצרכים האנושיים הבסיסיים המשותפים להן.}} |
שורה 64: |
שורה 64: |
| ===משמעות המודל=== | | ===משמעות המודל=== |
| מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו: | | מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו: |
− | "מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעכבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים, 1987:40) | + | "מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעכבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס-ניף ואחרים, 1987:40) |
| | | |
| טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים): | | טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים): |
שורה 70: |
שורה 70: |
| "אפשר להציע לאנשים יותר ממה שהם תמיד רצו (קהילות וסביבה בטוחות, נקיות ומושכות) ופחות ממה שהם מעולם לא רצו (אלימות, פחד, ניצול, זיהום, אי צדק וכו'). זה לא דורש עוד משאבים אלא רק תכנון המבוסס על מענה לצרכים האנושיים הבסיסיים." | | "אפשר להציע לאנשים יותר ממה שהם תמיד רצו (קהילות וסביבה בטוחות, נקיות ומושכות) ופחות ממה שהם מעולם לא רצו (אלימות, פחד, ניצול, זיהום, אי צדק וכו'). זה לא דורש עוד משאבים אלא רק תכנון המבוסס על מענה לצרכים האנושיים הבסיסיים." |
| | | |
− | המודל של מקס-ניף מקובל בקרב אנשי [[הצעד הטבעי]] בשבדיה. | + | המודל של מקס-ניף מקובל בקרב אנשי [[הצעד הטבעי]] בשוודיה. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |