47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 31:
שורה 31: − אחד המקרים המפורסמים של הדברת מזיקים שהובילה לתוצאות הרסניות היה הדברת הדרורים בסין. בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מילון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות. חוקרים רבים סבורים כיום כי אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב 1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב 1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב 18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומינסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל [[רעב המוני]], קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.+ + + + + + + + + + + + + + + + +
←הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים
===הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים===
===הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים===
[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]
[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]
בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מילון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Chinese_Famine]
הסיבות לרעב ההמוני היו בעיקר צעדי מדיניות מוטעים או אכזריים מטעם השלטונות, סיבה משנית לרעב היתה החמרת המצב עקב מזג אוויר קשה.
במסגרת "הקפיצה הגדולה" החקלאות אורגנה בקומונות ונאסר עיבוד של חלקות פרטיות. הממשלה ראה בתעשיות הפלדה והברזל כמנוע עיקרי לקדמה כלכלית, כך שמיליוני איכרים קיבלו הוראות לעזור את החקלאות ולעבור לעבוד בתעשיות המתכת. בשנת 2008 תאר Yang Jisheng את ההשפעה של אדישות הממשלה לסבל התושבים - אנשים רעבו בפתח של מחסן תבואה גדול. {{הערה|
"A hunger for the truth: A new book, banned on the mainland, is becoming the definitive account of the Great Famine." Archived 10 February 2012 at the Wayback Machine., chinaelections.org, 7 July 2008 of content from Yang Jisheng}}
הממשלה המרכזית בסין החליטה גם על מספר שינויים בחקלאות, בהתבסס על רעיונות של [[פסאדו-מדע|פסאדו-מדען]] Trofim Lysenko. {{הערה| Lynch, Michael (2008). The People's Republic of China, 1949–76 (second ed.). London: Hodder Education. p. 57.}} אחד הרעיונות היה זריעה צפופה, שבה כמו הזרעים נזרעה בצורה גדולה פי שלוש ולאחר מכן פי שש. בתאוריה צמחים מאותו מים לא היו אמורים להתחרות זה בזה. בפועל הם דווקא כן דבר שפגע בצמיחת הצמחים והוביל לייבול נמוך.
רעיון נוסף שנוסה באותה עת היה של Terentiy Maltsev שעודד איכרים ברחבי סין להמנע מחריש רגיל של 10-15 ס"מ ולחרוש לעומק גדול הרבה יותר 1-2 מטרים. "תאוריית החריש העמוק" הצהירה כי הקרקע הפוריה ביותר נמצאת עמוק בתוך האדמה וכי חריש עמוק יאפשר לחזק את השורשים. למעשה, החריש העמוק הוביל להעלאת קרקע לא פורייה, סלעים, חול וקבירה של החלק הפורה של הקרקע דבר שהוביל לפגיעה בפוריות הקרקע.
Another policy (known as "deep plowing") was based on the ideas of Lysenko's colleague Terentiy Maltsev, who encouraged peasants across China to eschew normal plowing depths of 15–20 centimeters and instead plow extremely deeply into the soil (1 to 2 meters). The deep plowing theory stated that the most fertile soil was deep in the earth, and plowing unusually deep would allow extra strong root growth. However, in shallow soil, useless rocks, soil, and sand were driven up instead, burying the fertile topsoil and again severely stunting seedling growth.
אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב 1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב 1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב 18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומינסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.
לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.
לאחר שנתיים בדיוק ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.
{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.
{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.
תנאי מזג האוויר החריפו את המשבר - הצפה של הנהר הצהוב במזרח סין ב-1959 גרמה להרג ישיר וכן לרעב עקב פגיעה ביבולים. דבר שהוביל למוות של כ-2 מיליון בני אדם. Frank Dikötter טוען כי רוב השטפונות לא נבעו מאסון טבע אלא מתכנון וביצוע גרועים של מערכות השקייה במסגרת "הקפיצה הגדולה". בשנת 1960 התקיימה בצורת קשה ו -60% מהאדמות החקלאיות בצפון סין לא קיבלו גשם כלל. בנוסף לכך היו תנאי מזג אוויר קשים בשנת 1962 שכללו כמות גדולה או קטנה מידי של גשם.
===הרעב ורצח העם ברואנדה===
===הרעב ורצח העם ברואנדה===