שינויים

שינוי נוסף שהתרחש הוא שינוי בגודלן של חברות הביגוד ביחס לצרכנים. אם במאה ה-19 הצרכנים, הזמינו את הבגדים מחייטים שהיו עסקים קטנים ועניים, כיום יש בעסקי הביגוד [[תאגיד רב לאומי|עסקי ענק]] שמנסים בעצמם להשפיע על טעמי הצרכנים ומנסים לכן להכתיב אופנות. דבר זה מתואר לדוגמה בספר [[נו לוגו]] שבו [[נעמי קליין]] מנתחת את הדרך שבה חלק מחברות הביגוד בארצות הברית עובדות. הן מזהות שאנשים לבנים מחכים לבוש של שחורים, ולכן מחדירות מותגים שמיועדים לשחורים, ולאחר מכן מוכרות מותגים דומים ללבנים.  

שינוי נוסף שהתרחש הוא שינוי בגודלן של חברות הביגוד ביחס לצרכנים. אם במאה ה-19 הצרכנים, הזמינו את הבגדים מחייטים שהיו עסקים קטנים ועניים, כיום יש בעסקי הביגוד [[תאגיד רב לאומי|עסקי ענק]] שמנסים בעצמם להשפיע על טעמי הצרכנים ומנסים לכן להכתיב אופנות. דבר זה מתואר לדוגמה בספר [[נו לוגו]] שבו [[נעמי קליין]] מנתחת את הדרך שבה חלק מחברות הביגוד בארצות הברית עובדות. הן מזהות שאנשים לבנים מחכים לבוש של שחורים, ולכן מחדירות מותגים שמיועדים לשחורים, ולאחר מכן מוכרות מותגים דומים ללבנים.  

מגמות של אופנה משתנה מייצגות סיכון והזדמנות עבור חברות ביגוד. מחד השינויים התכופים באופנה גורמים ל[[התיישנות נתפסת]] - מנגנון דומה ל[[התיישנות מתוכננת]] - מבחינה תפקודית הבגדים משנה שעברה או מלפני 4 שנים יכולים להיות טובים למדי - הם מגינים מפני קור או חום וכו', אבל כהצהרה של מעמד חברתי, השתייכות לשכבת גיל או קבוצה חברתית מסויימת (לדוגמה סטודנטים, אדריכלים וכו') הבגדים האלה אינם רלוונטיים ויש להחליף אותם בצורה תדירה מה שמייצר הכנסות נוספות לעסקי הביגוד. מסיבות אלה חבורת הביגוד מנסות להכניס את הרעיון של אופנה גם לתחומים אחרים כמו לדוגמה הכנסת הרעיון של אופנה אל בגדי ילדים ואל בגדי תינוקות. אחד האמצעים החשובים לכך הוא שימוש בפרסום שמציג ילדים כ"מבוגרים קטנים". מנגנון האופנה מייצג גם סיכון עבור חברות - שכן החברה שמצליחה לחזות או לכוון את השוק לאפיק אופנתי מסויים גורפת את הקופה בעוד חברות אחרות עלולות להיתקע עם מלאים של פריטים לא רלוונטיים.  

מגמות של אופנה משתנה מייצגות סיכון והזדמנות עבור חברות ביגוד. מחד השינויים התכופים באופנה גורמים ל[[התיישנות נתפסת]] - מנגנון דומה ל[[התיישנות מתוכננת]] - מבחינה תפקודית הבגדים משנה שעברה או מלפני 4 שנים יכולים להיות טובים למדי - הם מגינים מפני קור או חום וכו', אבל כהצהרה של מעמד חברתי, השתייכות לשכבת גיל או קבוצה חברתית מסויימת (לדוגמה סטודנטים, אדריכלים וכו') הבגדים האלה אינם רלוונטיים ויש להחליף אותם בצורה תדירה מה שמייצר הכנסות נוספות לעסקי הביגוד. מסיבות אלה חברות הביגוד מנסות להכניס את הרעיון של אופנה גם לתחומים אחרים כמו לדוגמה הכנסת הרעיון של אופנה אל בגדי ילדים ואל בגדי תינוקות. אחד האמצעים החשובים לכך הוא שימוש בפרסום שמציג ילדים כ"מבוגרים קטנים". מנגנון האופנה מייצג גם סיכון עבור חברות - שכן החברה שמצליחה לחזות או לכוון את השוק לאפיק אופנתי מסויים גורפת את הקופה בעוד חברות אחרות עלולות להיתקע עם מלאים של פריטים לא רלוונטיים.  

למרות שהמודל של ובלן אינו מתאר את כל התהליכים המכתיבים אופנה בבגדים, הוא עדיין מתאר חלק מתהליכים אלה, כך מעצבי עילית משפיעים על האופנה בקרב אנשים עשירים ומפורסמים ואלה משפיעים הלאה על מעצבים נוספים ועל צרכנים המנסים לחקות אותם.

למרות שהמודל של ובלן אינו מתאר את כל התהליכים המכתיבים אופנה בבגדים, הוא עדיין מתאר חלק מתהליכים אלה, כך מעצבי עילית משפיעים על האופנה בקרב אנשים עשירים ומפורסמים ואלה משפיעים הלאה על מעצבים נוספים ועל צרכנים המנסים לחקות אותם.