שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''ירידה בפוריות גברים''' היא [[תהליך ארוך טווח]] של ירידה באיכות הזרע של גברים במדינות מערביות בעשרות השנים האחרונות. הירידה באיכות מתבטאת בכמות תאי הזרע ליחידת נפח, בכמות הזרע הכוללת, וכן בצורתם, תנועתיותם ותקינותם. ירידה זו מזוהה על ידי מאות מחקרים שנערכו ברחבי העולם. חוקרים חוששים כי מתחת לסף מסויים דבר זה יגרום לעקרות נרחבת בקרב גברים, וכן כי דבר זה מהווה אינדקציה לבעיות בריאות וסביבה נוספות, הנגרמות עקב [[זיהום]] שמוביל ל[[משבש אנודקריני|שיבוש הורמונלי]].
+
'''ירידה בפוריות גברים''' היא [[תהליך ארוך טווח]] של ירידה באיכות הזרע של גברים במדינות מערביות בעשרות השנים האחרונות. הירידה באיכות מתבטאת בכמות תאי הזרע ליחידת נפח, בכמות הזרע הכוללת, וכן בצורתם, תנועתיותם ותקינותם. ירידה זו מזוהה על ידי מאות מחקרים שנערכו ברחבי העולם. חוקרים חוששים כי מתחת לסף מסויים דבר זה יגרום לעקרות נרחבת בקרב גברים, וכן כי דבר זה מהווה אינדיקציה לבעיות בריאות וסביבה נוספות, הנגרמות עקב [[זיהום]] שמוביל ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש הורמונלי]].
   −
[[עישון טבק]] וכן גורמים נוספים כמו מכנסיים הדוקים הגורמים להתחממות האשכים, גורמים לירידה באיכות הזרע. אך העישון אינו הופך נפוץ יותר במדינות מערביות אלא בדרך כלל יורד. גורמים חשודים מרכזיים בירידה באיכות הזרע הם סוגים שונים של [[זיהום]] ובניהם חשיפה ל[[חומרי הדברה]], ו[[פתלטים]]. כמו כן יש טענות כי [[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני]] מקטינים את ספירת הזרע. {{הערה|שם=achituv2017}} גם תרופות שונות , וכן מריחואנה עלולים לגרום לירידה בפוריות הגבר. [http://www.infomed.co.il/article-4421/]
+
[[עישון טבק]] וכן גורמים נוספים כמו מכנסיים הדוקים הגורמים להתחממות האשכים, גורמים לירידה באיכות הזרע. אך העישון אינו הופך נפוץ יותר במדינות מערביות אלא בדרך כלל יורד. גורמים חשודים מרכזיים בירידה באיכות הזרע הם סוגים שונים של [[זיהום]] ובניהם חשיפה ל[[חומרי הדברה]], ו[[פתלטים]]. כמו כן יש טענות כי [[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני]] מקטינים את ספירת הזרע. {{הערה|שם=achituv2017}} גם תרופות שונות, וכן מריחואנה עלולים לגרום לירידה בפוריות הגבר. [http://www.infomed.co.il/article-4421/]
    
==מחקרים על ירידה בכמות ואיכות הזרע ==
 
==מחקרים על ירידה בכמות ואיכות הזרע ==
מחקר שפורסם בירחון המדעי "Human Reproduction" בשנת 2012, בדק את ריכוז תאי הזרע בקרב 26 אלף גברים צרפתים בשנים 1989-2005. המחקר נחשב לאחד המקיפים ביותר בתחום ספירת הזרע. החוקרים אספו דגימות זרע של גברים בגילאים 18-70, שנאספו ב-126 מרכזים לטפול בבעיות פריון. היות ובכל המקרים היה מדובר בבעית פריון של האשה, מניחים כי איכות הזרע בדגימות משקפת את מצב הבריאות של הגברים באוכלוסיה הכללית. החוקרים מצאו, כי לאורך 17 שנות המחקר היתה ירידה משמעותית של 32% בריכוזי תאי הזרע, וירידה זו היתה עקבית. בקרב גברים בגיל ממוצע של 35 שנה, ירדו ריכוזי תאי הזרע מ- 73 מיליון תאים למילייטר נוזל-זרע ל 49 מיליון. שיעור זה עדיי גבוה מהתחום שבו מתחילות בעיות פריון. בנוסף לכך היתה ירידה של 33% בשיעור תאי הזרע שהיו תקינים מבחינת המבנה והצורה. החוקרים מעריכים כי הסיבה הסבירה לירידה בספירת הזרעה היא [[זיהום סביבתי]] בעיקר של [[משבש אנדוקריני|חומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית של גוף האדם]] {{הערה|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/1.1885277 ירידה דרמטית באיכות וכמות תאי הזרע של גברים], הארץ, 13.12.2012}}
+
מחקר שפורסם בירחון המדעי "Human Reproduction" בשנת 2012, בדק את ריכוז תאי הזרע בקרב 26 אלף גברים צרפתים בשנים 1989-2005. המחקר נחשב לאחד המקיפים ביותר בתחום ספירת הזרע. החוקרים אספו דגימות זרע של גברים בגילאים 18-70, שנאספו ב-126 מרכזים לטפול בבעיות פריון. היות ובכל המקרים היה מדובר בבעיית פריון של האשה, מניחים כי איכות הזרע בדגימות משקפת את מצב הבריאות של הגברים באוכלוסיה הכללית. החוקרים מצאו, כי לאורך 17 שנות המחקר הייתה ירידה משמעותית של 32% בריכוזי תאי הזרע, וירידה זו הייתה עקבית. בקרב גברים בגיל ממוצע של 35 שנה, ירדו ריכוזי תאי הזרע מ-73 מיליון תאים למיליליטר נוזל-זרע ל-49 מיליון. שיעור זה עדיי גבוה מהתחום שבו מתחילות בעיות פריון. בנוסף לכך הייתה ירידה של 33% בשיעור תאי הזרע שהיו תקינים מבחינת המבנה והצורה. החוקרים מעריכים כי הסיבה הסבירה לירידה בספירת הזרעה היא [[זיהום סביבתי]] בעיקר של [[משבש אנדוקריני|חומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית של גוף האדם]] {{הערה|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/1.1885277 ירידה דרמטית באיכות וכמות תאי הזרע של גברים], הארץ, 13.12.2012}}
    
הירידה בספירת הזרע דווחה כבר בשנת 1992, אבל השאלה האם יש ירידה באיכות הזרע נותרה בוויכוח בגלל מגבלות של מחקרים מהעבר.[https://www.eurekalert.org/pub_releases/2017-07/thuo-css072017.php] הטיה אפשרית אחת היא שחלק מהמחקרים בדקו גברים שהיו בעלי בעיות פוריות דבר שעלול ליצור הטיה עקב הגברת האבחון או גברים שפונים בגיל מבוגר יותר.  
 
הירידה בספירת הזרע דווחה כבר בשנת 1992, אבל השאלה האם יש ירידה באיכות הזרע נותרה בוויכוח בגלל מגבלות של מחקרים מהעבר.[https://www.eurekalert.org/pub_releases/2017-07/thuo-css072017.php] הטיה אפשרית אחת היא שחלק מהמחקרים בדקו גברים שהיו בעלי בעיות פוריות דבר שעלול ליצור הטיה עקב הגברת האבחון או גברים שפונים בגיל מבוגר יותר.  
שורה 10: שורה 10:  
בשנת 2017 פורסמה מטה-אנליזה של מחקרי ספירת זרע בירחון Human Reproduction Update. החוקרים מצאו כי ב–40 השנים האחרונות ירדה ספירת הזרע של גברים מערביים במחצית. המחקר בוצע על ידי ד"ר חגי לוין מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם ד"ר שאנה סוואן מבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סייניי בניו יורק, וחוקרים אחרים מברזיל, דנמרק, ישראל, ספרד וארה"ב. החוקרים עברו על 7,518 מחקרים בנושא ובחרו מתוכם מחקרים באיכות שהוגדרה מראש - בין היתר מחקרים שבדקו גברים שלא סבלו מבעיות פוריות. 185 מחקרים שעמדו בקריטריון נותחו, כך שהאנליזה בוצעה על 42 אלף גברים שספירת הזרע שלהם נבדקה בין 1973 ל-2011 ובוצעה עליהם מטה-רגרסיה. החוקרים מצאו כי בשנים אלו חלה ירידה של 52.4% בריכוז הזרע, וירידה של 59.3% בספירת זרע טוטאלית עבור גברים מצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד. קצב הירידה הממוצע היה 1.4% בשנה, וקצב ירידת הזרע לא פחת עם השנים. קצב הירידה בצפון אמריקה היה דומה לזה של אירופה\ אוסטרליה. על פי החוקרים, מדובר בירידה תלולה בבריאות הגברים בתחום הפריון. הירידה בספירת הזרע בקרב גברים במחקרים שנערכו בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה היא נמוכה יותר לעומת זו שקיימת במדינות מערביות, אם כי יש אי וודאות בדבר קצב הירידה באיזורים אלה. הסיבות לירידה אינן ידועות ונדרש מחקר נוסף כדי לגלותן. סיבות אפשרויות הן חשיפה לכימיקלים או [[עישון טבק]] של אמהות של הנבדקים בזמן ההריון,  חשיפה לכימיקלים כמו [[חומרי הדברה]] או שינויים באורחות חיים של הגברים. {{הערה|שם=Levine2017|Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; [https://academic.oup.com/humupd/article-abstract/23/6/646/4035689 Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022}}{{הערה|שם=achituv2017|נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות], הארץ, 15 בנובמבר 2017}} [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]
 
בשנת 2017 פורסמה מטה-אנליזה של מחקרי ספירת זרע בירחון Human Reproduction Update. החוקרים מצאו כי ב–40 השנים האחרונות ירדה ספירת הזרע של גברים מערביים במחצית. המחקר בוצע על ידי ד"ר חגי לוין מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם ד"ר שאנה סוואן מבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סייניי בניו יורק, וחוקרים אחרים מברזיל, דנמרק, ישראל, ספרד וארה"ב. החוקרים עברו על 7,518 מחקרים בנושא ובחרו מתוכם מחקרים באיכות שהוגדרה מראש - בין היתר מחקרים שבדקו גברים שלא סבלו מבעיות פוריות. 185 מחקרים שעמדו בקריטריון נותחו, כך שהאנליזה בוצעה על 42 אלף גברים שספירת הזרע שלהם נבדקה בין 1973 ל-2011 ובוצעה עליהם מטה-רגרסיה. החוקרים מצאו כי בשנים אלו חלה ירידה של 52.4% בריכוז הזרע, וירידה של 59.3% בספירת זרע טוטאלית עבור גברים מצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד. קצב הירידה הממוצע היה 1.4% בשנה, וקצב ירידת הזרע לא פחת עם השנים. קצב הירידה בצפון אמריקה היה דומה לזה של אירופה\ אוסטרליה. על פי החוקרים, מדובר בירידה תלולה בבריאות הגברים בתחום הפריון. הירידה בספירת הזרע בקרב גברים במחקרים שנערכו בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה היא נמוכה יותר לעומת זו שקיימת במדינות מערביות, אם כי יש אי וודאות בדבר קצב הירידה באיזורים אלה. הסיבות לירידה אינן ידועות ונדרש מחקר נוסף כדי לגלותן. סיבות אפשרויות הן חשיפה לכימיקלים או [[עישון טבק]] של אמהות של הנבדקים בזמן ההריון,  חשיפה לכימיקלים כמו [[חומרי הדברה]] או שינויים באורחות חיים של הגברים. {{הערה|שם=Levine2017|Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; [https://academic.oup.com/humupd/article-abstract/23/6/646/4035689 Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022}}{{הערה|שם=achituv2017|נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות], הארץ, 15 בנובמבר 2017}} [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]
   −
לפי החוקרים לירידה בכמות ואיכות הזרע יש השלכות חמורות בתחומים אחרים: בשנים האחרונות התברר כי גברים עם איכות זרע ירודה עלולים להיות בסיכון מוגבר למגוון של מחלות. לפי  ד"ר חגי לוין  "בהניתן חשיבות ספירות הזרע לפוריות הגברית ובריאות האנושית, מחקר זה הוא קריאת השכמה דחופה עבור חוקרים ורשויות בריאות מכל העולם, לחקור את הסיבות לצניחה המתמשכת בספירת הזרע, מתוך מטרה מניעתית עולמית".[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]{{הערה|שם=achituv2017}}
+
לפי החוקרים לירידה בכמות ואיכות הזרע יש השלכות חמורות בתחומים אחרים: בשנים האחרונות התברר כי גברים עם איכות זרע ירודה עלולים להיות בסיכון מוגבר למגוון של מחלות. לפי  ד"ר חגי לוין  "בהינתן חשיבות ספירות הזרע לפוריות הגברית ובריאות האנושית, מחקר זה הוא קריאת השכמה דחופה עבור חוקרים ורשויות בריאות מכל העולם, לחקור את הסיבות לצניחה המתמשכת בספירת הזרע, מתוך מטרה מניעתית עולמית".[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]{{הערה|שם=achituv2017}}
    
==גורמים חשודים בירידה בפוריות גברים==
 
==גורמים חשודים בירידה בפוריות גברים==
שורה 17: שורה 17:  
החוקרים חושדים בסוגים שונים של [[זיהום|זיהום סביבתי]] כי הם גורמים לפגיעה באיכות הזרע. בין הגורמים החשודים נמצאים [[חומרי הדברה]], ו[[פתלטים]]. כמו כן יש טענות כי [[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני]] מקטינים את ספירת הזרע. {{הערה|שם=achituv2017}}
 
החוקרים חושדים בסוגים שונים של [[זיהום|זיהום סביבתי]] כי הם גורמים לפגיעה באיכות הזרע. בין הגורמים החשודים נמצאים [[חומרי הדברה]], ו[[פתלטים]]. כמו כן יש טענות כי [[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני]] מקטינים את ספירת הזרע. {{הערה|שם=achituv2017}}
   −
מטא אנליזה משנת 2016 בדקה 1314 מחקרים על הקשר בין [[משבש אנדוקריני]] לבין פגיעות שונות בפוריות הגברית, וזיהתה 33 מחקרים שהתאימו לקירטיונים שהוגדרו מתוכם 28 מחקרי אוכלוסיה. המחקרים בדקו קשרים בין [[מזהמים אורגניים עמידים]] ותרכובות מטבוליזה מהירות ([[פתלטים]] ו[[ביספנול A]]) לבין פגיעה בפוריות גברית. הסיכון המוגבר עקב חשיפה לכלל סוגי החומרים (OR) היה 1.11 - כלומר עליה של 11% בסיכון. בחינה של 4 קבוצות חומרים מסויימות הניבה הגברת הסיכון ב35%. הנתונים לא העידו כי סיכון זה מונע על ידי הפרעה מסויימת. החוקרים מסכמים כי המחקר האפידמוילוגי הנוכחי מראה הגדלה קטנה בסיכון לפוריות גברים עקב חשיפה בזמן היותם עוברים או ילדים קטנים לכמה קבוצות מזהמים אורגניים יציבים המוגדרים כ[[משבש אנדוקריני]] אבל כמות הראיות מוגבלת. מחקרים נוספים בעתיד עשויים לשנות את משקל הראיות בכיוונים שונים. החוקרים לא מצאו הטיות מחקריות אבל גם לא מצאו לקשרי חשיפה - תגובה. יש פחות מידי מחקרים על משבשים אנודקריניים של תרכובות מטבוליזה מהירות ועל קשרים ספציפיים בין חשיפה לתוצאות. במיוחד יש פער בנתונים על ההשפעות ארוכות טווח של חשיפה על איכות הזרע וסרטן האשכים. החוקרים מקווים כי מחקר עתידי יספק תשובות בנושא זה. {{הערה|Jens Peter Bonde, Esben Meulengracht Flachs, Susie Rimborg, Clara Helene Glazer, Aleksander Giwercman, Cecilia Høst Ramlau-Hansen, Karin Sørig Hougaard, Birgit Bjerre Høyer, Katia Keglberg Hærvig, Sesilje Bondo Petersen, Lars Rylander, Ina Olmer Specht, Gunnar Toft, Elvira Vaclavik Bräuner; [https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036 The epidemiologic evidence linking prenatal and postnatal exposure to endocrine disrupting chemicals with male reproductive disorders: a systematic review and meta-analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 1, 1 December 2016, Pages 104–125, https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036}}
+
מטא אנליזה משנת 2016 בדקה 1314 מחקרים על הקשר בין [[משבש אנדוקריני]] לבין פגיעות שונות בפוריות הגברית, וזיהתה 33 מחקרים שהתאימו לקריטריונים שהוגדרו מתוכם 28 מחקרי אוכלוסיה. המחקרים בדקו קשרים בין [[מזהמים אורגניים עמידים]] ותרכובות מטבוליזה מהירות ([[פתלטים]] ו[[ביספנול A]]) לבין פגיעה בפוריות גברית. הסיכון המוגבר עקב חשיפה לכלל סוגי החומרים (OR) היה 1.11 - כלומר עליה של 11% בסיכון. בחינה של 4 קבוצות חומרים מסויימות הניבה הגברת הסיכון ב-35%. הנתונים לא העידו כי סיכון זה מונע על ידי הפרעה מסויימת. החוקרים מסכמים כי המחקר האפידימולוגי הנוכחי מראה הגדלה קטנה בסיכון לפוריות גברים עקב חשיפה בזמן היותם עוברים או ילדים קטנים לכמה קבוצות מזהמים אורגניים יציבים המוגדרים כ[[משבש אנדוקריני]] אבל כמות הראיות מוגבלת. מחקרים נוספים בעתיד עשויים לשנות את משקל הראיות בכיוונים שונים. החוקרים לא מצאו הטיות מחקריות אבל גם לא מצאו לקשרי חשיפה - תגובה. יש פחות מידי מחקרים על משבשים אנדוקריניים של תרכובות מטבוליזה מהירות ועל קשרים ספציפיים בין חשיפה לתוצאות. במיוחד יש פער בנתונים על ההשפעות ארוכות טווח של חשיפה על איכות הזרע וסרטן האשכים. החוקרים מקווים כי מחקר עתידי יספק תשובות בנושא זה. {{הערה|Jens Peter Bonde, Esben Meulengracht Flachs, Susie Rimborg, Clara Helene Glazer, Aleksander Giwercman, Cecilia Høst Ramlau-Hansen, Karin Sørig Hougaard, Birgit Bjerre Høyer, Katia Keglberg Hærvig, Sesilje Bondo Petersen, Lars Rylander, Ina Olmer Specht, Gunnar Toft, Elvira Vaclavik Bräuner; [https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036 The epidemiologic evidence linking prenatal and postnatal exposure to endocrine disrupting chemicals with male reproductive disorders: a systematic review and meta-analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 1, 1 December 2016, Pages 104–125, https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036}}
 
      
===חומרי הדברה===
 
===חומרי הדברה===
שורה 27: שורה 26:  
חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|Perry MJ. Effects of environmental and occupational pesticide exposure on human sperm: a systematic review. Hum Reprod Update 2008;14:233–42}} {{הערה|Martenies SE, Perry MJ. Environmental and occupational pesticide exposure and human sperm parameters: a systematic review. Toxicology 2013;307:66–73.}} פרוש הדבר כי חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום של חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  
 
חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|Perry MJ. Effects of environmental and occupational pesticide exposure on human sperm: a systematic review. Hum Reprod Update 2008;14:233–42}} {{הערה|Martenies SE, Perry MJ. Environmental and occupational pesticide exposure and human sperm parameters: a systematic review. Toxicology 2013;307:66–73.}} פרוש הדבר כי חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום של חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  
   −
בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא היתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוה של חומרי הדברה, היתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה  (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירה זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירת וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום {{הערה|שם=Chiu|Chiu, Y.H. et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4447887/ Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.]”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}} במחקר דומה משנת 2016 נמצא כי גברים שצרכו כמות נמוכה של פירות וירקות עם שאריות רבות של ריסוס היו בעלי ספירת זרע גבוה יותר. {{הערה|Chiu, Yu-Han et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4841922/ Intake of Fruits and Vegetables with Low-to-Moderate Pesticide Residues Is Positively Associated with Semen-Quality Parameters among Young Healthy Men.]” The Journal of Nutrition 146.5 (2016): 1084–1092. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}}
+
בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא הייתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוה של חומרי הדברה, הייתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה  (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירה זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב-32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירות וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולוגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום {{הערה|שם=Chiu|Chiu, Y.H. et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4447887/ Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.]”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}} במחקר דומה משנת 2016 נמצא כי גברים שצרכו כמות נמוכה של פירות וירקות עם שאריות רבות של ריסוס היו בעלי ספירת זרע גבוה יותר. {{הערה|Chiu, Yu-Han et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4841922/ Intake of Fruits and Vegetables with Low-to-Moderate Pesticide Residues Is Positively Associated with Semen-Quality Parameters among Young Healthy Men.]” The Journal of Nutrition 146.5 (2016): 1084–1092. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}}
    
;DBCP ופגיעה בעובדי הדברה וחקלאות:
 
;DBCP ופגיעה בעובדי הדברה וחקלאות:
 
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]]  DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי  Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
 
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]]  DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי  Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
   −
בחשיפה גבוה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html]  עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-1970. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}
+
בחשיפה גבוה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html]  עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-70 של המאה ה-20. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}
    
עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה לDBCP. העקרות הזו היתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב 1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר.
 
עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה לDBCP. העקרות הזו היתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב 1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר.
   −
אבל למרות הזהרות אלה. חברת המזון דול שהתשמשה בכימיקל על מטעי הבננות שלה באמריקה הליטינית איימה לתבוע את חברת דאו כימיקלים אם זה תפסיק לייצר את החומר. דאו שלחה את החומר לדול. לפי המגזין Mother Jones החברה המשיכה להשתמש בחומר עד שנת 1980. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] לפי הסרט התעודי "בננות" החברה המשיכה את השימוש בחומר עד שנת 1982. [http://www.bananasthemovie.com/about-the-film]
+
אבל למרות הזהרות אלה. חברת המזון דול שהשתמשה בכימיקל על מטעי הבננות שלה באמריקה הלטינית איימה לתבוע את חברת דאו כימיקלים אם זה תפסיק לייצר את החומר. דאו שלחה את החומר לדול. לפי המגזין Mother Jones החברה המשיכה להשתמש בחומר עד שנת 1980. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] לפי הסרט התיעודי "בננות" החברה המשיכה את השימוש בחומר עד שנת 1982. [http://www.bananasthemovie.com/about-the-film]
   −
תביעות של עובדים נגד חברת דול הצליחו בתחילה. בשנת 1992 מעל 1000 עובדים בקוסטא-ריקה זכו בתביעה של 20 מיליון דולר מולה. בשנת 1993 תביעה ייצוגית נוספת נגד דול, דאו, של וחברות נוספות הובילה להסדר בסך 41 מיליון דולר עבור עובדים מקוסטה-ריקה, אקוורדו, אל סלבדור, גוואטמה, ניקורגואה והפיליפינים. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
+
תביעות של עובדים נגד חברת דול הצליחו בתחילה. בשנת 1992 מעל 1,000 עובדים בקוסטה-ריקה זכו בתביעה של 20 מיליון דולר מולה. בשנת 1993 תביעה ייצוגית נוספת נגד דול, דאו, של וחברות נוספות הובילה להסדר בסך 41 מיליון דולר עבור עובדים מקוסטה-ריקה, אקוורדור, אל סלבדור, גוואטמה, ניקורגואה והפיליפינים. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
   −
תביעה של עובדים מניקרגואה נגד דאו ודול הסתיימה בהרשעה בסך 600 מיליון דולר. נסיון לאכוף תביעה זו גם בארצות הברית נתקל בהנתגדות של בית המשפט שטען שבלתי אפשרי להוכיח את סיבת הנזק. בשנת 2007 פסקו מושבעים בארצות הברית נגד תאגיד המזון DOLE וחייבו אותו לשלם פיצוי של 3.2 מיליון דולר לשישה חקלאים בניקרגואה. דול התשמשה ב DBCP כדי להרוג נמטודות שתוקפות שורשים של עצי בננה,  החברה ידעה על כך אבל לא הזהירה את החקלאים. {{הערה|שם=achituv2017}} בשנת 2009 דחתה השופטת Victoria Cheney את התביעה בטענה שעורך הדין מניקורגריה,  Juan Dominguez, זייף עדויות של עובדים. התביעות נדחו על סמך עדויות של עדים אנונימיים בטענה כי אם יחשפו עדים אלה יש חששש לחייהם. [http://www.foxnews.com/us/2010/07/15/california-judge-dismisses-m-jury-award-dole-food-banana-workers-case.html][https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] מאוחר יותר טענו עורכי הדין של התובעים כי העדים האנוניימיים העידו לטובת דול בגלל שוחד. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] בשנת 2011 זוכה עורך הדין  Dominguez על ידי לשכת עורכי הדין של קליפורניה (State Bar) מכל חשד של עשיית אי-צדק. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] תביעות של עובדים מהפילפינים נגד חברת דול נדחו על ידי בית המשפט הגבוה בארצות הברית ובפליפינים בטענות שקשה להוכיח היבט של סיבה ותוצאה בבית המשפט. [http://www.dole.com/en/AboutDole/DBCP-Facts]
+
תביעה של עובדים מניקרגואה נגד דאו ודול הסתיימה בהרשעה בסך 600 מיליון דולר. ניסיון לאכוף תביעה זו גם בארצות הברית נתקל בהתנגדות של בית המשפט שטען שבלתי אפשרי להוכיח את סיבת הנזק. בשנת 2007 פסקו מושבעים בארצות הברית נגד תאגיד המזון DOLE וחייבו אותו לשלם פיצוי של 3.2 מיליון דולר לשישה חקלאים בניקרגואה. דול השתמשה ב-DBCP כדי להרוג נמטודות שתוקפות שורשים של עצי בננה,  החברה ידעה על כך אבל לא הזהירה את החקלאים. {{הערה|שם=achituv2017}} בשנת 2009 דחתה השופטת Victoria Cheney את התביעה בטענה שעורך הדין מניקרגואה,  Juan Dominguez, זייף עדויות של עובדים. התביעות נדחו על סמך עדויות של עדים אנונימיים בטענה כי אם יחשפו עדים אלה יש חשש לחייהם. [http://www.foxnews.com/us/2010/07/15/california-judge-dismisses-m-jury-award-dole-food-banana-workers-case.html][https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] מאוחר יותר טענו עורכי הדין של התובעים כי העדים האנוניימיים העידו לטובת דול בגלל שוחד. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] בשנת 2011 זוכה עורך הדין  Dominguez על ידי לשכת עורכי הדין של קליפורניה (State Bar) מכל חשד של עשיית אי-צדק. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] תביעות של עובדים מהפילפינים נגד חברת דול נדחו על ידי בית המשפט הגבוה בארצות הברית ובפיליפינים בטענות שקשה להוכיח היבט של סיבה ותוצאה בבית המשפט. [http://www.dole.com/en/AboutDole/DBCP-Facts]
    
===פתלטים===
 
===פתלטים===
שורה 47: שורה 46:  
השימוש בפתלטים מעורר מחלוקת היות והם חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים ברחם אימם. הספר [[עתידנו הגנוב (ספר)|עתידנו הגנוב]], מציין מספר פתלטים כחשודים בכך שהם [[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשי הורמונים]] כלומר חומרים שחשיפה זעירה עליהם, עלולה לגרור שיבושים להתפתחות תקינה של עוברים במהלך ההריון, דבר שיכול לגרום לבעיות במערכת המין, העצבים והמערכת החיסונית של עוברים אלה במהלך חייהם. במהלך השנים מאז פרסום הספר, פורסמו מספר מחקרים המוצאים קשר בין חשיפה לפתלטים לבין בעיות בריאותיות שונות.
 
השימוש בפתלטים מעורר מחלוקת היות והם חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים ברחם אימם. הספר [[עתידנו הגנוב (ספר)|עתידנו הגנוב]], מציין מספר פתלטים כחשודים בכך שהם [[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשי הורמונים]] כלומר חומרים שחשיפה זעירה עליהם, עלולה לגרור שיבושים להתפתחות תקינה של עוברים במהלך ההריון, דבר שיכול לגרום לבעיות במערכת המין, העצבים והמערכת החיסונית של עוברים אלה במהלך חייהם. במהלך השנים מאז פרסום הספר, פורסמו מספר מחקרים המוצאים קשר בין חשיפה לפתלטים לבין בעיות בריאותיות שונות.
   −
ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]], וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע וכן לירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, [[סרטן|סרטנים]] תלויי הורמונים כמו [[סרטן השד]], [[סרטן הערמונית]], הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל. {{הערה|שם=the-system}}
+
ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]], וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תורג'מן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע וכן לירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, [[סרטן|סרטנים]] תלויי הורמונים כמו [[סרטן השד]], [[סרטן הערמונית]], הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל. {{הערה|שם=the-system}}
   −
לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפלתטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה ל[[משבש אנדוקריני|שינוי הורמונלי]]. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, ו[[חומר טרטוגני|טרטוגניות]] (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. {{הערה|[https://www.cdc.gov/exposurereport/pdf/fourthreport.pdf The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009,] המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258-292}} מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.<ref>[http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=17431488 Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat] Hallmark N et al, Environ Health Perspect,  2007</ref>
+
לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפתלטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה ל[[משבש אנדוקריני|שינוי הורמונלי]]. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, ו[[חומר טרטוגני|טרטוגניות]] (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. {{הערה|[https://www.cdc.gov/exposurereport/pdf/fourthreport.pdf The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009,] המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258-292}} מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.<ref>[http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=17431488 Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat] Hallmark N et al, Environ Health Perspect,  2007</ref>
 
   
 
   
 
חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת.  החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. <ref>Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. [http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2014/phthalate-preterm/index.cfm Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth],  2013</ref>
 
חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת.  החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. <ref>Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. [http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2014/phthalate-preterm/index.cfm Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth],  2013</ref>
שורה 56: שורה 55:     
===צריכה של משקאות ממותקים===
 
===צריכה של משקאות ממותקים===
מחקר משנת 2014 מצא כי צריכה של משקאות ממותקים בסוכר בקרב גברים צעירים מקושרת מבחינה ססטטיסטית ליכולת התנועה של הזרע. גברים ברבעון הגבוה ביותר של צריכת משקאות ממותקים (1.3 מנות ומעלה ביום) היו בעלי אחוזי התקדמות קטנה יותר בשיעור של 10% לעומת גברים בעלי צריכה נמוכה של משקאות ממותקים (0.2 מנות ליום). קשר זה היה חזק יותר בקרב גברים רזים ולא היה קיים בקרב גברים [[השמנה|שמנים]] או בעלי משקל גבוה. צריכת משקאות ממותקים לא היתה קשורה לפרמטרים אחרים של איכות הזרע.[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24812311]
+
מחקר משנת 2014 מצא כי צריכה של משקאות ממותקים בסוכר בקרב גברים צעירים מקושרת מבחינה סטטיסטית ליכולת התנועה של הזרע. גברים ברבעון הגבוה ביותר של צריכת משקאות ממותקים (1.3 מנות ומעלה ביום) היו בעלי אחוזי התקדמות קטנה יותר בשיעור של 10% לעומת גברים בעלי צריכה נמוכה של משקאות ממותקים (0.2 מנות ליום). קשר זה היה חזק יותר בקרב גברים רזים ולא היה קיים בקרב גברים [[השמנה|שמנים]] או בעלי משקל גבוה. צריכת משקאות ממותקים לא הייתה קשורה לפרמטרים אחרים של איכות הזרע.[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24812311]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 74: שורה 73:  
* {{mako|איילת רוזן|משבר הזרע העולמי|dab5bd26ef05241006|weekend-articles|13 בנובמבר 2013}}
 
* {{mako|איילת רוזן|משבר הזרע העולמי|dab5bd26ef05241006|weekend-articles|13 בנובמבר 2013}}
 
* נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות], הארץ, 15 בנובמבר 2017
 
* נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות], הארץ, 15 בנובמבר 2017
* מירי קליין, [http://www.infomed.co.il/article-4421/ 3 סיבות לספירת זרע נמוכה - והפתרונות], אינפו מד, 04/02/2016
+
* מירי קליין, [http://www.infomed.co.il/article-4421/ 3 סיבות לספירת זרע נמוכה - והפתרונות], אינפו מד, 04.02.2016
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
      
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
 
[[קטגוריה:פוריות]]
 
[[קטגוריה:פוריות]]
 
[[קטגוריה:זיהום]]
 
[[קטגוריה:זיהום]]

תפריט ניווט