שינויים

'''תחבורת אופניים בתל אביב''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצרכי ההגעה לעבודה, לקניות, ללימודים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. נכון ל-2016 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר התושבים שרוכבים על אופניים מידי יום עומד על 36 אלף איש. מספר התושבים שרוכב 3 פעמים בשבוע או יותר עומד על 61 אלף. {{הערה|* [https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/DocLib6/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C%20%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו]  עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2016

'''תחבורת אופניים בתל אביב-יפו''' היא השימוש ב[[תחבורת אופניים]] לצורכי ההגעה לעבודה, לקניות, ללימודים ועוד בעיר [[תחבורה בתל אביב-יפו|תל-אביב יפו]]. נכון ל-2016 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, משתמשים באופניים כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר התושבים שרוכבים על אופניים מידי יום עומד על 36 אלף איש. מספר התושבים שרוכב 3 פעמים בשבוע או יותר עומד על 61 אלף. {{הערה|* [https://www.tel-aviv.gov.il/Transparency/DocLib6/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C%20%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%94%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו]  עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2016

}} <ref name="tlv2014">[https://www.tel-aviv.gov.il/Forms/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91%20%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014</ref>  בעיר יש [[שבילי אופניים]] באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים [[תל-אופן]]. מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים המתקדמת ביותר בישראל]]. עם זאת ביחס לערים אחרות בעולם, במיוחד [[תחבורת אופניים באירופה|באירופה]] תשתיות האופניים של תל אביב אינן מתקדמות - שבילים רבים הם שבילים לא נוחים, אין רשת רציפה, [[צומת ידידותי לאופניים|צמתים בטוחות לאופניים]] ועוד.  

}} <ref name="tlv2014">[https://www.tel-aviv.gov.il/Forms/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9A%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91%20%D7%AA%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8.pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל-אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, אוקטובר 2014</ref>  בעיר יש [[שבילי אופניים]] באורך כולל של מעל 120 ק"מ ופרוייקט השכרת אופניים [[תל-אופן]]. מסיבות אלה נחשבת תל אביב לעיר שבה [[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים המתקדמת ביותר בישראל]]. עם זאת ביחס לערים אחרות בעולם, במיוחד [[תחבורת אופניים באירופה|באירופה]] תשתיות האופניים של תל אביב אינן מתקדמות - שבילים רבים הם שבילים לא נוחים, אין רשת רציפה, [[צומת ידידותי לאופניים|צמתים בטוחות לאופניים]] ועוד.  

==שימוש באופניים בתל אביב-יפו==

==שימוש באופניים בתל אביב-יפו==

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז הרוכבים לעבודה גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים]].

[[קובץ:פיצול נסיעות תל אביב.PNG|ממוזער|400px|[[פיצול נסיעות|פיצול סוגי הנסיעות ללימודים ולעבודה]] בקרב תושבי העיר תל אביב יפו מבין התושבים שעובדים ולומדים בעיר, נכון לשנת 2012. אחוז הרוכבים לעבודה גבוה בהרבה במרכז העיר יחסית לשאר האיזורים.]]

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו-3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

לפי סקר העירייה משנת 2012, כ-71% מתושבי תל אביב-יפו הם עובדים שכירים או עצמאיים, ומתוכם 70% עובדים בתוך העיר. הסקר שאל את אותם עובדים שעובדים בעיר כיצד הם מגיעים ליעד הראשי שלהם. 14% מתוכם ענו כי הם מגיעים באופניים, 17% הגיעו בהליכה ברגל, 29% ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] ו-43% הגיעו ברכב כנוסע או כנהג. עוד 9% הגיעו באופנוע ו-3% במונית, פחות מאחוז הגיעו ברכבת. <ref name="tlv2012">[http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Documents/%D7%AA%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%202012%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8%20%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%20(3).pdf פיצול נסיעות ורכיבה על אופניים בקרב תושבי תל אביב-יפו] עיריית תל אביב, המרכז למחקר כלכלי חברתי, יוני 2012</ref> פרוש הדבר הוא כי מבין כלל העובדים, אחוז [[תחבורת אופניים|יוממי האופניים]] עומד על לפחות 10% (שכן לא נכללו בסקר עובדים מחוץ לתל אביב שהשתמשו באופניים).

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ועלה שוב בשנת 2014. ההבדלים בין הרבעים קשורים לגורמים שונים - מרחק ממקומות העבודה, יכולות כלכליות, הרגלי נסיעה,  מחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון ודרום, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

רוב יוממי האופניים מרוכזים במרכז העיר (דרומית לירקון ומזרחית לאיילון, ברבעים צפון, צפון מזרח, מרכז העיר ודרום העיר ברבעים 3,4,5,6 ו-8). בשנת 2012 כאשר 14% מהעובדים שעבדו בתוך העיר הגיעו באופניים, נתון זה עמד על 24% במרכז העיר, ועל 5% בלבד ביפו, בשכונות מצפון לירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.<ref name="tlv2012"/> בשנת 2010 כאשר אחוז העובדים הרוכבים בכל העיר עמד על 8% הנתון המקביל במרכז העיר היה 10-15%. מספר יוממי האופניים עלה בחלק מהמקומות באופן דרמטי. לדוגמה בדרום העיר אחוז היוממים עלה מ-3% בשנת 2007 ל-10% בשנת 2010.<ref name="tlv2010"/> ועלה שוב בשנת 2014. ההבדלים בין הרבעים קשורים לגורמים שונים - מרחק ממקומות העבודה, יכולות כלכליות, הרגלי נסיעה,  מחסור בשבילים בשכונות מזרחית לאיילון ודרום, וכן מנתק בשבילי האופניים בין מרכז ודרום העיר. בשכונות הצפונית מעבר לירקון לעומת זאת הסיבות הן ככל הנראה מרחקי נסיעה גדולים יותר ומחסור ב[[עירוב שימושי קרקע|שימושי קרקע מסחריים במרחק הליכה]], או הרגלי נסיעה אחרים של התושבים (איזור זה מוביל גם בשימוש ברכב פרטי).   

תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012,  23% מהתושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, 20% משתמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו-19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ-29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12-15% בשת 2010. <ref name="tlv2012"/>

תושבי תל אביב משתמשים באופניים לא רק לשם הגעה לעבודה. לפי הסקר משנת 2012,  23% מהתושבים המשתמשים באופניים לשם בילוי או ספורט פעם בשבוע לפחות, 20% משתמשים בהם לקניות ולסידורים, 19% אחוזים משתמשים בהם לשם הגע לבילוי, בתי קפה או חוגים ו-19% משתמשים בהם לשם הגעה לחברים או קרובי משפחה. סה"כ 33% אחוזים מתושבי העיר רוכבים באופניים לפחות פעם בשבוע, עליה מ-29% שהיו בשנת 2010. העליה הגבוה ביותר היא בתחומים של קניות באופניים, הגעה לבילוי או לחברים שעמדו על 12%-15% בשנת 2010. <ref name="tlv2012"/>

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011 ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

תוכנית השכרת האופניים [[תל-אופן]] של העירייה החלה במאי 2011 ועד אוקטובר של אותה שנה נרשמו לתוכנית כ-10,000 מנויים. [http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-d443bdb146da331017.htm&Partner=flash_embedplayer]. סלילת עוד שבילים ו[[תל-אופן]] הובילו לעלייה דרמטית של מספר הרוכבים ובתקופה שבין 2012-2010 עלה מספר הרוכבים ב-54%.  

הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7,800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

הסיבות לעליה ביוממות האופניים בתל אביב קשורה כנראה ל[[שבילי האופניים]] שנבנים בעיר, שכן היבט הבטיחות הוא הגורם העיקרי שמשפיע על הנכונות של אנשים לרכוב על אופניים לעבודה<ref>לפי סקר"רוכבים לעבודה" של ישראל בשביל האופניים</ref>. היבטים נוספים שמקלים על יוממות אופניים בתל אביב כולה ובעיקר במרכז תל אביב כוללים את  המבנה הטופוגרפי השטוח שלה, צפיפות הבנייה בעיר (7,800 תושבים לקמ"ר), ו[[עירוב שימושי קרקע]] במרכז העיר. עירוב השימושים והצפיפות מאפשרים קרבה בין מקומות עבודה וחנויות למגורים, בעיקר במרכז העיר.  

עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב, משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים בכביש ובמהלך הנסיעה. גם אחוז התושבים הרוכבים (לסוגי רכיבות שונות) משפר את בטיחות הרוכבים שכן נהגים שהם בעצמם רוכבים נוהגים בצורה מתחשבת ביותר מול רוכבי אופניים.

עצם הנוכחות של רוכבים רבים ברחוב, משפרת את בטיחות הנסיעה, שכן נהגים מצפים יותר לרוכבי אופניים בכביש ובמהלך הנסיעה. גם אחוז התושבים הרוכבים (לסוגי רכיבות שונות) משפר את בטיחות הרוכבים שכן נהגים שהם בעצמם רוכבים נוהגים בצורה מתחשבת ביותר מול רוכבי אופניים.

==שבילי אופניים בתל אביב==

==שבילי אופניים בתל אביב-יפו==

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

באמצע שנות ה-90 קמה בתל אביב קבוצה בשם '''תל אביב בשביל האופניים''' שהחלה במאבק ציבורי למען קידום [[שבילי אופניים]] בעיר. הקבוצה קיימה רכיבות [[מסה קריטית]] וקיימה פגישות עם אנשי מקצוע בעירייה. עם הזמן העירייה השתכנעה והחלה לקדם שבילי אופניים. בתחילה נסללו שבילים בשדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות נוספות, וכן בפארק הירקון.  

נכון ל-2014 יש בתל אביב רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 107 ק"מ שבילי אופניים. עם זאת חלק מהשבילים נחשבים שבילים בעלי איכות בינונית או נמוכה בסטנדרטים המקובלים בעולם, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. עוד כ-15 ק"מ הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. כמו כן רבים משבילי האופניים  שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצורכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).  

נכון ל-2014 יש בתל אביב-יפו רשת [[שבילי האופניים]] [[תחבורת אופניים בישראל|הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל]], עם מעל 107 ק"מ שבילי אופניים. עם זאת חלק מהשבילים נחשבים שבילים בעלי איכות בינונית או נמוכה בסטנדרטים המקובלים בעולם, וסובלים מבעיות הפרדה בין רוכבים ל[[הולכי רגל]]. עוד כ-15 ק"מ הם שבילים לא תקניים לפי הנחיות משרד התחבורה לשבילי אופניים בערים משנת 2009. כמו כן רבים משבילי האופניים  שנסללו בשנים הראשונות לא חוברו אחד לשני או שהיו שבילים בתוך פארקים או במקומות נידחים שפחות מתאימים לצורכי [[תחבורת אופניים]]. שבילים בעייתיים במיוחד הם שבילים בדרום-מזרח העיר שכוללים רק צבע על המדרכות ללא כל הפרדה ומרחב מתאים, וכן השביל באבן-גבירול (הפרדה גרועה ומפגעים רבים לאורך השביל) ובשדרות בן-גוריון (הפרעות לאורך השביל ושביל הולכי רגל צר שמעודד הולכי רגל ללכת על שביל האופניים).  

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. ניסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

[[קובץ:תכנית שבילי אופניים 2014-17 בתל אביב-יפו.png|400px|ממוזער|תוכנית שבילי אופניים בתל אביב-יפו לשנים 2013-2017. ניסיון לספק חיבור של מרכז העיר לדרום העיר ומזרחה, חיבורים לערים אחרות ויצירת רשת שבילים.]]

==פעילות למען תחבורת אופניים==

==פעילות למען תחבורת אופניים==

[[קובץ:Critical Mass Tel aviv.jpg|ממוזער|350px|[[מסה קריטית בישראל|מסה קריטית]] למען [[שבילי אופניים|שבילי אופניים בתל אביב]] - בשנות ה-90.]]

[[קובץ:Critical Mass Tel aviv.jpg|ממוזער|350px|[[מסה קריטית בישראל|מסה קריטית]] למען [[שבילי אופניים|שבילי אופניים בתל אביב]] - בשנות ה-90.]]

בשנות ה-90 פעל בתל אביב ארגון בשם תל אביב בשביל האופניים. הארגון קידם מודעות לתרומת האופניים לתחבורה העירונית וקרא לקדם [[שבילי אופניים]] בעיר. פעילות הארגון התחלקה לשני חלקים עיקריים - מחד פעילות מול הרשויות לקידום שבילים ומאידך [[פעילות שורשית]] של קידום אירועי [[מסה קריטית]] - רכיבה המונית של רוכבי אופניים על הכביש כקבוצה. בסוף שנות ה-90 נשאו מאמצי הארגון פרי והחלה סלילת שבילי אופנים בעיר. השבילים הראשונים נסללו בשדרות רוטשילד ובפארק הירקון. הארגון שינה את שמו ל[[ישראל בשביל האופניים]] והחל לפעול לקידום נושא [[תחבורת אופניים בישראל]] ובמיוחד בתחום של [[תשתיות אופניים]] כמו [[שבילי אופניים]] ו[[איזורי מיתון תנועה]].  

בשנות ה-90 פעל בתל אביב ארגון בשם תל אביב בשביל האופניים. הארגון קידם מודעות לתרומת האופניים לתחבורה העירונית וקרא לקדם [[שבילי אופניים]] בעיר. פעילות הארגון התחלקה לשני חלקים עיקריים - מחד פעילות מול הרשויות לקידום שבילים ומאידך [[פעילות שורשית]] של קידום אירועי [[מסה קריטית]] - רכיבה המונית של רוכבי אופניים על הכביש כקבוצה. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נשאו מאמצי הארגון פרי והחלה סלילת שבילי אופנים בעיר. השבילים הראשונים נסללו בשדרות רוטשילד ובפארק הירקון. הארגון שינה את שמו ל[[ישראל בשביל האופניים]] והחל לפעול לקידום נושא [[תחבורת אופניים בישראל]] ובמיוחד בתחום של [[תשתיות אופניים]] כמו [[שבילי אופניים]] ו[[איזורי מיתון תנועה]].  

במקביל המשיכו פעילים מקומים בסיוע ישראל בשביל אופניים ללחוץ על העייריה לקדם שבילי אופניים בתל אביב. [[מסה קריטית בישראל]] המשיכה להתקיים במקומות שונים בתדירות ובעוצמה משתנה כולל בתל אביב. בנוסף לישראל בשביל אופניים פעלו למען אופניים גם ארגונים נוספים ובינהם [[מגמה ירוקה]], ו[[פעולה ירוקה]]

במקביל המשיכו פעילים מקומיים בסיוע ישראל בשביל אופניים ללחוץ על העירייה לקדם שבילי אופניים בתל אביב. [[מסה קריטית בישראל]] המשיכה להתקיים במקומות שונים בתדירות ובעוצמה משתנה כולל בתל אביב. בנוסף לישראל בשביל אופניים פעלו למען אופניים גם ארגונים נוספים וביניהם [[מגמה ירוקה]], ו[[פעולה ירוקה]].

==חיכוך בין אופניים להולכי הרגל==

==חיכוך בין אופניים להולכי הרגל==

הגידול המהיר ברוכבי האופניים, יחד עם תשתית אופניים בינונית גורמת לחיכוך בין רוכבי האופניים לבין הולכי הרגל בתל אביב (נכון לשנת 2014). מספר רב של הולכי רגל נפצעים בכל שנה ויש גם נפגעים מקרב רוכבי האופניים. הנתונים נאספים בצורה לא מסודרת על ידי מרכזי טראומה בבתי החולים. לפי הערכה של בתי החולים, בדיון בכנסת בשנת 2013 אושפזו כ-1000 הולכי רגל כתוצאה מפגיעות מצד רוכבי אופניים, ומספר לא ברור של רוכבי אופניים. בשנת 2015 נהרג הולך רגל מבוגר בזמן שהלך במדרכה, בגלל פגיעת אופניים חשמליים, דבר שהוליד זעקה ציבורית, בין היתר על ידי רופאים מבית החולים באיכילוב.  

הגידול המהיר ברוכבי האופניים, יחד עם תשתית אופניים בינונית גורמת לחיכוך בין רוכבי האופניים לבין הולכי הרגל בתל אביב (נכון לשנת 2014). מספר רב של הולכי רגל נפצעים בכל שנה ויש גם נפגעים מקרב רוכבי האופניים. הנתונים נאספים בצורה לא מסודרת על ידי מרכזי טראומה בבתי החולים. לפי הערכה של בתי החולים, בדיון בכנסת בשנת 2013 אושפזו כ-1,000 הולכי רגל כתוצאה מפגיעות מצד רוכבי אופניים, ומספר לא ברור של רוכבי אופניים. בשנת 2015 נהרג הולך רגל מבוגר בזמן שהלך במדרכה, בגלל פגיעת אופניים חשמליים, דבר שהוליד זעקה ציבורית, בין היתר על ידי רופאים מבית החולים באיכילוב.  

רוכבים רבים הם רוכבים חדשים, וכן רוכבים על [[אופניים חשמליים]] שחלקם הגדול הוא בני נוער וצעירים שעבורם האופניים הם כלי התחבורה המרכזי שלהם. רוכבים רבים רוכבים על המדרכות בעיר, ומסכנים הולכי רגל, בעיקר קשישים וילדים. כמו כן, עקב הרגלים וסימון גרוע של חלק מהשבילים, הולכי רגל רבים הולכים על שבילי האופניים ומפריעים לרוכבים. בשנת 2015 החלה העירייה בקמפיין "לא חוצים את הקווים" כדי לעודד הפרדה בין הולכי רגל ורוכבים.  

רוכבים רבים הם רוכבים חדשים, וכן רוכבים על [[אופניים חשמליים]] שחלקם הגדול הוא בני נוער וצעירים שעבורם האופניים הם כלי התחבורה המרכזי שלהם. רוכבים רבים רוכבים על המדרכות בעיר, ומסכנים הולכי רגל, בעיקר קשישים וילדים. כמו כן, עקב הרגלים וסימון גרוע של חלק מהשבילים, הולכי רגל רבים הולכים על שבילי האופניים ומפריעים לרוכבים. בשנת 2015 החלה העירייה בקמפיין "לא חוצים את הקווים" כדי לעודד הפרדה בין הולכי רגל ורוכבים.  

החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות משנת 2011 ועד קיץ 2014. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תיאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תיאסר ותיאכף על ידי פקחי העירייה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים. במאי 2016 עלה הגיל המותר לרכיבה על אופניים חשמליים ל-16.

החיכוך בין רוכבי האופניים להולכי הרגל מוחרף גם בשל אי הסדרת המכירה והשימוש ב[[אופניים חשמליים]] שנותר ללא תקנות משנת 2011 ועד קיץ 2014. בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2014 הוחלט כי גיל הרכיבה באופניים חשמליים יוגבל ל-14 ומעלה, תיאסר מכירת אופניים שבהם ניתן להגיע ליותר מ-25 קמ"ש וכי רכיבה על מדרכות תיאסר ותיאכף על ידי פקחי העירייה ולא רק על ידי המשטרה. הצעות נוספות לפתרון הנושא כללו רישוי וחובת ביטוח על רוכבי אופניים חשמליים, אבל דבר זה אינו מקובל במדינות אחרות בעולם עבור אופניים חשמליים הדורשים פידול. כמו כן הוצע להגדיל את כמות שבילי האופניים, לקדם [[אזור מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] ולשפר את הידע של הרוכבים לגבי רכיבה ואת הנורמות של רוכבים ונהגים לגבי היחס בין מכוניות לאופניים. במאי 2016 עלה הגיל המותר לרכיבה על אופניים חשמליים ל-16.

יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג, הציפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]

יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג, הציפייה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://gisn.tel-aviv.gov.il/iview2js/index.aspx?zoom=13000&layers=577 מפת שבילי אופניים בתל אביב במערכת GIS] כולל אפשרות הצגת תצלומי אוויר. עיריית תל אביב יפו

* [https://gisn.tel-aviv.gov.il/iview2js/index.aspx?zoom=13000&layers=577 מפת שבילי אופניים בתל אביב במערכת GIS] כולל אפשרות הצגת תצלומי אוויר. עיריית תל אביב יפו

* [https://drive.google.com/file/d/0Bz3MwXRbup5dTXdvUTRULXR2azg/view תכנית האב לאופניים תל אביב -יפו - הדור הבא, תשריט שלביות] עיריית תל אביב יפו.  

* [https://drive.google.com/file/d/0Bz3MwXRbup5dTXdvUTRULXR2azg/view תכנית האב לאופניים תל אביב -יפו - הדור הבא, תשריט שלביות] עיריית תל אביב יפו.  

* [https://docs.google.com/uc?export=download&id=0B6iiG-DfqQWqRjV5TTJWQWg3SGs תכנית החומש לשבילי אופניים] 2013-17, עיריית תל אביב יפו.  

* [https://docs.google.com/uc?export=download&id=0B6iiG-DfqQWqRjV5TTJWQWg3SGs תכנית החומש לשבילי אופניים] 2013-2017, עיריית תל אביב יפו.  

* [http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Transportation/PublishingImages/OrigSize/שבילי%20אופניים%20-2010.jpg מפת שבילי אופניים בתל אביב (שבילים קיימים ועתידיים נכון ל 2010) - תמונה]

* [http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Transportation/PublishingImages/OrigSize/שבילי%20אופניים%20-2010.jpg מפת שבילי אופניים בתל אביב (שבילים קיימים ועתידיים נכון ל 2010) - תמונה]

*[https://www.facebook.com/media/set/?set=a.347067218639787.104201.149159521763892&type=3 מפות שבילי אופניים עתידיות בתל אביב] 2012-2016

*[https://www.facebook.com/media/set/?set=a.347067218639787.104201.149159521763892&type=3 מפות שבילי אופניים עתידיות בתל אביב] 2012-2016