47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: + + + + + + + + + + + + + +
←גורמים חשודים בירידה בספירת הזרע
החוקרים חושדים בסוגים שונים של [[זיהום|זיהום סביבתי]] כי הם גורמים לפגיעה באיכות הזרע. בין הגורמים החשודים נמצאים [[חומרי הדברה]], ו[[פתלטים]]. כמו כן יש טענות כי [[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני]] מקטינים את ספירת הזרע. {{הערה|שם=achituv2017}}
החוקרים חושדים בסוגים שונים של [[זיהום|זיהום סביבתי]] כי הם גורמים לפגיעה באיכות הזרע. בין הגורמים החשודים נמצאים [[חומרי הדברה]], ו[[פתלטים]]. כמו כן יש טענות כי [[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני]] מקטינים את ספירת הזרע. {{הערה|שם=achituv2017}}
===פתלטים===
[[פתלטים]] הם משפחת חומרים המשמשים ב[[תעשיית הפלסטיק]] כדי להפוך סוגי פלסטיק שונים, במיוחד PVC, מקשיח לגמיש. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות בתעשיית התרופות, קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד. החשיפה לפתלטים יכולה להיות דרך מגע, דרך התמוססות שלהם לתוך מזון או משקה או דרך בליעה של אבק המכיל פתלטים. בניגוד לחלק מהמזהמים פתלטים אינם מצטברים בגוף אלא נפלטים בשתן. תכנית התעודה "המערכת" של ערוץ 2, הדגימה בשנת 2016 כיצד פתלטים שהיו במיכלי פלסטיק חד-פעמיים גמישים חדרו לתוך המזון עקב חימום של המיכל במיקרוגל. {{הערה|שם=the-system|אבי מאור מרזוק, מיקי חיימוביץ' [http://reshet.tv/item/news/the-system/season-04/episodes/t76yv-73361/ זהירות פלסטיק] "המערכת", רשת ערוץ 2, 22.12.2016}} לפי מחקר של משרד הבריאות משנת 2012, כמעט אצל כל הישראלים - מעל 90%, נמצאו תוצרי פירוק של פתלטים בשתן, תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
השימוש בפתלטים מעורר מחלוקת היות והם חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים ברחם אימם. הספר [[עתידנו הגנוב (ספר)|עתידנו הגנוב]], מציין מספר פתלטים כחשודים בכך שהם [[משבש אנדוקריני|כימיקלים משבשי הורמונים]] כלומר חומרים שחשיפה זעירה עליהם, עלולה לגרור שיבושים להתפתחות תקינה של עוברים במהלך ההריון, דבר שיכול לגרום לבעיות במערכת המין, העצבים והמערכת החיסונית של עוברים אלה במהלך חייהם. במהלך השנים מאז פרסום הספר, פורסמו מספר מחקרים המוצאים קשר בין חשיפה לפתלטים לבין בעיות בריאותיות שונות.
ד"ר חגי לוין, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טוען שפתלטים הם בין החומרים המשפעים ביותר הגורמים ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש אנדוקריני]], וכי הן משפעים על מערכות גוף רבות. לטענתו בתחום המחקר שלו, פוריות גברים ונשים, רואים השפעה דרמטית של פתלטים. האנדוקרינולוגית פרופסור קרן תור'גמן טוענת כי פתלטים גורמים לירידה באיכות הזרע וכן לירידה בפוריות האישה, שינוי בגיל ההתבגרות, [[סרטן|סרטנים]] תלויי הורמונים כמו [[סרטן השד]], [[סרטן הערמונית]], הפרעות בבלוטת התריס שגורמת בין היתר לפגיעה במנת המשכל. {{הערה|שם=the-system}}
לפי פרסום של ה-CDC משנת 2009, ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לפלתטים עקב חשיפה סביבתית נמוכה אינה ידוע עדיין. מחקרים על מכרסמים מצאו כי חשיפה לכמות גבוהה של חלק מהפתלטים הובילה ל[[משבש אנדוקריני|שינוי הורמונלי]]. מחקרים על מכרסמים הראו שכמויות גדולות של פתלטים הובילה לנזק לאשכים, לכבד, סרטן הכבד, ו[[חומר טרטוגני|טרטוגניות]] (פגיעה בעוברים), אם כי תוצאות אלה לא הודגמו בפרימטים או שהם נמצאים עדיין תחת מחקר. {{הערה|[https://www.cdc.gov/exposurereport/pdf/fourthreport.pdf The Fourth National Report on Human Exposure to Environmental Chemicals, 2009,] המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, CDC, 2009, עמ' 258-292}} מחקר בריטי גילה כי אחד מחומרי המשפחה גרם לדיכוי של ייצור סטרואידים בתאי ליידיג שבאשכים, במכרסמים ובפרימטים.<ref>[http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=17431488 Effects of monobutyl and di(n-butyl) phthalate in vitro on steroidogenesis and Leydig cell aggregation in fetal testis explants from the rat] Hallmark N et al, Environ Health Perspect, 2007</ref>
חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, פרסמו מחקר משנת 2013 שמצא קשר בין חשיפה לפתלטים לבין לידה מוקדמת. החוקרים מצאו כי אמהות בעלות חשיפה גבוהה יותר ל-2 פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללידה מוקדמת. נשים עם רמות גבוהות של פתלטים היו בעלות סיכוי גבוה פי 2 עד פי 5 ללדת מוקדם מידי. <ref>Ferguson KK, McElrath TF, Meeker JD. [http://www.niehs.nih.gov/research/supported/sep/2014/phthalate-preterm/index.cfm Phthalate Exposure Linked to Preterm Birth], 2013</ref>
מחקר משנת 2010 מצא קשר בין חשיפה של עוברים לפתלטים ובין בעיות התנהגותיות וקוגניטיביות שבאו לידי ביטוי בגילויי אגרסיביות, היפראקטיביות וקושי לשלוט על רגשות.<ref>Stephanie M. Engel et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/0901470/ Prenatal Phthalate Exposure Is Associated with Childhood Behavior and Executive Functioning] Environ Health Perspect 118:565-571 (2010).</ref> הספרות המדעית קושרת בין חשיפה לפתלטים ובין היפוספדיאס (מום מולד במערכת המין הזכרית) והופעה מוקדמת של ניצן השד בקרב בנות. <ref name="ehf1">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA משבשי המערכת האנדוקרינית]הקרן לבריאות וסביבה</ref>
===חומרי הדברה===
===חומרי הדברה===
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]