− | הסביבה העירונית משפיעה על מספר היבטים שונים הנוגעים לבריאות - הסבירות לבצע [[תחבורה פעילה]] ולשמור על [[אורח חיים פעיל]], חשיפה ל[[זיהום אוויר]], הגנה על [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]], סביבת משחקים מוגנת לילדים, והשפעה על [[הון חברתי]] שבתורו יכול להשפיע על היבטים כמו ידע בריאותי, הרגלי תזונה, [[פעילות גופנית|הרגלי פעילות גופנית]], רוגע והגנה מפני [[מתח נפשי]] וזמינות של שירותי בריאות קהילתיים כמו טיפת חלב. חשיפה ל[[עצים בעיר]] ולנוף של עצים ואו מים יכולה לשפר את הבריאות הנפשית ולקצר זמני החלמה של חולים. | + | הסביבה העירונית משפיעה על מספר היבטים שונים הנוגעים לבריאות - הסבירות לבצע [[תחבורה פעילה]] ולשמור על [[אורח חיים פעיל]], חשיפה ל[[זיהום אוויר]], הגנה על [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]], סביבת משחקים מוגנת לילדים, והשפעה על [[הון חברתי]] שבתורו יכול להשפיע על היבטים כמו ידע בריאותי, הרגלי תזונה, [[פעילות גופנית|הרגלי פעילות גופנית]], רוגע והגנה מפני [[מתח נפשי]] וזמינות של שירותי בריאות קהילתיים כמו טיפת חלב. חשיפה ל[[עצים בעיר]] ולנוף של עצים ו/או מים יכולה לשפר את הבריאות הנפשית ולקצר זמני החלמה של חולים. |
| יש הבדלים ניכרים בין ישובים יהודים וערבים ביחס לסלחנות של הסביבה העירונית להולכי רגל. בישובים ערבים רבים אין מדרכות. כמו כן יש מחסור במקומות משחק בטוחים לילדים. כתוצאה מכך יש נתוני היפגעות גבוהים בהרבה של ילדים ערבים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובתאונות דרכים בקרבת הבית. | | יש הבדלים ניכרים בין ישובים יהודים וערבים ביחס לסלחנות של הסביבה העירונית להולכי רגל. בישובים ערבים רבים אין מדרכות. כמו כן יש מחסור במקומות משחק בטוחים לילדים. כתוצאה מכך יש נתוני היפגעות גבוהים בהרבה של ילדים ערבים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובתאונות דרכים בקרבת הבית. |