5
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "שמואל ירושלמי - משורר ופעיל חברתי ישראלי נולד ב-1972 בעיר ביילאיה צרקוב. מחוז קייב. אוקראינ..."
שמואל ירושלמי - משורר ופעיל חברתי ישראלי
נולד ב-1972 בעיר ביילאיה צרקוב. מחוז קייב. אוקראינה. בישראל מאז 1988.
משורר מחאה ופעיל חברתי. ממובילי המאבקים החברתיים בארץ.
בשנים הראשונות אחרי הגעתו לארץ דגל באידיולוגיה ימנית-קיצונית. זמן מה למד בישיבה של חב"ד בירושליים. היה בעד ארץ ישראל שלמה והתנגד לכל רעיון סוציאליסטי או חברתי בכלל. השינוי בעמדותיו הפוליטיות חל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר בעקבות הסכמי אוסלו ירושלמי התחיל להתעניין בתרבות ובחיי הערבים והבין שמה שהתקשורת הממסדית סיפרה לנו עד אז אודות הסיכסוך הישראלי-ערבי לא היה נכון. שמואל התחיל להבין שלא כל הערבים הם מחבלים ושבעצם ערבים אלו בני אדם בדיוק כמונו או כמו כל עם אחר.
אז שמואל ירושלמי זנח את דעותיו הימניות והלך שמאלה. התחיל לתמוך בפתרון של שתי מדינות-לשני עמים. באותו זמן בארץ היו הרבה הפרטות וירושלמי נרתם למאבק נגד ההפרטות כי התחיל להיות לו נהיר שעם כל הביקורת לה ראויה הביורוקרטיה הממשלתית וההסתדרותית בארץ ההפרטות אינן הפיתרון למצב, אלא נהפוך הוא ההפרטות רק מחריפות את המצב ולמעשה הורסות את השירותים והכלכלה במדינה. מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת מי שעתיד היה להפוך לאחד ממובילי המהפכה בארץ התחיל באופן קבוע להשתתף במחאות חברתיות, לנאום בהפגנות ולהשתתף באופן מעשי בניהול כל מיני מאבקים חברתיים. בין היתר, היה בין הראשונים בקרב הפעילים החברתיים בארץ שנחשף לבעיית הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים וכבר בסוף שנות ה-90 ביקר במספר כפרים בלתי מוכרים במסגרת פעילותם של אגודת הארבעים ומועצה אזורית לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב.
מאז 2006, בעקבות כישלון תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה הפך לתומך נלהב ברעיון של מדינה אחת שיוויונית מהפכנית מים התיכון עד נהר הירדן.
בין המאבקים החשובים בהם ירושלמי נטל חלק פעיל יש למנות: מאבק אמהות חד-הוריות בבאר-שבע ב-2003, מאבקים שונים למען זכויותיהם של עובדי קבלן וביטול העסקה בלתי ישירה - גם באופן פרטי וגם במסגרת הקואליצייה הארצית להעסקה ישירה וארגונים אחרים. במסגרת זו גם היה אחראי על תרגום לרוסית של חומרי הקואליצייה הארצית להעסקה ישירה, היה שותף פעיל במאבקים למען עובדי קבלן במפעלי ים המלח שבראשית שנות האלפיים יזם והוביל ג'קי אדרי שבגלל מאבקיו גם פוטר מעבודתו במפעלי ים המלח, השתתף במאבקים של עובדי הניקיון במוסדות אקדמיים (כאשר בשנת 2010 יצירתו על עובדות הניקיון הייתה מסמלי המאבק של אותה שנה בבן גוריון). כמו-כן, השתתף בהרבה מאוד מאבקים נגד סגירת מפעלים ופיטורים המוניים עקב כך. בקיץ-2011 היה ממובילי מחאת האוהלים בבאר-שבע והיה חבר פעיל ביותר במטה המאבק. פעיל גם בנושאי איכות הסביבה ומספר פעמים גם היה חבר בצוותי ניהול מאבקים של אירגון-סטודנטים מגמה ירוקה (בין היתר, בצוות לניהול המאבק נגד אסון נחל אשלים בדרום מדבר יהודה). חבר במנהיגות תנועת הפריפריות וחבר פעיל בתנועה.
באופן קבוע משתתף ונואם בהפגנות חברתיות. משתתף בכנסים אקדמיים, ימי עיון ושולחנות עגולים מן החשובים ביותר באוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי הרצליה ומוסדות אקדמיים נוספים. באופן קבוע מקבל רשות הדיבור אותה הוא מנצל עד תום להשמעת דעותיו המהפכניות נגד שלטון-ההון במדינה ולמען פתרון הבעיות לטובת כלל הציבור.
מספר פעמים נחקר ונעצר בידי המשטרה.
נולד ב-1972 בעיר ביילאיה צרקוב. מחוז קייב. אוקראינה. בישראל מאז 1988.
משורר מחאה ופעיל חברתי. ממובילי המאבקים החברתיים בארץ.
בשנים הראשונות אחרי הגעתו לארץ דגל באידיולוגיה ימנית-קיצונית. זמן מה למד בישיבה של חב"ד בירושליים. היה בעד ארץ ישראל שלמה והתנגד לכל רעיון סוציאליסטי או חברתי בכלל. השינוי בעמדותיו הפוליטיות חל באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר בעקבות הסכמי אוסלו ירושלמי התחיל להתעניין בתרבות ובחיי הערבים והבין שמה שהתקשורת הממסדית סיפרה לנו עד אז אודות הסיכסוך הישראלי-ערבי לא היה נכון. שמואל התחיל להבין שלא כל הערבים הם מחבלים ושבעצם ערבים אלו בני אדם בדיוק כמונו או כמו כל עם אחר.
אז שמואל ירושלמי זנח את דעותיו הימניות והלך שמאלה. התחיל לתמוך בפתרון של שתי מדינות-לשני עמים. באותו זמן בארץ היו הרבה הפרטות וירושלמי נרתם למאבק נגד ההפרטות כי התחיל להיות לו נהיר שעם כל הביקורת לה ראויה הביורוקרטיה הממשלתית וההסתדרותית בארץ ההפרטות אינן הפיתרון למצב, אלא נהפוך הוא ההפרטות רק מחריפות את המצב ולמעשה הורסות את השירותים והכלכלה במדינה. מסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת מי שעתיד היה להפוך לאחד ממובילי המהפכה בארץ התחיל באופן קבוע להשתתף במחאות חברתיות, לנאום בהפגנות ולהשתתף באופן מעשי בניהול כל מיני מאבקים חברתיים. בין היתר, היה בין הראשונים בקרב הפעילים החברתיים בארץ שנחשף לבעיית הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים וכבר בסוף שנות ה-90 ביקר במספר כפרים בלתי מוכרים במסגרת פעילותם של אגודת הארבעים ומועצה אזורית לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב.
מאז 2006, בעקבות כישלון תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה הפך לתומך נלהב ברעיון של מדינה אחת שיוויונית מהפכנית מים התיכון עד נהר הירדן.
בין המאבקים החשובים בהם ירושלמי נטל חלק פעיל יש למנות: מאבק אמהות חד-הוריות בבאר-שבע ב-2003, מאבקים שונים למען זכויותיהם של עובדי קבלן וביטול העסקה בלתי ישירה - גם באופן פרטי וגם במסגרת הקואליצייה הארצית להעסקה ישירה וארגונים אחרים. במסגרת זו גם היה אחראי על תרגום לרוסית של חומרי הקואליצייה הארצית להעסקה ישירה, היה שותף פעיל במאבקים למען עובדי קבלן במפעלי ים המלח שבראשית שנות האלפיים יזם והוביל ג'קי אדרי שבגלל מאבקיו גם פוטר מעבודתו במפעלי ים המלח, השתתף במאבקים של עובדי הניקיון במוסדות אקדמיים (כאשר בשנת 2010 יצירתו על עובדות הניקיון הייתה מסמלי המאבק של אותה שנה בבן גוריון). כמו-כן, השתתף בהרבה מאוד מאבקים נגד סגירת מפעלים ופיטורים המוניים עקב כך. בקיץ-2011 היה ממובילי מחאת האוהלים בבאר-שבע והיה חבר פעיל ביותר במטה המאבק. פעיל גם בנושאי איכות הסביבה ומספר פעמים גם היה חבר בצוותי ניהול מאבקים של אירגון-סטודנטים מגמה ירוקה (בין היתר, בצוות לניהול המאבק נגד אסון נחל אשלים בדרום מדבר יהודה). חבר במנהיגות תנועת הפריפריות וחבר פעיל בתנועה.
באופן קבוע משתתף ונואם בהפגנות חברתיות. משתתף בכנסים אקדמיים, ימי עיון ושולחנות עגולים מן החשובים ביותר באוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי הרצליה ומוסדות אקדמיים נוספים. באופן קבוע מקבל רשות הדיבור אותה הוא מנצל עד תום להשמעת דעותיו המהפכניות נגד שלטון-ההון במדינה ולמען פתרון הבעיות לטובת כלל הציבור.
מספר פעמים נחקר ונעצר בידי המשטרה.