שינויים

==הליכה ברגל לעבודה==

==הליכה ברגל לעבודה==

לפי מדגם הלמ"ס משנת 2008, באופן ארצי, 11% מכלל העובדים הגיעו לעבודה ברגל. דבר זה מהווה ירידה קטנה משיעור של 11.5% לעומת שנת 1995. מדד אחוז העובדים שהולכים לעבודה הוא חלק ממדד של [[פיצול נסיעות]] - סה"כ השתמשו ב[[תחבורה רכה]] ו[[עבודה מהבית]]- תחבורה לא ממונעת שיעור של 14% מכלל העובדי במשק. {{הערה|שם=matat}}  

לפי מדגם הלמ"ס משנת 2008, באופן ארצי, 11% מכלל העובדים הגיעו לעבודה ברגל. דבר זה מהווה ירידה קטנה משיעור של 11.5% לעומת שנת 1995. מדד אחוז העובדים שהולכים לעבודה הוא חלק ממדד של [[פיצול נסיעות]] - סה"כ השתמשו ב[[תחבורה רכה]] ו[[עבודה מהבית]]- תחבורה לא ממונעת שיעור של 14% מכלל העובדי במשק. {{הערה|שם=matat|[https://docs.wixstatic.com/ugd/eff2a0_01faeb8e2b3b4589bd7ebb7fb8183583.pdf מרחקי היוממות ופיצול הנסיעות לעבודה בין אמצעי התחבורה ], השוואת ממצאי מפקד האוכלוסין והדיור לשנים 1995-2008, מתת - מרכז תכנון ותחבורה בע"מ. }}

שיעור העובדים שהולכים ברגל לעבודה משתנה בין מקומות שונים. במטרופולין תל אביב מדובר על 10% בתל אביב , בירושלים מעל 10% (המדגם מתייחס ליהודים לא חרדים, ולכן נותן הערכה נמוכה של הולכי הרגל), 9.5% במטרופלין חיפה ו 7.9% בבאר שבע. בשאר הארץ מדובר על שיעור של 13.6% מהעובדים. {{הערה|שם=matat}}  

שיעור העובדים שהולכים ברגל לעבודה משתנה בין מקומות שונים. במטרופולין תל אביב מדובר על 10% בתל אביב , בירושלים מעל 10% (המדגם מתייחס ליהודים לא חרדים, ולכן נותן הערכה נמוכה של הולכי הרגל), 9.5% במטרופלין חיפה ו 7.9% בבאר שבע. בשאר הארץ מדובר על שיעור של 13.6% מהעובדים. {{הערה|שם=matat}}  

* חיפה 8.2%, קריית מוצקן 7.6%, קריית ביאליק 7.2%, קריית ים 7.2%, קריית אתא 5.3%, נשר 5.0%, טירת כרמל 10.9%, יקנעם עילית 6.3%, קריית טבעון 8.0%, נהריה 13.6%, כרמיאל 8.3%, עכו 12.6%, סכנין 12.8%, שפרעם 8.2%, טמרה 8.4%. {{הערה|שם=matat}}   

* חיפה 8.2%, קריית מוצקן 7.6%, קריית ביאליק 7.2%, קריית ים 7.2%, קריית אתא 5.3%, נשר 5.0%, טירת כרמל 10.9%, יקנעם עילית 6.3%, קריית טבעון 8.0%, נהריה 13.6%, כרמיאל 8.3%, עכו 12.6%, סכנין 12.8%, שפרעם 8.2%, טמרה 8.4%. {{הערה|שם=matat}}   

כאשר מסתכלים על פני שנים בין 1995 ל-2008 רואים ירידה בכמות הולכי הרגל ברוב הערים - במיוחד בישובים הפרבריים והעניים יותר (כמו ישובים ערביים). יש יציבות באחוז הולכי הרגל בחלק מהישובים (כמו הקריות, כפר סבא) ועליה באחוז הולכי הרגל בישובים עשירים יותר, מרכזיים יותר או צפופים יותר כמו תל אביב, גבעתיים, בני ברק, בת ים, קריית טבעון. הירידה באחוז הולכי הרגל הולכת בד בד עם מגמות של הגדלת השימוש במכוניות פרטיות.  

כאשר מסתכלים על פני שנים בין 1995 ל-2008 רואים ירידה בכמות הולכי הרגל ברוב הערים - במיוחד בישובים הפרבריים והעניים יותר (כמו ישובים ערביים). יש יציבות באחוז הולכי הרגל בחלק מהישובים (כמו הקריות, כפר סבא) ועליה באחוז הולכי הרגל בישובים עשירים יותר, מרכזיים יותר או צפופים יותר כמו תל אביב, גבעתיים, בני ברק, בת ים, קריית טבעון. במטרופלינים תל אביב חיפה ובאר שבע אין שינוי ניכר באחוז הולכי הרגל. בירושלים היתה עליה בכמות הולכי הרגל (מ 6% ל-10%) ואילו בשאר הארץ יש ירידה בהליכה ברגל (מ 16% ל13%). הירידה באחוז הולכי הרגל הולכת בד בד עם מגמות של הגדלת השימוש במכוניות פרטיות והקטנת השימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל]] - דבר זה הגיוני היות והליכה ברגל ו[[תחבורה ציבורית]] הם [[מוצרים משלימים]].

==בטיחות בדרכים של הולכי הרגל בישראל==

==בטיחות בדרכים של הולכי הרגל בישראל==