שינויים

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

בספר [[שגשוג ללא צמיחה]] מבקר הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]]. זוהי משוואת זהות [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של [[אוכלוסיה|גודל האוכלוסייה]] (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T - כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של מוצרים בשווי דולר אחד - בממוצע. ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב, מתמקד בהורדת ההשפעה הסביבתית דרך הרכיב הטכנולוגי - לדוגמה מכוניות יעילות יותר, יותר [[תחבורה ציבורית]] וכדומה. מצד שני ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיך ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס ל[[גידול אוכלוסין]]. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס ל[[גידול אוכלוסין]]. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.

נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של התיישבות בחלל אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג ל[[מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב של ועמידה בזעזועים מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית ועוד.

נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==