שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
מאז שנות ה-70 [[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת כמות ההרוגים בתאונות לא יורדת משנת 2012 ואף החלה לעלות.  לפני 20 שנה הולנד ושבדיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בכמות הנפגעים שם ביחס למדינות אחרות.  
 
מאז שנות ה-70 [[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת כמות ההרוגים בתאונות לא יורדת משנת 2012 ואף החלה לעלות.  לפני 20 שנה הולנד ושבדיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בכמות הנפגעים שם ביחס למדינות אחרות.  
   −
==אימוץ של חזון אפס במדינות שונות והשוואה למערכת הנוכחית==
+
==השוואה למערכת הנוכחית==
בשנת 1991 הוצאה תוכנית בטיחות בדרכים ב[[הולנד]] המבוססת על רעיונות של בטיחות מערכתית. התוכנית אומצה בשנת 1997 בהסכם שיתוף פעולה בין כל דרגי הממשל בהולנד. באותה שנה אומצה תוכנית דומה ב[[שוודיה]]. {{הערה|שם=Furth2015|
  −
Peter G Furth, [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf The Dutch “Vision Zero” Program for Traffic Safety: What Has It Meant There? How Would It Apply in Boston?], Northeastern University 2015}}
  −
 
  −
* משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית.  העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז איצמו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התייחבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]
  −
* בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצבמר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס.  ביוני 2016 הכריז ראש עריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס. 
  −
 
   
הגישה המקובלת בישראל ושהיתה מקובלת במדינות רבות אחרות בעבר היא "הגישה הראקטיבית". גישה זו שונה מהגישה של בטיחות מערכתית בשתי היבטים מרכזיים: {{הערה|שם=Furth2015}}  
 
הגישה המקובלת בישראל ושהיתה מקובלת במדינות רבות אחרות בעבר היא "הגישה הראקטיבית". גישה זו שונה מהגישה של בטיחות מערכתית בשתי היבטים מרכזיים: {{הערה|שם=Furth2015}}  
 
* בגישה הישנה מזהים "נקודות חמות" כמו כבישים אדומים או צמתים מסוכנים שבהם יש כמות גדולה של תאונות, ומגברים בהם את האכיפה או משפרים את התשתיות. בגישה המערכתית טוענים שאסור לחכות שיתרחשו טרגדיות. אם תאונות יכולות להתרחש, הן יתרחשו. יש ליישם צעדי בטיחות בצורה שיטתית.  
 
* בגישה הישנה מזהים "נקודות חמות" כמו כבישים אדומים או צמתים מסוכנים שבהם יש כמות גדולה של תאונות, ומגברים בהם את האכיפה או משפרים את התשתיות. בגישה המערכתית טוענים שאסור לחכות שיתרחשו טרגדיות. אם תאונות יכולות להתרחש, הן יתרחשו. יש ליישם צעדי בטיחות בצורה שיטתית.  
שורה 36: שורה 30:  
# '''מעבר לאמצעי נסיעה בטוחים יותר''' -  הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] ואמצעים נוספים של [[תחבורה רכה]], שימוש ב[[מכוניות אוטונמית]]. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.
 
# '''מעבר לאמצעי נסיעה בטוחים יותר''' -  הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] ואמצעים נוספים של [[תחבורה רכה]], שימוש ב[[מכוניות אוטונמית]]. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.
 
# '''הורדת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מסעות.  
 
# '''הורדת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מסעות.  
 +
 +
==אימוץ חזון אפס במדינות שונות==
 +
בשנת 1991 הוצאה תוכנית בטיחות בדרכים ב[[הולנד]] המבוססת על רעיונות של בטיחות מערכתית. התוכנית אומצה בשנת 1997 בהסכם שיתוף פעולה בין כל דרגי הממשל בהולנד. באותה שנה אומצה תוכנית דומה ב[[שוודיה]]. {{הערה|שם=Furth2015|
 +
Peter G Furth, [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf The Dutch “Vision Zero” Program for Traffic Safety: What Has It Meant There? How Would It Apply in Boston?], Northeastern University 2015}}
 +
 +
* משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית.  העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז איצמו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התייחבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]
 +
* בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצבמר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס.  ביוני 2016 הכריז ראש עריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס. 
 
   
 
   
יישום של חזון אפס בהולנד הוביל לשימוש רב באמצעים הבאים בסביבה העירונית:
+
יישום של חזון אפס בהולנד הוביל לשימוש רב באמצעים הבאים בסביבה העירונית:{{הערה|שם=Furth2015}}
 
* פסי האטה ברחובות מקומיים.  
 
* פסי האטה ברחובות מקומיים.  
* [[איזור מיתו תנועה|איזורי מיתון תנועה]] - איזור של כמה רחובות עם שטח תחום קטן יחסית שבו יש מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש.  
+
* [[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] - איזור של כמה רחובות עם שטח תחום קטן יחסית שבו יש מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש.  
 
* "שולחנות חצייה" (Crossing tables) לאורך כבישים ראשיים.  
 
* "שולחנות חצייה" (Crossing tables) לאורך כבישים ראשיים.  
 
* איי חצייה.  (Crossing islands)- אי תנועה באמצע מעבר חציה בין שני נתיבים.  
 
* איי חצייה.  (Crossing islands)- אי תנועה באמצע מעבר חציה בין שני נתיבים.  
שורה 47: שורה 48:  
* מתן אפשרות לאופניים לרכוב נגד התנועה ברחובות חד סטריים בעלי מיתון תנועה.  
 
* מתן אפשרות לאופניים לרכוב נגד התנועה ברחובות חד סטריים בעלי מיתון תנועה.  
   −
אחד הכלים לשינוי הוא  "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים.  במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. אגב, שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.
+
אחד הכלים לשינוי הוא  "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים.  במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים כהולכי רגל מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.
    
==יעדי פיצול נסיעות==
 
==יעדי פיצול נסיעות==

תפריט ניווט