שורה 19: |
שורה 19: |
| ==הנחות יסודיות למודל וביקורת== | | ==הנחות יסודיות למודל וביקורת== |
| * הרצון להגיע לפתרון בעל [[יעילות פארטו]] הוא בעצמו סימון של מטרה נורמטיבית. אם מניחים כי הניתוח אינו נורמטיבי עלינו להניח כי קיום של יעילות פארטו אינו עולה לנו במחיר של מטרות נורמטיביות אחרות כמו [[שוויון]], [[הוגנות]], [[חוסן]] או [[קיימות]]. | | * הרצון להגיע לפתרון בעל [[יעילות פארטו]] הוא בעצמו סימון של מטרה נורמטיבית. אם מניחים כי הניתוח אינו נורמטיבי עלינו להניח כי קיום של יעילות פארטו אינו עולה לנו במחיר של מטרות נורמטיביות אחרות כמו [[שוויון]], [[הוגנות]], [[חוסן]] או [[קיימות]]. |
− | * המודל מניח כי לכל צרכן יש כמות יחידה של המוצר הציבורי שאותה הוא רוצה. תכופות רואים שכאשר אנשים לומדים על מוצר ציבורי כלשהו החשיבות של אותו מוצר עולה בעינהם- דבר זה מצביע על כך שאנשים אינם מודעים למלוא ההשלכות של מוצר ציבורי על חייהם, או שיש השפעה של [[אפקט המסגור]] או השפעה חברתית אחרת . | + | * המודל מניח כי לכל צרכן יש כמות מועדפת יחידה של המוצר הציבורי. תכופות רואים שכאשר אנשים לומדים על מוצר ציבורי כלשהו החשיבות של אותו מוצר עולה בעינהם- דבר זה מצביע על כך שאנשים אינם מודעים למלוא ההשלכות של מוצר ציבורי על חייהם, או שיש השפעה של [[אפקט המסגור]] או השפעה חברתית אחרת . |
− | * כדי שאנשים יוכלו להיות בעלי כמות רצויה יחידה של המוצר עליהם להיות בעלי [[מידע מלא]] לגבי המוצר - כלומר עליהם לדעת בדיוק מה הן ההשלכות של כמות המוצר וקיומו על הרווחה שלהם. לדוגמה במוצר ציבורי של [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] עליהם לדעת בדיוק מה [[השלכות בריאותיות של זיהום אוויר|ההשלכות הבריאותיות של זיהום אוויר]], כיצד השלכות אלה משפיעות על הבריאות שלהם עצמם ועל הבריאות של בני משפחתם, ואז להעריך את הערך הכלכלי של דבר זה או את ההשפעה של דבר זה על הרווחה שלהם. רק בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי [[זיהום אוויר]] הוא גורם מסרטן וודאי לדוגמה - לכן לא סביר שאנשים ידעו זאת, בנוסף קשה לאנשים להעריך מה המשמעות של סיכון כזה מול [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - לדומגה כמה זיהום אוויר נתון מאיים עליהם אם הם מעשנים ? | + | * כדי שאנשים יוכלו להיות בעלי כמות רצויה יחידה של המוצר עליהם להיות בעלי [[מידע מלא]] לגבי המוצר - כלומר עליהם לדעת בדיוק מה הן ההשלכות של כמות המוצר וקיומו על הרווחה שלהם. לדוגמה במוצר ציבורי של [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] עליהם לדעת בדיוק מה [[השלכות בריאותיות של זיהום אוויר|ההשלכות הבריאותיות של זיהום אוויר]], כיצד השלכות אלה משפיעות על הבריאות שלהם עצמם ועל הבריאות של בני משפחתם, ואז להעריך את הערך הכלכלי של דבר זה או את ההשפעה של דבר זה על הרווחה שלהם. רק בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי [[זיהום אוויר]] הוא גורם מסרטן וודאי לדוגמה - לכן לא סביר שאנשים ידעו זאת, בנוסף קשה לאנשים להעריך מה המשמעות של סיכון כזה מול [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] אחרים - לדומגה כמה זיהום אוויר נתון מאיים עליהם אם הם מעשנים ? |
− | | + | * כדי שלצרכן תהיה כמות מועדפת יחידה של מוצר ציבורי יש צורך להניח גם כי כמות המוצר הציבורי אינה משפיעה על הטעמים שלנו ביחס לקיומו של המוצר הציבורי וגם לא תהיה השפעה של כמות המוצר הציבורי על העלות והטעמים והכמות והאיכות של מוצרים פרטיים רבים. במוצרים ציבוריים רחבים כמו [[התחממות עולמית]], בטחון לאומי, תקשורת הוגנת ועוד ספק אם דבר זה נכון - לדוגמה [[השפעות של שינויי אקלים]] משפיעות על תחומים רבים ושונים החל במוצרי חקלאות וכלה במחירי נדל"ן (באיזורי חופים בארצות הברית). |
− | | + | * במודל הצרכנים בוחרים את הכמות הרצויה של מוצר ציבורי אבל בפועל יש מוצרים ציבוריים שניתן לספק אותם רק בכמות של 1 או 0 או שיש חשש שמתחת לסף מסויים הם יעברו [[תהליך]] [[סדר ספונטני|ספונטני]] של שינוי מצב פאזה או שיהיו בעלי [[חוסן]] בעייתי - כלומר יהיו פגיעים בפני שינוי - דוגמאות כוללות מערכות סכרים להגנה מפני הצפה, מערכות בטחון לאומי ומוצרים סביבתיים בעלי השלכות של [[קיימות]] של המין האנושי או של האכולוסיה במקום מחייה מסויים. הכמות האפקטיבית של מוצר ציבורי תלויה לא בהעדפות הצרכנים אלא בגורמים חיצוניים שעלולים להשתנות כמו תהליכים טבעיים (במקרה של שינויי אקלים או מערכת למניעת הצפות) או תהליכים מחוץ למדינה או טכנולוגיה של צבא זר. |
| + | * במודל הצרכנים בוחרים כמות מוצר ציבורי לפי שיקול רציונלי, אישי ואנוכי - אבל במוצרים ציבוריים רבים העדפות של הפרטים תלויים ב[[אפקט מסגור]] ובהעדפות פוליטיות, [[מיתוס|מיתוסים]] ודעות קדומות, לגבי טיבו של העולם או לגבי כיצד העולם עובד. לדוגמה אנשים בימין תכופות מפחדים מאד מטרור אבל ממעיטים בסכנות מצד גורמי סיכון אחרים כמו [[נשק קל]]. אנשים בימין הכלכלי והמדיני בארצות הברית תכופת תומכים ב[[הכחשת אקלים]] ולפעמים גם ב[[הכחשת זיהום]] (למעט יוצרי דופן כמו רפובליקאנים שיושבים ליד חופים שנפגעו בסערות). |
| + | * [[מידע אמין]] הוא בעצמו סוג של מוצר ציבורי והיכולת לקבל מידע אמין על מוצר ציבורי יכולה לשנות את ההחלטה של אנשים לגביו. |
| + | * לגורמים אינטרסנטים יש השפעה על סוג המידע, החשיפה למידע ועל [[אפקט המסגרת]] לגבי מוצרים ציבוריים. כך לדוגמה [[חברות הטבק]] השפיעו במשך שנים ([[הכחשת נזקי העישון]]) על הצגת הסכנה של עישון ושל [[עישון כפוי]] בתקשורת - כך שהחלטות לגבי מוצרים ציבוריים של מרחב ציבורי נקי מעישון או סביבה בטוחה לגידול ילדים ללא עישון ([[מניעת עישון]] נדחו והכמות של מוצרים אלה היתה קטנה, בהמשך כמות קטנה של מוצרים אלה השפיעה על הגודל של חברות הטבק והיכולת שלהם להמשיך לבצע לובי). באופן דומה [[חברות הנפט]] משפיעות על גופי תקשורת בארצות הברית כך שאלו יתמכו ב[[נטיעת ספק]] לגבי [[התחממות עולמית]] - מכן שכמות וסוג הצריכה של מוצרים פרטיים יכולה להשפיע על העדפות של צרכנים על המוצר הציבורי (וגם על הכמות הרצויה של המוצרים הפרטיים). |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |