שינויים

מחקר שפורסם בירחון המדעי "Human Reproduction" בשנת 2012, בדק את ריכוז תאי הזרע בקרב 26 אלף גברים צרפתים בשנים 1989-2005. המחקר נחשב לאחד המקיפים ביותר בתחום ספירת הזרע. החוקרים אספו דגימות זרע של גברים בגילאים 18-70, שנאספו ב-126 מרכזים לטפול בבעיות פריון. היות ובכל המקרים היה מדובר בבעית פריון של האשה, מניחים כי איכות הזרע בדגימות משקפת את מצב הבריאות של הגברים באוכלוסיה הכללית. החוקרים מצאו, כי לאורך 17 שנות המחקר היתה ירידה משמעותית של 32% בריכוזי תאי הזרע, וירידה זו היתה עקבית. בקרב גברים בגיל ממוצע של 35 שנה, ירדו ריכוזי תאי הזרע מ- 73 מיליון תאים למילייטר נוזל-זרע ל 49 מיליון. שיעור זה עדיי גבוה מהתחום שבו מתחילות בעיות פריון. בנוסף לכך היתה ירידה של 33% בשיעור תאי הזרע שהיו תקינים מבחינת המבנה והצורה. החוקרים מעריכים כי הסיבה הסבירה לירידה בספירת הזרעה היא [[זיהום סביבתי]] בעיקר של [[משבש אנדוקריני|חומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית של גוף האדם]] {{הערה|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/1.1885277 ירידה דרמטית באיכות וכמות תאי הזרע של גברים], הארץ, 13.12.2012}}

מחקר שפורסם בירחון המדעי "Human Reproduction" בשנת 2012, בדק את ריכוז תאי הזרע בקרב 26 אלף גברים צרפתים בשנים 1989-2005. המחקר נחשב לאחד המקיפים ביותר בתחום ספירת הזרע. החוקרים אספו דגימות זרע של גברים בגילאים 18-70, שנאספו ב-126 מרכזים לטפול בבעיות פריון. היות ובכל המקרים היה מדובר בבעית פריון של האשה, מניחים כי איכות הזרע בדגימות משקפת את מצב הבריאות של הגברים באוכלוסיה הכללית. החוקרים מצאו, כי לאורך 17 שנות המחקר היתה ירידה משמעותית של 32% בריכוזי תאי הזרע, וירידה זו היתה עקבית. בקרב גברים בגיל ממוצע של 35 שנה, ירדו ריכוזי תאי הזרע מ- 73 מיליון תאים למילייטר נוזל-זרע ל 49 מיליון. שיעור זה עדיי גבוה מהתחום שבו מתחילות בעיות פריון. בנוסף לכך היתה ירידה של 33% בשיעור תאי הזרע שהיו תקינים מבחינת המבנה והצורה. החוקרים מעריכים כי הסיבה הסבירה לירידה בספירת הזרעה היא [[זיהום סביבתי]] בעיקר של [[משבש אנדוקריני|חומרים המשבשים את המערכת האנדוקרינית של גוף האדם]] {{הערה|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/1.1885277 ירידה דרמטית באיכות וכמות תאי הזרע של גברים], הארץ, 13.12.2012}}

בשנת 2017 פורסמה מטה-אנליזה של מחקרי ספירת זרע בירחון Human Reproduction Update. החוקרים מצאו כי ב–40 השנים האחרונות ירדה ספירת הזרע של גברים מערביים במחצית. המחקר בוצע על ידי ד"ר חגי לוין מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם ד"ר שאנה סוואן מבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סייניי בניו יורק, וחוקרים אחרים מברזיל, דנמרק, ישראל, ספרד וארה"ב. החוקרים עברו על 7,518 מחקרים בנושא ובחרו מתוכם מחקרים באיכות שהוגדרה מראש - בין היתר מחקרים שבדקו גברים שלא סבלו מבעיות פוריות. 185 מחקרים שעמדו בקריטריון נותחו, כך שהאנליזה בוצעה על 42 אלף גברים שספירת הזרע שלהם נבדקה בין 1973 ל-2011 ובוצעה עליהם מטה-רגרסיה. החוקרים מצאו כי בשנים אלו חלה ירידה של 52.4% בריכוז הזרע, וירידה של 59.3% בספירת זרע טוטאלית עבור גברים מצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד. קצב הירידה הממוצע היה 1.4% בשנה, וקצב ירידת הזרע לא פחת עם השנים. קצב הירידה בצפון אמריקה היה דומה לזה של אירופה\ אוסטרליה. על פי החוקרים, מדובר בירידה תלולה בבריאות הגברים בתחום הפריון. הירידה בספירת הזרע בקרב גברים במחקרים שנערכו בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה היא נמוכה יותר לעומת זו שקיימת במדינות מערביות, אם כי יש אי וודאות בדבר קצב הירידה באיזורים אלה. הסיבות לירידה אינן ידועות ונדרש מחקר נוסף כדי לגלותן, סיבות אפשרויות הן חשיפה לכימיקלים או [[עישון טבק]] של אמהות של הנבדקים בזמן ההריון,  חשיפה לכימיקלים כמו [[חומרי הדברה]] או שינויים באורחות חיים של הגברים. {{הערה|שם=Levine2017|Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; [https://academic.oup.com/humupd/article-abstract/23/6/646/4035689 Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022}}{{הערה|שם=achituv2017|נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות], הארץ, 15 בנובמבר 2017}} [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]

 

בשנת 2017 פורסמה מטה-אנליזה של מחקרי ספירת זרע בירחון Human Reproduction Update. החוקרים מצאו כי ב–40 השנים האחרונות ירדה ספירת הזרע של גברים מערביים במחצית. המחקר בוצע על ידי ד"ר חגי לוין מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם ד"ר שאנה סוואן מבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סייניי בניו יורק, וחוקרים אחרים מברזיל, דנמרק, ישראל, ספרד וארה"ב. החוקרים עברו על 7,518 מחקרים בנושא ובחרו מתוכם מחקרים באיכות שהוגדרה מראש - בין היתר מחקרים שבדקו גברים שלא סבלו מבעיות פוריות. 185 מחקרים שעמדו בקריטריון נותחו, כך שהאנליזה בוצעה על 42 אלף גברים שספירת הזרע שלהם נבדקה בין 1973 ל-2011 ובוצעה עליהם מטה-רגרסיה. החוקרים מצאו כי בשנים אלו חלה ירידה של 52.4% בריכוז הזרע, וירידה של 59.3% בספירת זרע טוטאלית עבור גברים מצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וניו זילנד. קצב הירידה הממוצע היה 1.4% בשנה, וקצב ירידת הזרע לא פחת עם השנים. קצב הירידה בצפון אמריקה היה דומה לזה של אירופה\ אוסטרליה. על פי החוקרים, מדובר בירידה תלולה בבריאות הגברים בתחום הפריון. הירידה בספירת הזרע בקרב גברים במחקרים שנערכו בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה היא נמוכה יותר לעומת זו שקיימת במדינות מערביות, אם כי יש אי וודאות בדבר קצב הירידה באיזורים אלה. הסיבות לירידה אינן ידועות ונדרש מחקר נוסף כדי לגלותן. סיבות אפשרויות הן חשיפה לכימיקלים או [[עישון טבק]] של אמהות של הנבדקים בזמן ההריון,  חשיפה לכימיקלים כמו [[חומרי הדברה]] או שינויים באורחות חיים של הגברים. {{הערה|שם=Levine2017|Hagai Levine, Niels Jørgensen, Anderson Martino-Andrade, Jaime Mendiola, Dan Weksler-Derri, Irina Mindlis, Rachel Pinotti, Shanna H Swan; [https://academic.oup.com/humupd/article-abstract/23/6/646/4035689 Temporal trends in sperm count: a systematic review and meta-regression analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 6, 1 November 2017, Pages 646–659, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx022}}{{הערה|שם=achituv2017|נטע אחיטוב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.4604360 ספירת הזרע של הגבר המערבי צונחת ומסכנת את עתיד האנושות], הארץ, 15 בנובמבר 2017}} [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]

לפי החוקרים לירידה בכמות ואיכות הזרע יש השלכות חמורות בתחומים אחרים: בשנים האחרונות התברר כי גברים עם איכות זרע ירודה עלולים להיות בסיכון מוגבר למגוון של מחלות. לפי  ד"ר חגי לוין  "בהניתן חשיבות ספירות הזרע לפוריות הגברית ובריאות האנושית, מחקר זה הוא קריאת השכמה דחופה עבור חוקרים ורשויות בריאות מכל העולם, לחקור את הסיבות לצניחה המתמשכת בספירת הזרע, מתוך מטרה מניעתית עולמית".[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]{{הערה|שם=achituv2017}}

לפי החוקרים לירידה בכמות ואיכות הזרע יש השלכות חמורות בתחומים אחרים: בשנים האחרונות התברר כי גברים עם איכות זרע ירודה עלולים להיות בסיכון מוגבר למגוון של מחלות. לפי  ד"ר חגי לוין  "בהניתן חשיבות ספירות הזרע לפוריות הגברית ובריאות האנושית, מחקר זה הוא קריאת השכמה דחופה עבור חוקרים ורשויות בריאות מכל העולם, לחקור את הסיבות לצניחה המתמשכת בספירת הזרע, מתוך מטרה מניעתית עולמית".[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351855]{{הערה|שם=achituv2017}}

מטא אנליזה משנת 2016 בדקה 1314 מחקרים על הקשר בין [[משבש אנדוקריני]] לבין פגיעות שונות בפוריות הגברית, וזיהתה 33 מחקרים שהתאימו לקירטיונים שהוגדרו מתוכם 28 מחקרי אוכלוסיה. המחקרים בדקו קשרים בין [[מזהמים אורגניים עמידים]] ותרכובות מטבוליזה מהירות ([[פתלטים]] ו[[ביספנול A]]) לבין פגיעה בפוריות גברית. הסיכון המוגבר עקב חשיפה לכלל סוגי החומרים (OR) היה 1.11 - כלומר עליה של 11% בסיכון. בחינה של 4 קבוצות חומרים מסויימות הניבה הגברת הסיכון ב35%. הנתונים לא העידו כי סיכון זה מונע על ידי הפרעה מסויימת. החוקרים מסכמים כי המחקר האפידמוילוגי הנוכחי מראה הגדלה קטנה בסיכון לפוריות גברים עקב חשיפה בזמן היותם עוברים או ילדים קטנים לכמה קבוצות מזהמים אורגניים יציבים המוגדרים כ[[משבש אנדוקריני]] אבל כמות הראיות מוגבלת. מחקרים נוספים בעתיד עשויים לשנות את משקל הראיות בכיוונים שונים. החוקרים לא מצאו הטיות מחקריות אבל גם לא מצאו לקשרי חשיפה - תגובה. יש פחות מידי מחקרים על משבשים אנודקריניים של תרכובות מטבוליזה מהירות ועל קשרים ספציפיים בין חשיפה לתוצאות. במיוחד יש פער בנתונים על ההשפעות ארוכות טווח של חשיפה על איכות הזרע וסרטן האשכים. החוקרים מקווים כי מחקר עתידי יספק תשובות בנושא זה. {{הערה|Jens Peter Bonde, Esben Meulengracht Flachs, Susie Rimborg, Clara Helene Glazer, Aleksander Giwercman, Cecilia Høst Ramlau-Hansen, Karin Sørig Hougaard, Birgit Bjerre Høyer, Katia Keglberg Hærvig, Sesilje Bondo Petersen, Lars Rylander, Ina Olmer Specht, Gunnar Toft, Elvira Vaclavik Bräuner; [https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036 The epidemiologic evidence linking prenatal and postnatal exposure to endocrine disrupting chemicals with male reproductive disorders: a systematic review and meta-analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 1, 1 December 2016, Pages 104–125, https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036}}

מטא אנליזה משנת 2016 בדקה 1314 מחקרים על הקשר בין [[משבש אנדוקריני]] לבין פגיעות שונות בפוריות הגברית, וזיהתה 33 מחקרים שהתאימו לקירטיונים שהוגדרו מתוכם 28 מחקרי אוכלוסיה. המחקרים בדקו קשרים בין [[מזהמים אורגניים עמידים]] ותרכובות מטבוליזה מהירות ([[פתלטים]] ו[[ביספנול A]]) לבין פגיעה בפוריות גברית. הסיכון המוגבר עקב חשיפה לכלל סוגי החומרים (OR) היה 1.11 - כלומר עליה של 11% בסיכון. בחינה של 4 קבוצות חומרים מסויימות הניבה הגברת הסיכון ב35%. הנתונים לא העידו כי סיכון זה מונע על ידי הפרעה מסויימת. החוקרים מסכמים כי המחקר האפידמוילוגי הנוכחי מראה הגדלה קטנה בסיכון לפוריות גברים עקב חשיפה בזמן היותם עוברים או ילדים קטנים לכמה קבוצות מזהמים אורגניים יציבים המוגדרים כ[[משבש אנדוקריני]] אבל כמות הראיות מוגבלת. מחקרים נוספים בעתיד עשויים לשנות את משקל הראיות בכיוונים שונים. החוקרים לא מצאו הטיות מחקריות אבל גם לא מצאו לקשרי חשיפה - תגובה. יש פחות מידי מחקרים על משבשים אנודקריניים של תרכובות מטבוליזה מהירות ועל קשרים ספציפיים בין חשיפה לתוצאות. במיוחד יש פער בנתונים על ההשפעות ארוכות טווח של חשיפה על איכות הזרע וסרטן האשכים. החוקרים מקווים כי מחקר עתידי יספק תשובות בנושא זה. {{הערה|Jens Peter Bonde, Esben Meulengracht Flachs, Susie Rimborg, Clara Helene Glazer, Aleksander Giwercman, Cecilia Høst Ramlau-Hansen, Karin Sørig Hougaard, Birgit Bjerre Høyer, Katia Keglberg Hærvig, Sesilje Bondo Petersen, Lars Rylander, Ina Olmer Specht, Gunnar Toft, Elvira Vaclavik Bräuner; [https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036 The epidemiologic evidence linking prenatal and postnatal exposure to endocrine disrupting chemicals with male reproductive disorders: a systematic review and meta-analysis], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 1, 1 December 2016, Pages 104–125, https://doi.org/10.1093/humupd/dmw036}}

השימוש בפתלטים מעורר מחלוקת היות והם חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים ברחם אימם. הספר [[עתידנו הגנוב (ספר)|עתידנו הגנוב]], מציין מספר פתלטים כחשודים בכך שהם [[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשי הורמונים]] כלומר חומרים שחשיפה זעירה עליהם, עלולה לגרור שיבושים להתפתחות תקינה של עוברים במהלך ההריון, דבר שיכול לגרום לבעיות במערכת המין, העצבים והמערכת החיסונית של עוברים אלה במהלך חייהם. במהלך השנים מאז פרסום הספר, פורסמו מספר מחקרים המוצאים קשר בין חשיפה לפתלטים לבין בעיות בריאותיות שונות.

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של חומרי הדברה}}

ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]], וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע וכן לירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, [[סרטן|סרטנים]] תלויי הורמונים כמו [[סרטן השד]], [[סרטן הערמונית]], הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל. {{הערה|שם=the-system}}

חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פרוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.  

לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפלתטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה ל[[משבש אנדוקריני|שינוי הורמונלי]]. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, ו[[חומר טרטוגני|טרטוגניות]] (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. {{הערה|[https://www.cdc.gov/exposurereport/pdf/fourthreport.pdf The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009,] המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258-292}} מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.<ref>[http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=17431488 Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat] Hallmark N et al, Environ Health Perspect, 2007</ref>

בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא היתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוה של חומרי הדברה, היתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה  (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירה זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירת וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום {{הערה|שם=Chiu|Chiu, Y.H. et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4447887/ Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.]”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}}

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת. החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. <ref>Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. [http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2014/phthalate-preterm/index.cfm Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth],  2013</ref>

[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]]  DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי  Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]

[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]]  DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי  Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]

תביעה של עובדים מניקרגואה נגד דאו ודול הסתיימה בהרשעה בסך 600 מיליון דולר. נסיון לאכוף תביעה זו גם בארצות הברית נתקל בהנתגדות של בית המשפט שטען שבלתי אפשרי להוכיח את סיבת הנזק. בשנת 2007 פסקו מושבעים בארצות הברית נגד תאגיד המזון DOLE וחייבו אותו לשלם פיצוי של 3.2 מיליון דולר לשישה חקלאים בניקרגואה. דול התשמשה ב DBCP כדי להרוג נמטודות שתוקפות שורשים של עצי בננה,  החברה ידעה על כך אבל לא הזהירה את החקלאים. {{הערה|שם=achituv2017}} בשנת 2009 דחתה השופטת Victoria Cheney את התביעה בטענה שעורך הדין מניקורגריה,  Juan Dominguez, זייף עדויות של עובדים. התביעות נדחו על סמך עדויות של עדים אנונימיים בטענה כי אם יחשפו עדים אלה יש חששש לחייהם. [http://www.foxnews.com/us/2010/07/15/california-judge-dismisses-m-jury-award-dole-food-banana-workers-case.html][https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] מאוחר יותר טענו עורכי הדין של התובעים כי העדים האנוניימיים העידו לטובת דול בגלל שוחד. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] בשנת 2011 זוכה עורך הדין  Dominguez על ידי לשכת עורכי הדין של קליפורניה (State Bar) מכל חשד של עשיית אי-צדק. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] תביעות של עובדים מהפילפינים נגד חברת דול נדחו על ידי בית המשפט הגבוה בארצות הברית ובפליפינים בטענות שקשה להוכיח היבט של סיבה ותוצאה בבית המשפט. [http://www.dole.com/en/AboutDole/DBCP-Facts]

תביעה של עובדים מניקרגואה נגד דאו ודול הסתיימה בהרשעה בסך 600 מיליון דולר. נסיון לאכוף תביעה זו גם בארצות הברית נתקל בהנתגדות של בית המשפט שטען שבלתי אפשרי להוכיח את סיבת הנזק. בשנת 2007 פסקו מושבעים בארצות הברית נגד תאגיד המזון DOLE וחייבו אותו לשלם פיצוי של 3.2 מיליון דולר לשישה חקלאים בניקרגואה. דול התשמשה ב DBCP כדי להרוג נמטודות שתוקפות שורשים של עצי בננה,  החברה ידעה על כך אבל לא הזהירה את החקלאים. {{הערה|שם=achituv2017}} בשנת 2009 דחתה השופטת Victoria Cheney את התביעה בטענה שעורך הדין מניקורגריה,  Juan Dominguez, זייף עדויות של עובדים. התביעות נדחו על סמך עדויות של עדים אנונימיים בטענה כי אם יחשפו עדים אלה יש חששש לחייהם. [http://www.foxnews.com/us/2010/07/15/california-judge-dismisses-m-jury-award-dole-food-banana-workers-case.html][https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] מאוחר יותר טענו עורכי הדין של התובעים כי העדים האנוניימיים העידו לטובת דול בגלל שוחד. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] בשנת 2011 זוכה עורך הדין  Dominguez על ידי לשכת עורכי הדין של קליפורניה (State Bar) מכל חשד של עשיית אי-צדק. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html] תביעות של עובדים מהפילפינים נגד חברת דול נדחו על ידי בית המשפט הגבוה בארצות הברית ובפליפינים בטענות שקשה להוכיח היבט של סיבה ותוצאה בבית המשפט. [http://www.dole.com/en/AboutDole/DBCP-Facts]

==ראו גם==

==ראו גם==