47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמירת מזון ללא מקרר חשמלי
==רקע==
מקרר חשמלי הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בבית. מהם השיטות להקטין את התלות במקרר או לחלופין להמנע ממנו לחלופין?
===מה הם הגורמים התורמים להרס של מזונות===
* אוויר - בגלל החמצן שיש בו שגורם לחמצון המזון והרקבותו.
* חיידקים ופטריות שאוכלים את המזון.
* חום וקור. טמפרטורות קרות אינן נוחות לרוב החיידיקים והפטריות. כמו כן תגובות כימיות כמו חמצון או התפרקות של חומרי מזון, הופכות איטיות יותר בטמפרוטרוה נמוכה. טמפרטורה גבוהה יותר מאיצה את תהליכי הפרוק ועד שלב מסויים נוחה לגידול של חיידקים.
===שיטות הגנה על המזון===
* מניעת כניסה של אוויר - על ידי איטום המזון בכלי סגור או בקליפה סגורה (כפי שזה נעשה בטבע באגוזים או בביצים)
* ציפוי המזון בחומר אנטי מחמצן - כמו קליפות הדרים, או קליפה של תפוח, או קליפה מיץ לימון.
* מניעת כניסה של חיידקים וכו' על ידי איטום בתנאים סטריליים.
* קרור - ליצירת תנאים לא נוחים לגידול חיידקים (אוהבי חום), להאטת הגידול עצמו ולהאטת תגובות כימיות.
* יובש\מניעת מגע עם מים - כי רוב החיידקים והפטריות צריכים סביבה מימית.
* לשם מניעת מגע עם מים או אוויר ניתן להשתמש גם בעשן, מלח, שמן או חומץ - שיטות שימור מסורתיות.
* מעבר לתזונה הדורשת פחות קרור - המנעות ממוצרי חלב ובשר, קטניות מונבטות, וכו'.
==שיטות וגישות שונות לשימור מזון==
* '''גינה ליד הבית''' , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.
* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.
* '''כד בתוך כד'''- כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש. העקרון פשוט - לחות שבאה במגע עם אוויר יבש מתאדה וגורמת לצניחה של הטמפרטורה. פתרון זה פותח בידי מורה ניגרי בשם Mohammed Bah Abba ויש עדות לקיומו דבר דומה גם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה 19 עבד על עקרון דומה.
* '''קרור רוח'''?
* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.
* '''חדר קרור'''
* '''מקרר סולארי''' - במחירים יקרים ולא בטוח שמתאים לארץ.
* '''מקרר על גז''' - יקר (?) ועדיין משתמש באנרגיה לא מתחדשת.
* '''הגנה על ידי ואקום''' (ספקולציה)- אם יש כלי שניתן להוריד בו את הלחץ האטמוספירי (לא חייבים להגיע לוואקום) , יהיה בו פחות אוויר, ולכן פחות חמצן. כמו כן רוב החיידיקים והפטריות צריכים לחץ אטמוספירי נורמלי, ויתפקדו פחות טוב בלחץ אטמופסירי נמוך. בעיה - איפה משיגים כלי כזה. בעיה נוספת - כל פעם שמוציאים או מכניסים צריך לשאוב האוויר.
* '''הגנה על ידי סביבה דלת חמצן''' (ספקולציה). -כלי ללא חמצן (איני יודע כמה מחיידיקי המזון הם אירובים, כלומר אוהבי חמצן). לדוגמה לוקחים כלי דמוי פעמון, כשהפתח כלפי מטה. החמצן כבר מהאוויר ולכן אם נבעיר נר מתחת לכלי, הוא ישרוף את החמצן באויר שבתוך כלי (או רובו), וישאר בו בעיקר אוויר נטול חמצן (ורווי ב דו תחמוצת הפחמן) - כעת ניתן לשים מזונות בתוך הכלי (מובן שהם מביאים חמצן שכלוא הסיר לדוגמה). בעיות - האוויר עלול לברוח מהכלי אם הוא לא אטום דיו (אולי פעמון ממתכת עו זכוכית), כמו כן בהכנסה של המזון פנימה הוא עלול לייבא חמצן פנימה או ולדחוף החוצה את האוויר נטול החמצן. אפשר אולי לשים נר בוער בתחתית הכלי. זו גם בדיקה לכך שאין חמצן - כאשר אין מספיק חמצן הנר כבה. שאלה היא גם עד כמה פטריות לדוגמה עלולות לאהוב תנאים אלה.
==שימור מזונות שונים==
* '''הכנת שעור'''
* '''חומוס, בקיץ''' - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.
* '''קטניות מונבטות''' , בזרעים יש די הרבה עמילן - זו הדרך הכי יעילה לשמור מאגרי מזון. בהתחלת הנביטה, התהליך הראשון הוא תנועה של העמילן לכיוון המקום ממנו יצמח הנבט, ושימוש בו (כחומר גלם וכמקור אנרגיה) ע"מ לייצר חלבונים (למבנה וכאנזימים לתהליכים בצמח). כך, בשלב הראשון, יורדת כמות העמילן, ועולה כמות החלבונים (גם בקטניות, וגם בזרעים יותר עמילניים - של דגנים).
* '''ירקות'''- קניית עגבניות בשלל גוונים מירוק לאדום ואוכלים אותן לפי סדר הבשלתן. עגבנייה ירוקה יכולה להחזיק קרוב לשבועיים מחוץ למקרר עד שהיא הופכת לאדומה ורכה.
* '''ירוקת ופירות בקיץ''' ירקות יכולים להחזיק מעמד כשבוע באקלים יבש, ופחות באקלים לח יותר. פירות כדאי לקנות כל שלושה-ארבע ימים.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E7%E9%E5%FA_%E1%EC%E9_%EE%F7%F8%F8 לחיות ללא מקרר]
* [http://www.realgoods.com/renew/shop/product.cfm/dp/3100/sd/3104/ts/3062580 מקררים סולאריים]
* [http://www.time.com/time/2001/inventions/basics/inpot.html כד בתוך כד] - הממציא הניגרי
* [http://www.worldchanging.com/archives/000461.html כד בתוך כד] - כתבה נוספת
==רקע==
מקרר חשמלי הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בבית. מהם השיטות להקטין את התלות במקרר או לחלופין להמנע ממנו לחלופין?
===מה הם הגורמים התורמים להרס של מזונות===
* אוויר - בגלל החמצן שיש בו שגורם לחמצון המזון והרקבותו.
* חיידקים ופטריות שאוכלים את המזון.
* חום וקור. טמפרטורות קרות אינן נוחות לרוב החיידיקים והפטריות. כמו כן תגובות כימיות כמו חמצון או התפרקות של חומרי מזון, הופכות איטיות יותר בטמפרוטרוה נמוכה. טמפרטורה גבוהה יותר מאיצה את תהליכי הפרוק ועד שלב מסויים נוחה לגידול של חיידקים.
===שיטות הגנה על המזון===
* מניעת כניסה של אוויר - על ידי איטום המזון בכלי סגור או בקליפה סגורה (כפי שזה נעשה בטבע באגוזים או בביצים)
* ציפוי המזון בחומר אנטי מחמצן - כמו קליפות הדרים, או קליפה של תפוח, או קליפה מיץ לימון.
* מניעת כניסה של חיידקים וכו' על ידי איטום בתנאים סטריליים.
* קרור - ליצירת תנאים לא נוחים לגידול חיידקים (אוהבי חום), להאטת הגידול עצמו ולהאטת תגובות כימיות.
* יובש\מניעת מגע עם מים - כי רוב החיידקים והפטריות צריכים סביבה מימית.
* לשם מניעת מגע עם מים או אוויר ניתן להשתמש גם בעשן, מלח, שמן או חומץ - שיטות שימור מסורתיות.
* מעבר לתזונה הדורשת פחות קרור - המנעות ממוצרי חלב ובשר, קטניות מונבטות, וכו'.
==שיטות וגישות שונות לשימור מזון==
* '''גינה ליד הבית''' , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.
* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.
* '''כד בתוך כד'''- כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש. העקרון פשוט - לחות שבאה במגע עם אוויר יבש מתאדה וגורמת לצניחה של הטמפרטורה. פתרון זה פותח בידי מורה ניגרי בשם Mohammed Bah Abba ויש עדות לקיומו דבר דומה גם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה 19 עבד על עקרון דומה.
* '''קרור רוח'''?
* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.
* '''חדר קרור'''
* '''מקרר סולארי''' - במחירים יקרים ולא בטוח שמתאים לארץ.
* '''מקרר על גז''' - יקר (?) ועדיין משתמש באנרגיה לא מתחדשת.
* '''הגנה על ידי ואקום''' (ספקולציה)- אם יש כלי שניתן להוריד בו את הלחץ האטמוספירי (לא חייבים להגיע לוואקום) , יהיה בו פחות אוויר, ולכן פחות חמצן. כמו כן רוב החיידיקים והפטריות צריכים לחץ אטמוספירי נורמלי, ויתפקדו פחות טוב בלחץ אטמופסירי נמוך. בעיה - איפה משיגים כלי כזה. בעיה נוספת - כל פעם שמוציאים או מכניסים צריך לשאוב האוויר.
* '''הגנה על ידי סביבה דלת חמצן''' (ספקולציה). -כלי ללא חמצן (איני יודע כמה מחיידיקי המזון הם אירובים, כלומר אוהבי חמצן). לדוגמה לוקחים כלי דמוי פעמון, כשהפתח כלפי מטה. החמצן כבר מהאוויר ולכן אם נבעיר נר מתחת לכלי, הוא ישרוף את החמצן באויר שבתוך כלי (או רובו), וישאר בו בעיקר אוויר נטול חמצן (ורווי ב דו תחמוצת הפחמן) - כעת ניתן לשים מזונות בתוך הכלי (מובן שהם מביאים חמצן שכלוא הסיר לדוגמה). בעיות - האוויר עלול לברוח מהכלי אם הוא לא אטום דיו (אולי פעמון ממתכת עו זכוכית), כמו כן בהכנסה של המזון פנימה הוא עלול לייבא חמצן פנימה או ולדחוף החוצה את האוויר נטול החמצן. אפשר אולי לשים נר בוער בתחתית הכלי. זו גם בדיקה לכך שאין חמצן - כאשר אין מספיק חמצן הנר כבה. שאלה היא גם עד כמה פטריות לדוגמה עלולות לאהוב תנאים אלה.
==שימור מזונות שונים==
* '''הכנת שעור'''
* '''חומוס, בקיץ''' - עם יותר טחינה (=שמן - משמר), ועם המון שום (אנטיבקטריאלי קטלני), הייתי מחזיקה בכלי חרס לח כמו שתיארת.
* '''קטניות מונבטות''' , בזרעים יש די הרבה עמילן - זו הדרך הכי יעילה לשמור מאגרי מזון. בהתחלת הנביטה, התהליך הראשון הוא תנועה של העמילן לכיוון המקום ממנו יצמח הנבט, ושימוש בו (כחומר גלם וכמקור אנרגיה) ע"מ לייצר חלבונים (למבנה וכאנזימים לתהליכים בצמח). כך, בשלב הראשון, יורדת כמות העמילן, ועולה כמות החלבונים (גם בקטניות, וגם בזרעים יותר עמילניים - של דגנים).
* '''ירקות'''- קניית עגבניות בשלל גוונים מירוק לאדום ואוכלים אותן לפי סדר הבשלתן. עגבנייה ירוקה יכולה להחזיק קרוב לשבועיים מחוץ למקרר עד שהיא הופכת לאדומה ורכה.
* '''ירוקת ופירות בקיץ''' ירקות יכולים להחזיק מעמד כשבוע באקלים יבש, ופחות באקלים לח יותר. פירות כדאי לקנות כל שלושה-ארבע ימים.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E7%E9%E5%FA_%E1%EC%E9_%EE%F7%F8%F8 לחיות ללא מקרר]
* [http://www.realgoods.com/renew/shop/product.cfm/dp/3100/sd/3104/ts/3062580 מקררים סולאריים]
* [http://www.time.com/time/2001/inventions/basics/inpot.html כד בתוך כד] - הממציא הניגרי
* [http://www.worldchanging.com/archives/000461.html כד בתוך כד] - כתבה נוספת