שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חקלאות (הצגת מקור)

גרסה מ־18:05, 9 בנובמבר 2017

נוספו 6,720 בתים ,  18:05, 9 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[קובץ:איזורי חקלאות בעולם.PNG|350px|ממוזער|איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של [[כדור הארץ]] הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות. ]]
+
'''חקלאות''' (באנגלית: '''Agriculture''') היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור [[מזון]], ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות [[חקלאות ימית|דגים]]) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.
 +
 
 +
[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, דוגמה ל[[חקלאות תעשייתית]] הנפוצה כיום. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות.]]
   −
החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את  [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.
+
החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של [[בני אדם|האדם]] וקיימת מזה כ-10,000 שנה. מקור המילה חקלאות היא מן המילה הארמית "חקל" שפירושה "שדה". ל[[המהפכה החקלאית|היסטוריה של החקלאות]] הייתה זיקה חזקה להיסטוריה האנושית והשינויים בחקלאות היו גורמים משמעותיים בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, כולל התהליך של [[התמחות]] בפעילות מסוימת, מגורי קבע ועוד. התפתחות החקלאות, ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]] איפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות ה[[מזון]] העומד לרשות החברה האנושית, ובכך להגדיל את  [[אוכלוסיית העולם]] לממדיה הנוכחיים, המשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] ועצם קיומה תלוי ביכולת להמשיך את קיום החקלאות.
   −
החקלאות שיש היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות.  
+
החקלאות שקיימת היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל פגיעה בתנאים החיוניים להמשך קיומה כולל [[אובדן קרקע]], [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות.  
   −
יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות.  
+
יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות. ארגונים שונים כמו [[ארגון המזון העולמי]] , סוכנות ההגנה על הסביבה של האו"ם וארגונים וחוקרים נוספים מנסים לכוון את החקלאות ואת [[שוק המזון העולמי]] לכיוון מקיים יותר.  
    
==היסטוריה של החקלאות==
 
==היסטוריה של החקלאות==
 
===המהפכה החקלאית===
 
===המהפכה החקלאית===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[המהפכה החקלאית]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[המהפכה החקלאית]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]}}
−
[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, דוגמה ל[[חקלאות תעשייתית]] הנפוצה כיום. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות.]]
  −
'''חקלאות''' (באנגלית: '''Agriculture''') היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור [[מזון]], ומוצרים אחרים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים (לרבות [[חקלאות ימית|דגים]]) או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם.
      
בטרם היות החקלאות, במשך רוב הזמן בו [[בני אדם]] חיו, הם התקיימו כ[[ציידים לקטים]] לצד מיני אדם אחרים. תקופה זו נמשכה כ-2.5 מיליוני שנים. לפני כ-300,000 שנה [[גילוי האש|נתגלה הדרך לשלוט באש]] דבר שהביא לשינוי תזונתי ולכוח רב יותר של בני האדם מול מינים אחרים. לפני כ-70,000 שנה התרחשה [[המהפכה הלשונית]] שבעקבותיה התפשט המין [[האדם הנבון]] על חשבון השטחים של בני אדם אחרים ונדד ליבשות אחרות, תוך פיתוח של [[תרבות]], [[מיתוס|מיתוסים]] אומנות ו[[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגיות חדשות]], עם זאת במשך כ-60,000 שנה בני האדם המשיכו להיות ציידים לקטים ולא עברו לחקלאות.  
 
בטרם היות החקלאות, במשך רוב הזמן בו [[בני אדם]] חיו, הם התקיימו כ[[ציידים לקטים]] לצד מיני אדם אחרים. תקופה זו נמשכה כ-2.5 מיליוני שנים. לפני כ-300,000 שנה [[גילוי האש|נתגלה הדרך לשלוט באש]] דבר שהביא לשינוי תזונתי ולכוח רב יותר של בני האדם מול מינים אחרים. לפני כ-70,000 שנה התרחשה [[המהפכה הלשונית]] שבעקבותיה התפשט המין [[האדם הנבון]] על חשבון השטחים של בני אדם אחרים ונדד ליבשות אחרות, תוך פיתוח של [[תרבות]], [[מיתוס|מיתוסים]] אומנות ו[[שינוי טכנולוגי|פיתוח טכנולוגיות חדשות]], עם זאת במשך כ-60,000 שנה בני האדם המשיכו להיות ציידים לקטים ולא עברו לחקלאות.  
שורה 60: שורה 60:  
במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות (ועובדים אלה משתמשים בפחון [[הון תעשייתי]]) - ב[[הודו]] 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html]  ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה , ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה ל[[אי שוויון כלכלי]] וכן ל[[אי שוויון בינלאומי|אי שוויון בין מדינות]].  
 
במדינות עניות יותר אחוז גבוה יותר מהעובדים עוסקים בחקלאות (ועובדים אלה משתמשים בפחון [[הון תעשייתי]]) - ב[[הודו]] 49% מהעובדים עוסקים בחקלאות [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/in.html]  ב[[סין]] עובדים בחקלאות 33% מהעובדים. [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ch.html], בברזיל 15% [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/br.html], ביוון 12% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/gr.html], בנורבגיה 2.7% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/no.html], בארצות הברית עסקו בחקלאות (וכן בדיג וביערנות) 0.7% מכלל העובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html], ו[[חקלאות בישראל|בישראל]] 1.1% מהעובדים [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/is.html] ההוצאה הנמוכה על חקלאות מסך התוצר העולמי יחד עם כמות גדולה של מועסקים בחקלאות וריכוזיות בהון החקלאי (במונחים של אדמה , ציוד, פטנטים) פרושה תרומה משמעותית של מבנה זה ל[[אי שוויון כלכלי]] וכן ל[[אי שוויון בינלאומי|אי שוויון בין מדינות]].  
   −
===שטחי חקלאות===
+
===זרעים ובריאותם===
−
[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]
+
החקלאות תלויה ביכולת לגדל ולהשביח זרעים וצמחים, כך שאלו יניבו צמחים בוגרים וכן תוצרי מזון שבני האדם יכולים לאכול. התפתחות ההיסטוריה של החקלאות היא בחלקה מציאת זנים חדשים של צמחים ובעלי חיים ומציאת התנאים שמאפשרים לגדל אותם בתנאים שנוחים לאדם - ביות. כמו כן התקיים תהליך איטי של השבחת הצמחים ומציאת הצמחים בעלי הפירות או הזרעים שיניבו כמות מקסימלית של יבול, בעלי טעם טוב או ערכים תזונתיים טובים יותר, שיהיה קל לגדל אותם ושיהיו עמידים למחלות ולתנאי מזג אוויר שונים. לדוגמה גידולי תירס עברו תהליך הדרגתי מקלח קטן עם מעט זרעים לקלח המוכר לנו כיום. איזורים שונים בעולם עברו לחקלאות כתלות ביכולת שלהם להגיע לגידולים פוריים יותר וחלק מהגידולים החקלאיים בוייתו רק במאות השנים האחרונות. נעשים מאמצים רבים כדי לעלות את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולים חקלאיים שונים כמו גם להתמודד עם מחלות ובעיות אחרות כמו [[התחממות עולמית]] או לפתח זנים בעלי [[אורך חיי מדף]] ארוכים יותר.
 +
 
 +
חלק מהבעיה בטיפוח גידולים חקלאיים נוגע להתרגלות של מזיקים, להתמודדות של זרעים עם תנאי סביבה משתנים או מחלות וכן לשינויים בגנום של הצמחים. יש קושי לשמור על [[מגוון גנטי]] רחב היות וחלק מהזנים הפחות נפוצים של גידולים חקלאיים מגודלים על ידי פחות חקלאים. בעיה נוספת היא זנים שנכחדים או גידולם מספיק עקב מחלות (דוגמה קיצונית היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. כמו כן קיימת בעיה של הוצאת פטנטים של [[הנדסה גנטית]] ונסיונות של [[תאגידי חקלאות]] להשתלט על כמות גדולה של זרעים - כך שבסיס המזון האנושי עלול להיות מוגן בפטנט של מספר מצומצם של חברות גדולות. גם ללא מצבי קיצון חלק מהבעיה שהדבר עלול לגרום הוא ייקור תשומות הזרעים עבור חקלאים.
 +
===קרקע ושטחי חקלאות===
 +
[[קובץ:איזורי חקלאות בעולם.PNG|350px|ממוזער|איזורים עם קרקעות מעובדות (לפחות 30% מהשטח מעובד) ברחבי העולם בשנת 2000. רבע מהשטח היבשתי של [[כדור הארץ]] הן אדמות מעובדות. איזורים רבים אינם מתאימים לעיבוד חקלאי בגלל שהם קרים מידי או יבשים מידי. איזורים אחרים מכוסים יערות שכריתה שלהם גוררת בעיות לחקלאות. ]]
    
לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות.  
 
לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות.  
 +
 +
לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] כ- 24% מתוך השטח היבשתי בעולם הם שטחי חקלאות מעובדים - כלומר איזורים שבהם 30% מהשטח הינו שטח מעובד. דבר זה מדגיש שלא כל האיזורים בעולם שווים. מרכזי החקלאות כיום הם אירופה, מזרח אירופה ורוסיה, איזור הקוואקז, הודו, מזרח סין ודרום מזרח אסיה, אפריקה מדרום לסהרה, מזרח דרום אמריקה ומזרח צפון אמריקה. לכאורה ניתן לעבור לשטחי אדמה אחרים אבל שטחים אלה פחות מתאימים לחקלאות -מדבריות, אדמות קרח, איזורים צחיחים מידי, עם [[אדמה]] פחות איכותית או פחות מידי אור שמש. שטחים שלכאורה הם רזרבות לשטחי חקלאות נוספים הם [[יער|יערות]] - ואכן באיזורים שונים שטחי אדמה שנהרסים מסיבות שונות כורתים יערות אחרים ועוברים לגדל בהם  - [[חקלאות כרות והבער]] - הבעיה היא שבלי [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת של יער יש תהליך מואץ של [[אובדן אדמה]] ו[[סחף קרקע]] שגורמים לכך שתוך שנים ספורות צריך לעבור הלאה לחלקות חדשות.
    
ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר.  
 
ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר.  
 
[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf]
 
[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf]
   −
בין השנים 1970-2000 השטח החקלאי המעובד נשאר אותו דבר כמעט - 1.5 מיליארד הקטר מעובדים  (גבולות לצמיחה, עמ' 59) הערכות לגבי השטח הכללי הניתן לעיבוד - בין 2 מיליארד ל-4 מיליארד הקטר - תלוי בהגדרות של מה זה שטח ניתן לעיבוד.  
+
בין השנים 1970-2000 השטח החקלאי המעובד נשאר אותו דבר כמעט - 1.5 מיליארד הקטר מעובדים  {{הערה|[[גבולות לצמיחה]], עמ' 59}} הערכות לגבי השטח הכללי הניתן לעיבוד -נעות בין 2 מיליארד ל-4 מיליארד הקטר - תלוי בהגדרות של מה זה שטח ניתן לעיבוד.  
    
[[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה גדלה]] אבל השטח נשאר דומה, ולכן השטח החקלאי לאדם יורד, מ-0.6 הקטר לאדם בשנות ה-50, ל-0.25 הקטר לאדם ב-2000. (62) היכולת לכלכל מספר גדול של אנשים נבעה מגידול ב[[פריון  חקלאי]] לדונם.
 
[[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה גדלה]] אבל השטח נשאר דומה, ולכן השטח החקלאי לאדם יורד, מ-0.6 הקטר לאדם בשנות ה-50, ל-0.25 הקטר לאדם ב-2000. (62) היכולת לכלכל מספר גדול של אנשים נבעה מגידול ב[[פריון  חקלאי]] לדונם.
שורה 80: שורה 86:     
בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים [[מודרניזם|מודרניים]] ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]].
 
בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים [[מודרניזם|מודרניים]] ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]].
 +
 +
נושא בריאות האדמה והקשיים שלה זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה יותר במסגרת מחקרים ותוכניות על [[אובדן קרקע]]. יש החושבים כי שיטות שונות כמו [[חקלאות אנכית]], [[חלקאות עירונית]] או [[חקלאות הידרופונית]] יהיו קרש הצלה בנושא זה - אם כי בדרך כלל מדובר בגידולים אינטסיבייים שדורשים תנאים קפדניים, הגנה ותשומות גבוהות - אלו גידולים מתאימים לגידולי ירקות בכמות קטנה וקשה לראות אותם מחליפים שטחים עצומים הדרושים לגידול [[דגנים]] או גידולים דומים המספקים את רוב המזון.
    
===מים===
 
===מים===
שורה 97: שורה 105:  
===צריכת שירותי המערכת האקולוגית===
 
===צריכת שירותי המערכת האקולוגית===
 
קיום של [[חקלאות בת קיימא]] מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת [[סחף קרקע]] על ידי יערות, שירותי [[האבקה]] על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך היבשת, החדרת מים לתוך מי התהום (למניעת אידוי שלהם ולאגירה), ייצוב אקלים ועוד.
 
קיום של [[חקלאות בת קיימא]] מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת [[סחף קרקע]] על ידי יערות, שירותי [[האבקה]] על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך היבשת, החדרת מים לתוך מי התהום (למניעת אידוי שלהם ולאגירה), ייצוב אקלים ועוד.
 +
 +
===אקלים יציב===
 +
אחד הגורמים המשפיעים על הפריון ועל הבריאות של המערכות החקלאיות הוא ה[[אקלים]]. שינויים בחום והקור הממוצעים, רוחות חזקות, גלי קור, גלי חום, שינויים בעונות הגשמים, סופות ועוד גורמים לאובדן יבולים ולפעמים גם לנזק בלתי הפיך לאיזורי חקלאות שלמים. תהליכים של [[שינויי אקלים]] יכולים להתרחש בד בבד עם תהליכים של [[מדבור]] ו[[אובדן קרקע]] - לדוגמה אדמות יבשות יותר הן אדמות רגישות יותר לסחף על ידי רוחות בגלל אובדן של שורשים ושל עלים שמייצבים את הקרקע ומגינים עליה מפני ייבוש מפני השמש.  בעקרון ניתן להתאים סוגי גידולים שונים לתנאים שונים - לדוגמה לגדל תירס במקום חיטה כדי לאפשר גידול צמחים באיזור יבש יותר. אבל דבר זה כרוך במחיר של התאמות שונות ואינו תמיד אפשרי.
    
==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות==
 
==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות==
שורה 114: שורה 125:  
===פיריון חקלאי===
 
===פיריון חקלאי===
 
{{הפניה לערך מורחב|פריון חקלאי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|פריון חקלאי}}
−
בתקופה בין 1950 ל-2000 תפוקת [[דגנים|הגרעינים]] העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 הייתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסייה העולמית.   
+
בתקופה בין 1950 ל-2000 תפוקת [[דגנים|הגרעינים]] העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 הייתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסייה העולמית.  אבל התפוקה לאדם הואטה וירדה ב-5 העשורים האלה, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיא בשנת 1985.  
−
 
  −
אבל התפוקה לאדם הואטה וירדה ב-5 העשורים האלה, ותפוקת גרעינים לאדם הגיעה לשיא בשנת 1985.  
      
עבור הקטר של אורז התפוקה עלתה מ-2 טונות לשנה בשנות ה-60, ל-3.6 טונות ב-1995, יבולים בתנאי מעבדה הם 10 טונות. תירס בארצות הברית עלה מ-5 טונות להקטר לשנה ב-1967 ל-8 טונות ב-1997, חוואים הטובים ביותר מגיעים  ל-20.  
 
עבור הקטר של אורז התפוקה עלתה מ-2 טונות לשנה בשנות ה-60, ל-3.6 טונות ב-1995, יבולים בתנאי מעבדה הם 10 טונות. תירס בארצות הברית עלה מ-5 טונות להקטר לשנה ב-1967 ל-8 טונות ב-1997, חוואים הטובים ביותר מגיעים  ל-20.  
   −
לפי הספר גבולות לצמיחה, באופן ברור הגידול ביבול הוא יותר קשה ויותר יקר (עמ' 62). כמה מומחי חקלאות אמריקאים דאגו כבר ב-1999 מפני הגעה ל"מישור בתפוקה".  
+
לפי הספר [[גבולות לצמיחה]], באופן ברור הגידול ביבול הוא יותר קשה ויותר יקר (עמ' 62). כמה מומחי חקלאות אמריקאים דאגו כבר ב-1999 מפני הגעה ל"מישור בתפוקה".  
    
:ירידה בפוריות;
 
:ירידה בפוריות;
שורה 138: שורה 147:  
===אובדן אדמות חקלאיות===
 
===אובדן אדמות חקלאיות===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[אובדן קרקע]], [[סחף קרקע]], [[מדבור]], [[פרבור]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[אובדן קרקע]], [[סחף קרקע]], [[מדבור]], [[פרבור]]}}
 +
[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]
 +
 
קיים [[תהליך ארוך טווח]], שמאיץ בעשרות השנים האחרונות של [[אובדן קרקע]] - דבר זה משפיע על שטחי קרקע חקלאיים ועל שטחי קרקע פוריים אחרים כמו שטחי יערות, ושטחי [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות נוספות. שטחי אדמה חקלאית נהרסים עקב [[סחף קרקע]], [[מדבור]], [[המלחת קרקע|עליה בריכוז המלחים]], [[עיור]] [[פרבור]] ועוד. <ref name="limits_1"/>
 
קיים [[תהליך ארוך טווח]], שמאיץ בעשרות השנים האחרונות של [[אובדן קרקע]] - דבר זה משפיע על שטחי קרקע חקלאיים ועל שטחי קרקע פוריים אחרים כמו שטחי יערות, ושטחי [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות נוספות. שטחי אדמה חקלאית נהרסים עקב [[סחף קרקע]], [[מדבור]], [[המלחת קרקע|עליה בריכוז המלחים]], [[עיור]] [[פרבור]] ועוד. <ref name="limits_1"/>
  
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/76082"

תפריט ניווט