שינויים

'''שינוי אקלים וחקלאות''' הם שני [[תהליך|תהליכים]] המשפיעים זה על זה, שניהם מתרחשים ברמה העולמית. [[שינוי אקלימי]] משפיע על [[חקלאות|החקלאות]] במספר דרכים: שינויים בטמפרטורות הממוצעות; דפוסי ירידת גשמים ומשקעים אחרים; אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו גלי חום, גלי קור, הצפות, סופות וכו'); שינויים בתפוצה של מזיקים לחקלאות, [[מין פולש|מינים פולשים]] ומחלות; שינויים בריכוזים של [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] באטמוספירה; שינוי בגובה הים (ומי התהום); ושינויים באיכות של כמה מזונות. השפעות נוספות של שינוי אקלים על החקלאות יכולות להיות דרך [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|השפעות חברתיות וכלכליות]] של שינויי האקלים - לדוגמה פגיעה בחברות ביטוח המבטחות חקלאים, יצירת [[פליטי סביבה]] המשפיעים על החקלאות,  או פגיעה בחקלאים עצמם (עקב פגיעה בפרנסה, פגיעה בבטחון תזונתי, אסונות, מלחמות ועוד).  

'''שינוי אקלים וחקלאות''' הם שני [[תהליך|תהליכים]] המשפיעים זה על זה, שניהם מתרחשים ברמה העולמית. [[שינוי אקלימי]] משפיע על [[חקלאות|החקלאות]] במספר דרכים: שינויים בטמפרטורות הממוצעות; דפוסי ירידת גשמים ומשקעים אחרים; אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו גלי חום, גלי קור, הצפות, סופות וכו'); שינויים בתפוצה של מזיקים לחקלאות, [[מין פולש|מינים פולשים]] ומחלות; שינויים בריכוזים של [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] באטמוספירה; שינוי בגובה הים (ומי התהום); ושינויים באיכות של כמה מזונות. השפעות נוספות של שינוי אקלים על החקלאות יכולות להיות דרך [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|השפעות חברתיות וכלכליות]] של שינויי האקלים - לדוגמה פגיעה בחברות ביטוח המבטחות חקלאים, יצירת [[פליטי סביבה]] המשפיעים על החקלאות,  או פגיעה בחקלאים עצמם (עקב פגיעה בפרנסה, פגיעה בביטחון תזונתי, אסונות, מלחמות ועוד).  

{{התחממות עולמית}}

{{התחממות עולמית}}

בו בזמן, ל[[חקלאות]] יש השפעות מהותיות על שינויי האקלים, בעיקר על ידי פליטה של [[גזי חממה]] כמו [[פחמן דו חמצני]], [[מתאן]] וחומצות נתרן, אבל גם דרך שינוי של תכסית כדור הארץ שיכולה לשנות את היכולת שלו לקלוט או לפלוט חום ואור, דבר שמשפיע על מאזן החום של הכדור. שינויי בשימושי קרקע ובתפקוד של שטחים כמו [[מדבור]] ו[[בירוא יערות]]  במיוחד דרך [[חקלאות כרות והבער|כריתת יערות והפיכתם לשטח חקלאי]] משפיעה בצורה חזקה על [[התחממות עולמית]]. חקלאות, ו[[בירוא יערות]] תרמו ל-20 עד 25 אחוזים מסך הפליטות העולמיות של גזי חממה בשנת 2010. לתרומה זו להתחממות עולמית אפשר להוסיף גם את תעשיות שהן חיוניות כיום ל[[חקלאות תעשייתית]] כמו הפקת [[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] ליצירת [[דשן כימי]] ושימוש ב[[נפט]] לשם הנעת טרקטורים ומכשור חקלאי אחר, וכן לשם ייצור [[חומרי הדברה]].  

בו בזמן, ל[[חקלאות]] יש השפעות מהותיות על שינויי האקלים, בעיקר על ידי פליטה של [[גזי חממה]] כמו [[פחמן דו חמצני]], [[מתאן]] וחומצות נתרן, אבל גם דרך שינוי של תכסית כדור הארץ שיכולה לשנות את היכולת שלו לקלוט או לפלוט חום ואור, דבר שמשפיע על מאזן החום של הכדור. שינויי בשימושי קרקע ובתפקוד של שטחים כמו [[מדבור]] ו[[בירוא יערות]]  במיוחד דרך [[חקלאות כרות והבער|כריתת יערות והפיכתם לשטח חקלאי]] משפיעה בצורה חזקה על [[התחממות עולמית]]. חקלאות, ו[[בירוא יערות]] תרמו ל-20 עד 25 אחוזים מסך הפליטות העולמיות של גזי חממה בשנת 2010. לתרומה זו להתחממות עולמית אפשר להוסיף גם את תעשיות שהן חיוניות כיום ל[[חקלאות תעשייתית]] כמו הפקת [[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] ליצירת [[דשן כימי]] ושימוש ב[[נפט]] לשם הנעת טרקטורים ומכשור חקלאי אחר, וכן לשם ייצור [[חומרי הדברה]].  

מחקרים ב[[היסטוריה סביבתית]] מצביעים על כך ש[[שינויי אקלים]] היסטוריים השפיעו כבר על יכולת הקיום של חברות חקלאיות בצורה ניכרת. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מתאר מספר מקרים כאלה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. דיימונד מתאר כיצד התקררות עולמית פגעה  [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד|ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] - עקב הגברת הקושי לקיים קשרי מסחר בינה לבין אירופה ובפגיעה בחקלאות המקומית. הוא גם מציין [[תהליך ארוך טווח|שינויים ארוכי טווח]] בדפוסים של ירידת משקעים שהשפיעו לרעה על [[בני המאיה]] ו[[האנסאזי]]. בספר [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]] דיימונד מציין כי שינויי אקלים וכן תהליכי [[מדבור]] הביאו לשינוי באיזור [[הסהר הפורה]] במזרח התיכון והפכו אותו מאחד האיזורים הפוריים ביותר בעולם (שהיה אחד המרכזים הראשונים והחשובים ביותר לפיתוח ולגידול [[דגנים]] בפרט וחקלאות בכלל) לאיזור המדברי שהוא כיום. תהליכים דומים הובילו לשינוי באיזור צפון אפריקה והביאו להתפשטות מדבר סהרה על חשבון איזורי חקלאות ומרעה באיזור.  

מחקרים ב[[היסטוריה סביבתית]] מצביעים על כך ש[[שינויי אקלים]] היסטוריים השפיעו כבר על יכולת הקיום של חברות חקלאיות בצורה ניכרת. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מתאר מספר מקרים כאלה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. דיימונד מתאר כיצד התקררות עולמית פגעה  [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] - עקב הגברת הקושי לקיים קשרי מסחר בינה לבין אירופה ובפגיעה בחקלאות המקומית. הוא גם מציין [[תהליך ארוך טווח|שינויים ארוכי טווח]] בדפוסים של ירידת משקעים שהשפיעו לרעה על [[בני המאיה]] ו[[האנסאזי]]. בספר [[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]] דיימונד מציין כי שינויי אקלים וכן תהליכי [[מדבור]] הביאו לשינוי באיזור [[הסהר הפורה]] במזרח התיכון והפכו אותו מאחד האיזורים הפוריים ביותר בעולם (שהיה אחד המרכזים הראשונים והחשובים ביותר לפיתוח ולגידול [[דגנים]] בפרט וחקלאות בכלל) לאיזור המדברי שהוא כיום. תהליכים דומים הובילו לשינוי באיזור צפון אפריקה והביאו להתפשטות מדבר סהרה על חשבון איזורי חקלאות ומרעה באיזור.  

שינוי האקלים הנוכחי משפיע כבר היום על החקלאות, אם כי ההשפעה שלו לא מתחלקת בצורה שווה בכל העולם. שינוי אקלים עתידי עלול להיות בעל השפעה שלילית על גידול יבולים במדינות קרובות לקו המשווה, והשפעתו על מדיניות צפוניות עשוי להיות לטובה או לרעה. ככל הנראה שינוי אקלימי מגדיל את הסיכון בתחום ה[[ביטחון תזונתי|בטחון התזונתי]] בקרב כמה קבוצות רגישות יותר כגון [[עוני|עניים]] ומדינות נמוכות המתבססות על חקלאות כמו בנגלדש.  

שינוי האקלים הנוכחי משפיע כבר היום על החקלאות, אם כי ההשפעה שלו לא מתחלקת בצורה שווה בכל העולם. שינוי אקלים עתידי עלול להיות בעל השפעה שלילית על גידול יבולים במדינות קרובות לקו המשווה, והשפעתו על מדיניות צפוניות עשוי להיות לטובה או לרעה. ככל הנראה שינוי אקלימי מגדיל את הסיכון בתחום ה[[ביטחון תזונתי|בטחון התזונתי]] בקרב כמה קבוצות רגישות יותר כגון [[עוני|עניים]] ומדינות נמוכות המתבססות על חקלאות כמו בנגלדש.  

* טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות [[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, [[מדבור]] ו[[סחף קרקע]].  

* טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות [[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, [[מדבור]] ו[[סחף קרקע]].  

* שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.  

* שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.  

* הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון המחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').  

* הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון מהחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').  

* ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת,  לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]].  

* ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת,  לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]].  

* טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל [[סויה]], [[חיטה]], [[שיבולת שועל]], אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של [[כותנה]] הם רגישים במיוחד.

* טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל [[סויה]], [[חיטה]], [[שיבולת שועל]], אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של [[כותנה]] הם רגישים במיוחד.

דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

תופעת האל-ניניו בשנת 2015-16 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. ושנת 2016 היתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות. ו 16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2,000. {{הערה| John D. Sutter  Judson Jones Brandon Miller [http://edition.cnn.com/2017/01/18/world/2016-hottest-year/ 2016 was the hottest year on record -- again] CNN, 18.01.2017}}. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ו[[בטחון תזונתי]] עקב אירועים אלה. {{הערה|World Meteorological Organization[https://public.wmo.int/en/media/press-release/provisional-wmo-statement-status-of-global-climate-2016 Provisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016] World Meteorological Organization 14.11.2016}}.

תופעת האל-ניניו בשנת 2015-2016 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. ושנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות. ו-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2,000. {{הערה| John D. Sutter  Judson Jones Brandon Miller [http://edition.cnn.com/2017/01/18/world/2016-hottest-year/ 2016 was the hottest year on record -- again] CNN, 18.01.2017}}. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ו[[בטחון תזונתי]] עקב אירועים אלה. {{הערה|World Meteorological Organization[https://public.wmo.int/en/media/press-release/provisional-wmo-statement-status-of-global-climate-2016 Provisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016] World Meteorological Organization 14.11.2016}}.

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בערך [[השפעות ההתחממות עולמית]] בפרק "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים").  

הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בערך [[השפעות ההתחממות עולמית]] בפרק "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים").  

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על [[תפוקה חקלאית]], על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על [[תפוקה חקלאית]], על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]] טוען הביולוג קולין טאג' ש[[השפעות ההתחממות העולמית]] אינם ברורות וקשה לחזות אותן. עם זאת שתי השפעות הן ברורות. האחת היא [[עליית פני הים]], דבר זה יגורר בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות בצורת, יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים.  

בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]] טוען הביולוג קולין טאג' ש[[השפעות ההתחממות העולמית]] אינם ברורות וקשה לחזות אותן. עם זאת שתי השפעות הן ברורות. האחת היא [[עליית פני הים]], דבר זה יגרור בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות בצורת, יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים.  

טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית ([[מדבור]] של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות). הוא מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אל שינויי האקלים, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש וממשלת אוסטרליה.

טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית ([[מדבור]] של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות). הוא מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אל שינויי האקלים, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש וממשלת אוסטרליה.