שורה 4: |
שורה 4: |
| | | |
| ==מהו תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס?== | | ==מהו תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס?== |
− | המילה "קונצנזוס" נובעת מהמילה הלטינית "cun " שפרושה "יחד" או "יחד עם" ומהמילה "sentire" שפרושה "חשיבה" או "הרגשה". כך שמבחינה לשונית, "קונצנזוס" פרושו "לחשוב/לפעול יחד". | + | המילה "קונצנזוס" נובעת מהמילה הלטינית "cun " שפרושה "יחד" או "יחד עם" ומהמילה "sentire" שפרושה "חשיבה" או "הרגשה". כך שמבחינה לשונית, "קונצנזוס" פירושו "לחשוב/לפעול יחד". |
| | | |
| כתהליך של קבלת החלטות, קונצנזוס חותר להיות: | | כתהליך של קבלת החלטות, קונצנזוס חותר להיות: |
שורה 24: |
שורה 24: |
| *'''יצירה של הצעה''': בהתבסס על הדיון, מוצעת הצעת החלטה פורמלית בנושא שהוצג בפני הקבוצה. | | *'''יצירה של הצעה''': בהתבסס על הדיון, מוצעת הצעת החלטה פורמלית בנושא שהוצג בפני הקבוצה. |
| *'''קריאה לקונצנזוס''': המפשר (ראו בהמשך בעלי תפקידים) קורא לקונצנזוס על ההצעה. כדי למנוע מצב בו התנועה תפרש שתיקה או אי פעולה כהסכמה, כל חבר בקבוצה בדרך כלל חייב להצהיר על תמיכתו בהצעה, בדרך כלל על ידי תנועת יד, או על ידי שימוש בכרטיס צבעוני. | | *'''קריאה לקונצנזוס''': המפשר (ראו בהמשך בעלי תפקידים) קורא לקונצנזוס על ההצעה. כדי למנוע מצב בו התנועה תפרש שתיקה או אי פעולה כהסכמה, כל חבר בקבוצה בדרך כלל חייב להצהיר על תמיכתו בהצעה, בדרך כלל על ידי תנועת יד, או על ידי שימוש בכרטיס צבעוני. |
− | *'''זיהוי של הסתייגויות ומענה להן''': אם לא משיגים קונצנזוס, כל מתנגד מציג את ההסתייגויות שלו או שלה מההצעה, ובאופן פוטנציאלי נפתח עוד סיבוב של דיון כדי להבהיר או לענות על היסתייגויות. | + | *'''זיהוי של הסתייגויות ומענה להן''': אם לא משיגים קונצנזוס, כל מתנגד מציג את ההסתייגויות שלו או שלה מההצעה, ובאופן פוטנציאלי נפתח עוד סיבוב של דיון כדי להבהיר או לענות על הסתייגויות. |
− | *'''שינוי של ההצעה''': ההצעה עוברת תיקון, או ניסוח מחדש, בנסיון לענות על ההיסתייגויות של מקבלי ההחלטות. התהליך חוזר לאחר מכן לקריאה לקונצנזוס והמעגל נמשך עד לקבלת החלטה מספקת. | + | *'''שינוי של ההצעה''': ההצעה עוברת תיקון, או ניסוח מחדש, בנסיון לענות על ההסתייגויות של מקבלי ההחלטות. התהליך חוזר לאחר מכן לקריאה לקונצנזוס והמעגל נמשך עד לקבלת החלטה מספקת. |
| | | |
| ==תפקידים בתהליך הקונצנזוס== | | ==תפקידים בתהליך הקונצנזוס== |
− | פעמים רבות יש כמה בעלי תפקידים בתהליך קבלת ההחלטות בקונצנזוס. תפקידם הוא לאפשר ביצוע אפקטיבי של תהליך הדיון וקבלת ההחלטות. למרות שהשם והטבע של תפקידים אלה משתנה מקבוצה לקבוצה, התפקידים הנפוצים ביותר הם '''מפשר''' (facilitator), '''שומר זמן''', '''אמפת''' ו'''מזכיר''' או רושם הערות. לא כל הגופים מקבלי ההחלטות משתמשים בכל התפקידים האלה, למרות שתפקיד המפשר קיים כמעט בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס. חלק מהקבוצות משתמשות בתפקידים נוספים כמו '''פרקליט השטן''', או '''מקבל-פנים'''. כמה גופים מעדיפים לבצע רוטציה של התפקידים בין חברי הקבוצה כדי לבנות את הנסיון ואת הכישורים של המשתתפים, ולהקטין את הסיכוי לריכוז של כוח. <ref name = "FNB" /> | + | פעמים רבות יש כמה בעלי תפקידים בתהליך קבלת ההחלטות בקונצנזוס. תפקידם הוא לאפשר ביצוע אפקטיבי של תהליך הדיון וקבלת ההחלטות. למרות שהשם והטבע של תפקידים אלה משתנה מקבוצה לקבוצה, התפקידים הנפוצים ביותר הם '''מפשר''' (Facilitator), '''שומר זמן''', '''אמפת''' ו'''מזכיר''' או רושם הערות. לא כל הגופים מקבלי ההחלטות משתמשים בכל התפקידים האלה, למרות שתפקיד המפשר קיים כמעט בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס. חלק מהקבוצות משתמשות בתפקידים נוספים כמו '''פרקליט השטן''', או '''מקבל-פנים'''. כמה גופים מעדיפים לבצע רוטציה של התפקידים בין חברי הקבוצה כדי לבנות את הניסיון ואת הכישורים של המשתתפים, ולהקטין את הסיכוי לריכוז של כוח. <ref name = "FNB" /> |
| | | |
| התפקידים הנפוצים בחתירה לקונצנזוס הם: | | התפקידים הנפוצים בחתירה לקונצנזוס הם: |
שורה 84: |
שורה 84: |
| [[מודל פולדר]] הינו גרסה [[הולנד|הולנדית]] של מדיניות קונצנזוס בכלכלה. משתמשים במונח זה גם כדי לתאר מקרים אחרים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל ה[[פולדר]] מאופיין על ידי שיתוף פעולה בין שלושה שחקנים: ארגוני מעסיקים, [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] וה[[ממשלה]]. שיחות אלה מעוגנות ב"מועצה חברתית-כלכלית", SER. ה-SER משמשת כפורום העיקרי לדיון בנושאי עבודה ויש לה מסורת ארוכה של קונצנזוס, כשבפעמים רבות היא ניטרלה עימותי עבודה ומנעה שביתות. מודלים דומים משמשים ב[[פינלנד]]. | | [[מודל פולדר]] הינו גרסה [[הולנד|הולנדית]] של מדיניות קונצנזוס בכלכלה. משתמשים במונח זה גם כדי לתאר מקרים אחרים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל ה[[פולדר]] מאופיין על ידי שיתוף פעולה בין שלושה שחקנים: ארגוני מעסיקים, [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] וה[[ממשלה]]. שיחות אלה מעוגנות ב"מועצה חברתית-כלכלית", SER. ה-SER משמשת כפורום העיקרי לדיון בנושאי עבודה ויש לה מסורת ארוכה של קונצנזוס, כשבפעמים רבות היא ניטרלה עימותי עבודה ומנעה שביתות. מודלים דומים משמשים ב[[פינלנד]]. |
| | | |
− | בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצנזוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונצנזוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref> | + | בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (Ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצנזוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונצנזוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש ניסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref> |
| | | |
− | ב[[שווייץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להיוועץ עם מיעוטים שעלולים להיפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשווייץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם. | + | ב[[שווייץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש ניסיון להיוועץ עם מיעוטים שעלולים להיפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשווייץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם. |
| <ref>[http://switzerland.isyours.com/e/swiss-business-guide/consensus.html The Art of Consensus in Switzerland] Switzerland is yours</ref><ref>[http://www.swissworld.org/en/politics/government_and_parliament/compromise/ A system based on compromise] swissworld.org</ref> | | <ref>[http://switzerland.isyours.com/e/swiss-business-guide/consensus.html The Art of Consensus in Switzerland] Switzerland is yours</ref><ref>[http://www.swissworld.org/en/politics/government_and_parliament/compromise/ A system based on compromise] swissworld.org</ref> |
| | | |