שינויים

ניתן להבדיל בין מתח כרוני למתח אקוטי. '''מתח כרוני''' מתרחש עקב גירוי מתמשך (לרוב גירוי בינוני או נמוך) - לדוגמה עקב דאגה להורה שיש לו אלצהיימר, '''מתח אקוטי''' הוא מתח עקב אירוע חריג חד פעמי -לדוגמה עקב מוות של אדם קרוב, או [[אבטלה|אובדן מקום עובדה]]. שני סוגי המתח יכולים לגורר הפעלת יתר של מנגנון "ברח או הילחם" בגוף, ולכך יכולות להיות השלכות שונות כגון הגברת הסיכון לדיכאון. <ref name="webmed">[http://www.webmd.com/depression/features/stress-depression Stress and Depression], Karen Bruno, WebMD.com. Reviewed by Laura J. Martin, MD</ref>

ניתן להבדיל בין מתח כרוני למתח אקוטי. '''מתח כרוני''' מתרחש עקב גירוי מתמשך (לרוב גירוי בינוני או נמוך) - לדוגמה עקב דאגה להורה שיש לו אלצהיימר, '''מתח אקוטי''' הוא מתח עקב אירוע חריג חד פעמי -לדוגמה עקב מוות של אדם קרוב, או [[אבטלה|אובדן מקום עובדה]]. שני סוגי המתח יכולים לגורר הפעלת יתר של מנגנון "ברח או הילחם" בגוף, ולכך יכולות להיות השלכות שונות כגון הגברת הסיכון לדיכאון. <ref name="webmed">[http://www.webmd.com/depression/features/stress-depression Stress and Depression], Karen Bruno, WebMD.com. Reviewed by Laura J. Martin, MD</ref>

ככל הנראה קיים קשר בין עודף מתח נפשי לבין תחלואה. תאוריות על מתח ותחלואה טוענות שהן מתח כרוני והן מתח אקוטי יכולים ליצור תחלואה, ומספר מחקרים מצאו קשר כזה. לפי התאוריות שני סוגי הלחץ הנפשי עלולים להוביל לשינוי התנהגותי או פסיכולוגי. אנשים רבים נוקטים באמצעים שעולים להזיק לבריאות בניסיון להקטין מתח נפשי הדבר כולל [[עישון]], [[אכילת יתר]] ו[[הפרעות אכילה]], צריכה מוגזמת של [[קפאין]], או [[צפייה בטלוויזיה]].  שינוים פסיכולוגיים יכולים להיות שינוי באקטיבציה של המערכת הסימטפית או ההליופאטית או של מערכת החיסון. עם זאת יש מגוון גדול בקשר בין מתח נפשי לבין תחלואה. תסמינים של מתח נפשי יכולים להיות כאבי ראש, לחץ דם גבוה, כאבים בחזה, שינוי דופק, פריחה בעור ואובדן שינה. [http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/stress]

ככל הנראה קיים קשר בין עודף מתח נפשי לבין תחלואה. תאוריות על מתח ותחלואה טוענות שהן מתח כרוני והן מתח אקוטי יכולים ליצור תחלואה, ומספר מחקרים מצאו קשר כזה. לפי התאוריות שני סוגי הלחץ הנפשי עלולים להוביל לשינוי התנהגותי או פסיכולוגי. אנשים רבים נוקטים באמצעים שעולים להזיק לבריאות בניסיון להקטין מתח נפשי הדבר כולל [[עישון]], [[אכילת יתר]] ו[[הפרעות אכילה]], צריכה מוגזמת של [[קפאין]], או [[צפייה בטלוויזיה]].  שינוים פסיכולוגיים יכולים להיות שינוי באקטיבציה של המערכת הסימטפית או ההליופאטית או של מערכת החיסון. עם זאת יש מגוון גדול בקשר בין מתח נפשי לבין תחלואה. תסמינים של מתח נפשי יכולים להיות כאבי ראש, [[לחץ דם גבוה]], כאבים בחזה, שינוי דופק, פריחה בעור ואובדן שינה. [http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/stress]

הן הפרט הבודד והן הרשויות יכולים לנקוט צעדים כדי להפחית לחץ נפשי, להימנע ממנו או להשתחרר ממנו. הצעדים של הפרט כוללים הקפדה על שעות שינה, הרגלי תזונה טובים, קיום [[פעילות גופנית]] סדירה, תרגולי גוף נפש כמו יוגה או [[מדיטציה]], צפיה בנוף או נוכחות בקרבת פארקים. צעדים של הרשויות כוללות עידוד מודעות ל[[תזונה בריאה]], עידוד [[אורח חיים פעיל]] ו[[תחבורה פעילה]], הקטנת בעיות של [[אבטלה]] ו[[אי שוויון כלכלי]], הקטנת בעיות של [[פקקי תנועה]] והגדלת השתילה של גינות פארקים ועצים בעיר.  

הן הפרט הבודד והן הרשויות יכולים לנקוט צעדים כדי להפחית לחץ נפשי, להימנע ממנו או להשתחרר ממנו. הצעדים של הפרט כוללים הקפדה על שעות שינה, הרגלי תזונה טובים, קיום [[פעילות גופנית]] סדירה, תרגולי גוף נפש כמו יוגה או [[מדיטציה]], צפיה בנוף או נוכחות בקרבת פארקים. צעדים של הרשויות כוללות עידוד מודעות ל[[תזונה בריאה]], עידוד [[אורח חיים פעיל]] ו[[תחבורה פעילה]], הקטנת בעיות של [[אבטלה]] ו[[אי שוויון כלכלי]], הקטנת בעיות של [[פקקי תנועה]] והגדלת השתילה של גינות פארקים ועצים בעיר.  

==אפידמיולוגיה==

==אפידמיולוגיה==

לפי סקר ארגון (Anxiety and Depression Association of America (ADAA שבעה מתוך עשרה מבגרים בארצות הברית אומרים שהם חווים מתח-נפשי (stress or anxiety) על בסיס יומיומי. רובם גם טוענים שלמתח נפשי יש השפעה מתונה לכל הפחות על חיים. סקרים של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) מצאו עליה בשכיחות הדיווחים על תסמינים נפשיים ופיזיים של מתח בשנת 2008 ביחס לשנת 2007 ומעל חצי מהנשאלים מהם דיווחו כי המתח בחייהם גבר בשנה האחרונה. [http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st]

לפי סקר ארגון (Anxiety and Depression Association of America (ADAA שבעה מתוך עשרה מבגרים בארצות הברית אומרים שהם חווים מתח-נפשי (Stress או Anxiety) על בסיס יומיומי. רובם גם טוענים שלמתח נפשי יש השפעה מתונה לכל הפחות על חיים. סקרים של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) מצאו עליה בשכיחות הדיווחים על תסמינים נפשיים ופיזיים של מתח בשנת 2008 ביחס לשנת 2007 ומעל חצי מהנשאלים מהם דיווחו כי המתח בחייהם גבר בשנה האחרונה. [http://www.adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/other-related-conditions/stress/physical-activity-reduces-st]

סקר ADAA משנת 2006 בין מועסקים מצא כי [http://www.adaa.org/workplace-stress-anxiety-disorders-survey]

סקר ADAA משנת 2006 בין מועסקים מצא כי [http://www.adaa.org/workplace-stress-anxiety-disorders-survey]

* 72% מבין הנשאלים שאמרו שיש להם מתח נפשי או יומי, אמרו שהדבר משפיע על חייהם לפחות באופן מתון.  

* 72% מבין הנשאלים שאמרו שיש להם מתח נפשי או יומי, אמרו שהדבר משפיע על חייהם לפחות באופן מתון.  

* 40% מבין הנשאלים טענו שהם מרגישים לחץ נפשי עקבי או עודף חרדה בחי היוםיום שלהם.  

* 40% מבין הנשאלים טענו שהם מרגישים לחץ נפשי עקבי או עודף חרדה בחי היום-יום שלהם.  

* 30% מהאנשים שיש להם לחץ נפשי יומי לוקחים תרופות הדורשות מרשם כדי לטפל בעודף-לחץ, עצבנות, בעיות נפשיות או מחסור בשינה.  

* 30% מהאנשים שיש להם לחץ נפשי יומי לוקחים תרופות הדורשות מרשם כדי לטפל בעודף-לחץ, עצבנות, בעיות נפשיות או מחסור בשינה.  

* 28% חוו התקפי חרדה או פניקה.  

* 28% חוו התקפי חרדה או פניקה.  

* רק 9% אובחנו כסובלים מהפרעת חרדה - anxiety disorder.

* רק 9% אובחנו כסובלים מהפרעת חרדה - Anxiety disorder.

==גורמים המשפיעים על דחק==

==גורמים המשפיעים על דחק==

===השפעות מצוקה כלכלית ופרנסה על מתח נפשי===

===השפעות מצוקה כלכלית ופרנסה על מתח נפשי===

[[אי שוויון בריאותי|אנשים עניים יותר חשופים יותר למגוון מחלות]], וגם במדינות מערביות, תוחלת החיים של עניים היא קצרה יותר ב-5 עד 18 שנה לעומת העשירים. הסבר אחד לכך היא גישה נמוכה יותר לשירותי רפואה או הרגלי חיים. יש מחקרים הטוענים כי זו סיבה חלקית וכי חלק ניכר מתחלואה הגבוהה בקרב עניים נובעת מ"מתח נפשי בגלל עוני" המתרחש בקרב מבוגרים ועניים כאחד.[http://www.apa.org/pi/families/resources/newsletter/2012/07/stress-mechanism.aspx]

[[אי שוויון בריאותי|אנשים עניים יותר חשופים יותר למגוון מחלות]], וגם במדינות מערביות, תוחלת החיים של עניים היא קצרה יותר ב-5 עד 18 שנה לעומת העשירים. הסבר אחד לכך היא גישה נמוכה יותר לשירותי רפואה או הרגלי חיים. יש מחקרים הטוענים כי זו סיבה חלקית וכי חלק ניכר מהתחלואה הגבוהה בקרב עניים נובעת מ"מתח נפשי בגלל עוני" המתרחש בקרב מבוגרים ועניים כאחד.[http://www.apa.org/pi/families/resources/newsletter/2012/07/stress-mechanism.aspx]

תנאים של אי בטחון לגבי הפרנסה, וכן עוני יכולים לגרור מתח נפשי. הדבר נובע הן בגלל התנאים עצמם אבל גם בגלל מגורים ליד עניים אחרים וגם בגלל רשויות הרווחה שיכולות לבלבל ול"טרטר" את העניים. [http://www.poverty.ac.uk/report-parenting-families-low-income-households/parents-living-low-income-are-under-stress] החוקר  אלדר שפיר טוען שהדאגות הכלכליות תופסות  "רוחב פס" ביכולות הקוגניטיביות של העניים יותר שנאלצים כל הזמן לתמרן בין דרישות שונות הנוגעות לעבודה, לבית, לבריאות ולתזונה, ומוסדות חברתיים שונים כמו בנקים, נושים, בתי ספר, בעלי הבית ועוד דורשים מהם עוד ועוד דרישות ללא הפסק. <ref name="shafir2014">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2224532 העוני מוריד בדיוק 13 נקודות איי.קיו - שיחה עם החוקר אלדר שפיר]  איילת שני, הארץ, 22.01.2014 </ref> עוני במשפחה יכול להוביל למתח והשפעה לרעה על בני הזוג ודבר זה עלול לגרור שורה של בעיות בטיפול בילדים ובהתפתחותם.[http://www.humiliationstudies.org/documents/AhmedPovertyFamilyStressParenting.pdf]  

תנאים של אי בטחון לגבי הפרנסה, וכן עוני יכולים לגרור מתח נפשי. הדבר נובע הן בגלל התנאים עצמם אבל גם בגלל מגורים ליד עניים אחרים וגם בגלל רשויות הרווחה שיכולות לבלבל ול"טרטר" את העניים. [http://www.poverty.ac.uk/report-parenting-families-low-income-households/parents-living-low-income-are-under-stress] החוקר  אלדר שפיר טוען שהדאגות הכלכליות תופסות  "רוחב פס" ביכולות הקוגניטיביות של העניים יותר שנאלצים כל הזמן לתמרן בין דרישות שונות הנוגעות לעבודה, לבית, לבריאות ולתזונה, ומוסדות חברתיים שונים כמו בנקים, נושים, בתי ספר, בעלי הבית ועוד דורשים מהם עוד ועוד דרישות ללא הפסק. <ref name="shafir2014">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2224532 העוני מוריד בדיוק 13 נקודות איי.קיו - שיחה עם החוקר אלדר שפיר]  איילת שני, הארץ, 22.01.2014 </ref> עוני במשפחה יכול להוביל למתח והשפעה לרעה על בני הזוג ודבר זה עלול לגרור שורה של בעיות בטיפול בילדים ובהתפתחותם.[http://www.humiliationstudies.org/documents/AhmedPovertyFamilyStressParenting.pdf]  

===תזונה לא מאוזנת===

===תזונה לא מאוזנת===

הארגון הבריטי The Stress Management Society לסיוע לאנשים שנפגעו ממתח נפשי ולמניעה שלו, טוען כי [[תזונה מאוזנת]] (יחד עם [[פעילות גופנית]]) הן הדרכים הקלות ביותר להמנע ממתח נפשי. הארגון טוען כי מזונות כמו [[קפה]], קקאו, תה, [[סוכר]], [[מלח]], [[מזון מהיר]], [[אלכוהול]], [[משקאות מוגזים]], [[משקאות אנרגיה]] ואגוזים יכולים להיות טריגר להתפרצות אירוע מתח.[http://www.stress.org.uk/How-food-can-help-your-stress-levels.aspx] הארגון טוען כי כמויות גדולות של סוכר המתחבאות במזונות שונים (לדוגמה בקורנפלקס, בקטשופ, בלחמניות, משקאות תוססים, "מים בטעמים" ועוד) וכן שומן עלולים לפעול כ"מעוררים" (בדומה לקפה או שוקולד) שיוצרים מתח נפשי. כמות גבוהה של מלח מעלה את לחץ הדם. [http://www.stress.org.uk/Diet-and-nutrition.aspx]

הארגון הבריטי The Stress Management Society לסיוע לאנשים שנפגעו ממתח נפשי ולמניעה שלו, טוען כי [[תזונה מאוזנת]] (יחד עם [[פעילות גופנית]]) הן הדרכים הקלות ביותר להימנע ממתח נפשי. הארגון טוען כי מזונות כמו [[קפה]], קקאו, תה, [[סוכר]], [[מלח]], [[מזון מהיר]], [[אלכוהול]], [[משקאות מוגזים]], [[משקאות אנרגיה]] ואגוזים יכולים להיות טריגר להתפרצות אירוע מתח.[http://www.stress.org.uk/How-food-can-help-your-stress-levels.aspx] הארגון טוען כי כמויות גדולות של סוכר המתחבאות במזונות שונים (לדוגמה בקורנפלקס, בקטשופ, בלחמניות, משקאות תוססים, "מים בטעמים" ועוד) וכן שומן עלולים לפעול כ"מעוררים" (בדומה לקפה או שוקולד) שיוצרים מתח נפשי. כמות גבוהה של מלח מעלה את לחץ הדם. [http://www.stress.org.uk/Diet-and-nutrition.aspx]

===השפעת פקקי תנועה ועיצוב עירוני על לחץ נפשי===

===השפעת פקקי תנועה ועיצוב עירוני על לחץ נפשי===

[[פקקי תנועה]] יכולים לעודד התפתחות של מתח-נפשי. מחקר משנת 1999 ראיין בטלפון נהגים בפקקים. נמצא כי נהגים שנמצאו בפקקי תנועה חוו עליה בתחושות של לחץ ושל תוקפנות. מצבים של דחיפות להגיע למקום בזמן יצרו לחץ בקרב נהגים בעומסי תנועה נמוכים, ואגרסיביות קבעה את הלחץ של נהגים במצבים של פקקי תנועה חמורים יותר. הסתכלות על נהיגה כעל דבר מלחיץ קושרה עם לחץ בפקקי תנועה. לא היה הבדל בין נשים לגברים.<ref>Dwight A. Hennessy and David L. Wiesenthal, [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract Traffic congestion, driver stress, and driver aggression ] Aggressive Behavior, Volume 25, Issue 6, pages 409–423, 1999</ref>  

[[פקקי תנועה]] יכולים לעודד התפתחות של מתח-נפשי. מחקר משנת 1999 ראיין בטלפון נהגים בפקקים. נמצא כי נהגים שנמצאו בפקקי תנועה חוו עליה בתחושות של לחץ ושל תוקפנות. מצבים של דחיפות להגיע למקום בזמן יצרו לחץ בקרב נהגים בעומסי תנועה נמוכים, ואגרסיביות קבעה את הלחץ של נהגים במצבים של פקקי תנועה חמורים יותר. הסתכלות על נהיגה כעל דבר מלחיץ קושרה עם לחץ בפקקי תנועה. לא היה הבדל בין נשים לגברים.<ref>Dwight A. Hennessy and David L. Wiesenthal, [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract Traffic congestion, driver stress, and driver aggression ] Aggressive Behavior, Volume 25, Issue 6, pages 409–423, 1999</ref>  

מחקר בקרב 60 גברים נהגי אוטובוס חיפש מה גורם לעבודה זו להיות מלחיצה. המחקר הצביע על קשר בין חשיפה לפקקי תנועה בשעות העומס לבין הפרשה של קטכולאמין בשתן (אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.). קשרים אלה נשארים משמעותיים גם לאחר הכנסת מדדי בקרה שונים כמו בטחון בעבודה וגורמי בריאות (גיל, עישון וכו'). המחקר מראה גם כי המחשבה לפיה יש לנהג פחות שליטה על עבודתו משפיעה על הקשר בין פקקי תנועה לבין לחץ ביולוגי-פסיכולוגי.<ref>Evans, Gary W.; Carrère, Sybil, [http://psycnet.apa.org/journals/apl/76/5/658/ Traffic congestion, perceived control, and psychophysiological stress among urban bus drivers], Journal of Applied Psychology, Vol 76(5), Oct 1991,</ref>  

מחקר בקרב 60 גברים נהגי אוטובוס חיפש מה גורם לעבודה זו להיות מלחיצה. המחקר הצביע על קשר בין חשיפה לפקקי תנועה בשעות העומס לבין הפרשה של קטכולאמין בשתן (אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.). קשרים אלה נשארים משמעותיים גם לאחר הכנסת מדדי בקרה שונים כמו ביטחון בעבודה וגורמי בריאות (גיל, עישון וכו'). המחקר מראה גם כי המחשבה לפיה יש לנהג פחות שליטה על עבודתו משפיעה על הקשר בין פקקי תנועה לבין לחץ ביולוגי-פסיכולוגי.<ref>Evans, Gary W.; Carrère, Sybil, [http://psycnet.apa.org/journals/apl/76/5/658/ Traffic congestion, perceived control, and psychophysiological stress among urban bus drivers], Journal of Applied Psychology, Vol 76(5), Oct 1991,</ref>  

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה.  <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>

דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה.  <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association,  14 June 2010</ref>

==השפעות בריאותיות של דחק==

==השפעות בריאותיות של דחק==

מתח יכול לגרום לאדם להיות יותר פגיע למחלות גופניות מדבקות כמו התקררות או שפעת. אירועים מלחיצים כמו שינוי מקום עבודה יכולים להוביל לנדודי שינה, שינה קטועה, ותלונות על בריאות. מחקרים מצביעים על כך שסוג המתח (כרוני או אטוקטי) ומאפייני כמו גיל והחוסן הבריאותי לפני התרחשות המתח הנפשי יכולים כולם ביחד להשפיע על ההשפעה של המתח על הפרט. גם מאפיינים אחרים כמו גנטיקה, התנסות בילדות עם טראומה ואירועי דחק עשויים גם הם להשפיע על התגובה למתח.  

מתח יכול לגרום לאדם להיות יותר פגיע למחלות גופניות מדבקות כמו התקררות או שפעת. אירועים מלחיצים כמו שינוי מקום עבודה יכולים להוביל לנדודי שינה, שינה קטועה, ותלונות על בריאות. מחקרים מצביעים על כך שסוג המתח (כרוני או אקוטי) ומאפייני כמו גיל והחוסן הבריאותי לפני התרחשות המתח הנפשי יכולים כולם ביחד להשפיע על ההשפעה של המתח על הפרט. גם מאפיינים אחרים כמו גנטיקה, התנסות בילדות עם טראומה ואירועי דחק עשויים גם הם להשפיע על התגובה למתח.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, מתח נפשי הוא אחד [[גורמים חברתיים המשפיעים על בריאות|הגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות]].<ref>[http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0005/98438/e81384.pdf Social Determinants of Health: the solid facts 2nd edition] World Health Organization, 2003</ref> [[אי שוויון כלכלי]], [[אבטלה]], [[גירושין]] ואירועים נוספים עלולים לגרור דחק. לדחק עצמו השפעות ישירות על הבריאות והן על גורמי סיכון אחרים כגון נטיה ל[[השמנה]], [[עישון]] ועוד.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, מתח נפשי הוא אחד [[גורמים חברתיים המשפיעים על בריאות|הגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות]].<ref>[http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0005/98438/e81384.pdf Social Determinants of Health: the solid facts 2nd edition] World Health Organization, 2003</ref> [[אי שוויון כלכלי]], [[אבטלה]], [[גירושין]] ואירועים נוספים עלולים לגרור דחק. לדחק עצמו השפעות ישירות על הבריאות והן על גורמי סיכון אחרים כגון נטיה ל[[השמנה]], [[עישון]] ועוד.  

נצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים בריאים שחוו [[תאונת דרכים]] וטראומות נוספות. ככל הנראה, הסטרס משפיע על מערכת החיסון ויכול לעורר אותה ולגרום להפרעות אוטואימוניות ובין היתר לסוכרת. מקרים נוספים של מחלות אוטואימוניות ודלקתיות (כמו לופוס, [[מחלת כרוהן]] וכו') אשר התפרצו לאחר חשיפה לסטרס ומחמירות בנוכחות סטרס תומכים בתאוריה שה[[מתח נפשי]] גורם לשפעול יתר של מערכת החיסון ויכול להביא לנזקים לאחר תגובה אוטואימונית. בעבר הוכח ששכיחות מקרי סוכרת נעורים גדולה יותר בקרב ילדים שגדלו באווירה מתוחה וקשה, כמו יתומים או ילדים שעברו התעללות. עם זאת, מכיוון שקשה לבדוק מחקרית את רמת הסטרס, את תגובת הגוף לסטרס לא פשוט להוכיח את הקשר בין סטרס לסוכרת מסוג 1 מבחינה מחקרית. גורם סיבוך למחקר כזה הוא קשר בין מתח נפשי לבין גורמי סיכון נוספים (כמו [[מצב סוציואקונומי]]) [http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/]

נצפו התפרצויות של סוכרת מסוג 1 באנשים בריאים שחוו [[תאונת דרכים]] וטראומות נוספות. ככל הנראה, הסטרס משפיע על מערכת החיסון ויכול לעורר אותה ולגרום להפרעות אוטואימוניות ובין היתר לסוכרת. מקרים נוספים של מחלות אוטואימוניות ודלקתיות (כמו לופוס, [[מחלת כרוהן]] וכו') אשר התפרצו לאחר חשיפה לסטרס ומחמירות בנוכחות סטרס תומכים בתאוריה שה[[מתח נפשי]] גורם לשפעול יתר של מערכת החיסון ויכול להביא לנזקים לאחר תגובה אוטואימונית. בעבר הוכח ששכיחות מקרי סוכרת נעורים גדולה יותר בקרב ילדים שגדלו באווירה מתוחה וקשה, כמו יתומים או ילדים שעברו התעללות. עם זאת, מכיוון שקשה לבדוק מחקרית את רמת הסטרס, את תגובת הגוף לסטרס לא פשוט להוכיח את הקשר בין סטרס לסוכרת מסוג 1 מבחינה מחקרית. גורם סיבוך למחקר כזה הוא קשר בין מתח נפשי לבין גורמי סיכון נוספים (כמו [[מצב סוציואקונומי]]) [http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/]

סוכרת מסוג 2 מתפתחת בהדרגה על רקע תנגודת רקמות הגוף לאינסולין, וקשורה על פי רוב ל[[השמנה]]. והיא ככל הנראה קשורה גם למתח נפשי. לפי השערה אחת מתח נפשי יכול לעורר נטיה תורשתית לפתח סוכרת. בנוסף, מתח נפשי גורר הפרשת הורמונים שונים בגוף (לדוגמה אדרנלין וקורטיזול) שגורמים לשחרור סוכר מהכבד ולעליה ברמת הסוכר (היפרגליקמיה). סטרס כרוני וממושך יכול להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרום בעקיפין להופעת סכרת.[http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/]

סוכרת מסוג 2 מתפתחת בהדרגה על רקע תנגודת רקמות הגוף לאינסולין, וקשורה על פי רוב ל[[השמנה]]. והיא ככל הנראה קשורה גם למתח נפשי. לפי השערה אחת מתח נפשי יכול לעורר נטייה תורשתית לפתח סוכרת. בנוסף, מתח נפשי גורר הפרשת הורמונים שונים בגוף (לדוגמה אדרנלין וקורטיזול) שגורמים לשחרור סוכר מהכבד ולעליה ברמת הסוכר (היפרגליקמיה). סטרס כרוני וממושך יכול להעלות את רמת הסוכר בדם ולגרום בעקיפין להופעת סכרת.[http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/]

   

   

נכון להיום, הדעות לגבי הקשר בין סוכרת מסוג 2 לאורח חיים לחוץ (סטרסוגני) חלוקות, ובספרות הרפואית ניתן למצוא מחקרים שונים אשר תומכים בקשר ומחקרים אחרים אשר אינם תומכים בו. באופן כללי, אורח חיים מתוח מביא במקרים רבים לאורח חיים לא בריא: [[השמנה]], [[עישון]], [[יתר לחץ דם]], [[חוסר פעילות גופנית]] ותזונה לא נכונה. כל הגורמים האלה מגבירים את הסיכוי לסוכרת ולכן לא ברור האם מתח נפשי לבדו (אם בכלל דבר כזה אפשרי) הוא שגורם לסוכרת או רק סיבוכים אפשריים שלו. ככל הנראה מתח נפשי ואורח חיים לא בריא מגבירים שניהם את הסיכון למחלות כרוניות שונות, וביניהם סוכרת. [http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/] בשנת 2014 הכיר בית הדין המחוזי בירושלים בראשותו של השופט י. נויגבורן ( ב- 21/6/04) כי תובע שחש איום על חייו, וחש מתח נפשי אקוטי, לקה כתוצאה מכך בסוכרת מסוג 2.[http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/4899/62217.asp]

נכון להיום, הדעות לגבי הקשר בין סוכרת מסוג 2 לאורח חיים לחוץ (סטרסוגני) חלוקות, ובספרות הרפואית ניתן למצוא מחקרים שונים אשר תומכים בקשר ומחקרים אחרים אשר אינם תומכים בו. באופן כללי, אורח חיים מתוח מביא במקרים רבים לאורח חיים לא בריא: [[השמנה]], [[עישון]], [[יתר לחץ דם]], [[חוסר פעילות גופנית]] ותזונה לא נכונה. כל הגורמים האלה מגבירים את הסיכוי לסוכרת ולכן לא ברור האם מתח נפשי לבדו (אם בכלל דבר כזה אפשרי) הוא שגורם לסוכרת או רק סיבוכים אפשריים שלו. ככל הנראה מתח נפשי ואורח חיים לא בריא מגבירים שניהם את הסיכון למחלות כרוניות שונות, וביניהם סוכרת. [http://www.tevalife.co.il/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94/] בשנת 2014 הכיר בית הדין המחוזי בירושלים בראשותו של השופט י. נויגבורן ( ב-21.6.2004) כי תובע שחש איום על חייו, וחש מתח נפשי אקוטי, לקה כתוצאה מכך בסוכרת מסוג 2.[http://www.sukeret.co.il/SiteFiles/1/4899/62217.asp]

===דיכאון===

===דיכאון===

* [http://www.drtal.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 מתח נפשי- השפעות פסיכולוגיות] מרכז ד"ר טל

* [http://www.drtal.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 מתח נפשי- השפעות פסיכולוגיות] מרכז ד"ר טל

* פרופ' Jean-Pierre Brun, [http://www.who.int/occupational_health/topics/brunpres0307.pdf?ua=1 Work-related stress: scientific evidence-base of risk factors, prevention and costs] ארגון הבריאות העולמי

* פרופ' Jean-Pierre Brun, [http://www.who.int/occupational_health/topics/brunpres0307.pdf?ua=1 Work-related stress: scientific evidence-base of risk factors, prevention and costs] ארגון הבריאות העולמי

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639349,00.html דפקט העדר], וויליאם דרשייביץ על השפעת אוניברסיטאות היוקרה על חיי הילדות של האליטה, וההשפעה הפוליטית של זה, אורי פסובסקי, כלכליסט 30.08.14

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639349,00.html דפקט העדר], וויליאם דרשייביץ על השפעת אוניברסיטאות היוקרה על חיי הילדות של האליטה, וההשפעה הפוליטית של זה, אורי פסובסקי, כלכליסט 30.08.2014

==ראו גם==

==ראו גם==