4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 62:
שורה 62: + +
←חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות: משנת 9000 לפני הספירה (לערך) ועד 1750 לספירה
נוסף על כך אותם החרקים שקוראים להם מזיקים ב[[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו יער, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם עוזרים לאוורר את הקרקע בחפירת מחילות וזה עוזר ליצירת קרקע חדשה. אותם העשבים שקוראים להם מזיקים גם עושים זאת. לכן חשוב לפחות לאחר איסוף התבואה לאפשר להם לשגשג חופשי.
נוסף על כך אותם החרקים שקוראים להם מזיקים ב[[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו יער, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם עוזרים לאוורר את הקרקע בחפירת מחילות וזה עוזר ליצירת קרקע חדשה. אותם העשבים שקוראים להם מזיקים גם עושים זאת. לכן חשוב לפחות לאחר איסוף התבואה לאפשר להם לשגשג חופשי.
אפשר לומר שלחקלאות עם מנהלים אותה בצורה בת קיימא, יש לא מעט יתרונות: באמצעותה אפשר להפוך את הצמחים לטעימים יותר, לקבל כמויות גדולות יותר של מזון, להיות פחות תלוי במפגעי מזג האוויר. אפשר גם לנוח בעונות מסוימות: הלקטים היו צריכים ללקט כל יום ובאזורי הצפון לדוגמה, בחורף החקלאים לא עבדו את האדמה כלל בגלל השלג-הם אכלו את היבול שקצרו{{הערה|Боханов А.Н., Горинов М.М [http://www.gumer.info/bibliotek_Buks/History/Bohan_2/37.php История России с древнейших времен до конца XX века]}}. החקלאות לפני המצאת המחרשה חזקה את הקהילות כי אם להשתמש במעדר או בעת כדי להשיג יבול סביר צריך שיתוף פעולה רחב. עד המהפכה התעשייתית כל האיכרים חיו בקהילות-לכן עד 1750 90% מהאוכלוסייה חיה בקהילות. באמצעות עזרה הדדית אפשר למנוע עבודה קשה מידי לפרטים בודדים, לגוון את התפריט באמצעות שתילת צמחים שונים לפי תכנית מסויימת, לשמור על סביבה נקייה יחסית מה שימנע התפשטות מגפות. אבל כבר בתקופה הפרה-תעשייתית נטו הרבה אנשים לנהל את החקלאות בצורה לא בת קיימא והדבר הביא מהר מאוד לא רק לבעיות סביבתיות אלה גם לבעיות חברתיות.
'''<big>ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא</big>'''
'''<big>ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא</big>'''