שינויים

'''נאו-קולוניאליזם''' (Neo-colonialism) או '''נאו-אימפריאליזם''' (Neo-imperialism) הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריאליזם) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.   

'''נאו-קולוניאליזם''' (באנגלית: '''Neo-colonialism''') או '''נאו-אימפריאליזם''' (באנגלית: '''Neo-imperialism''') הוא פרקטיקה של שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו (אימפריאליזם) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מה[[קולוניאליזם]] הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.   

לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטרלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתאגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין.  

לאחר שה[[קולוניאליזם]] הישן נתפס מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית כדבר רע, התפתח רעיון ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]]. היות והשוק מוצג נעדר הטיות ושיוויוני, יכולות מדינות המערב העשירות לסחור עם מדינות העולם השלישי לכאורה באופן ניטרלי ושיוויוני. אך לאמיתו של דבר חוקי ה[[סחר בין לאומי|סחר הבין לאומי]], והיכולת של תאגידים לקיים [[קשרי הון שלטון]] מאפשרים למדינות העשירות או לתאגידים רב לאומיים לעשוק את המדינות העניות: תאגידים רב לאומיים מקבלים זיכיונות על [[אוצרות הטבע]], מנצלים את כוח האדם הזול במדינות אלו, ומטמינות [[פסולת רעילה]] שלא ניתן לטפל בה במדינות המערב הנאורות. תכופות מעורב בעניין פגיעה בזכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות קניין.  

כך יוצא שללא הפעלת הכוח הגלוייה ושלטון הכיבוש הקולוניאלי מצליחות המדינות העשירות להמשיך בתהליך העתיק של גזל משאבי הטבע ושל ניצול לא הוגן (ומנוגד לתאוריה הליברלית והקפיטליסטית) של תושבים מהמדינות העניות. בדומה ל[[קולוניאליזם]] מדובר ב[[תהליך ארוך טווח]] שיכול להשתנות באופיו עם הזמן עקב שינויים במדינות העניות, בתרבות העולמית, במדינות העשירות, בטכנולוגיה, בקיום של חומרי גלם במקומות אחרים ועוד.  

כך יוצא שללא הפעלת הכוח הגלוייה ושלטון הכיבוש הקולוניאלי מצליחות המדינות העשירות להמשיך בתהליך העתיק של גזל משאבי הטבע ושל ניצול לא הוגן (ומנוגד לתאוריה הליברלית והקפיטליסטית) של תושבים מהמדינות העניות. בדומה ל[[קולוניאליזם]] מדובר ב[[תהליך ארוך טווח]] שיכול להשתנות באופיו עם הזמן עקב שינויים במדינות העניות, בתרבות העולמית, במדינות העשירות, בטכנולוגיה, בקיום של חומרי גלם במקומות אחרים ועוד.  

נאו קולוניאליזם נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]].  

נאו-קולוניאליזם נתפס לרוב כניצול של תושבי מדינות העולם העניות על ידי חברות רב לאומיות וממשלות מערביות, לדעת [[אנטי גלובליזציה|מתנגדי הגלובליזציה]] הנוכחית, זהו היבט מרכזי בתהליך ה[[גלובליזציה]].  

הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קולוניאליזם מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]]  סרטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניאליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חומסקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media,  ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992).  

הביטוי נטבע ככל הנראה על ידי נשיא [[גאנה]] הראשון, קוואמה נקרומה, והיווה כותרת לספרו "נאו קולוניאליזם, השלב האחרון של אימפריאליזם"{{הערה|Kwame Nkrumah, Neo Colonialism, the Last Stage of Imperialism}}, מחווה לספר של [[לנין]] בעל שם דומה. נאו-קולוניאליזם מנותח בעבודות של הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-פול סארטר]] ([[Colonialism and Neocolonialism]] 1964) ושל [[נועם חומסקי]]  סרטר ביקר את מדיניות צרפת באלג'יר וקרא לה לצאת משם. חומסקי מתייחס לשני היבטים של הנאו-קולוניאליזם - הפעילות של ארצות הברית ותאגידים מערביים במדינות עולם שלישי, מצד אחד וה[[תעמולה]] שמתקיימת (בארצות הברית) כדי לטשטש ולהכשיר מדיניות זו. חומסקי מתייחס לכך במספר ספרים שלו כולל [[The Washington Connection and Third World Fascism]], 1979, Manufacturing Consent -- The Political Economy of the Mass Media,  ו"מה דוד סמם באמת רוצה" (1992).