שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 42 בתים ,  22:19, 6 בנובמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''כך נקצור''' (So Shall We Reap) הוא ספר עיון על [[חקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]], ו[[ביטחון תזונתי]] מאת הביולוג הבריטי קולין טאג' (Colin Tudge), שיצא לאור בשנת 2002. טאג' טוען שניתן להאכיל את כל [[בני האדם]] שיוולדו מעתה ועד עולם, על ידי ניהול נכון של ה[[חקלאות]] שלנו, ומצד שני הדבר דורש שינוי גישה מצד פוליטיקאים, [[תאגידי חקלאות]] ומדענים. וללא שינוי כזה סביר שנגיע ל[[התמוטטות]] חקלאית.
   
[[קובץ:So Shall We Reap.jpg|ממוזער|220px|עטיפת הספר כך נקצור]]
 
[[קובץ:So Shall We Reap.jpg|ממוזער|220px|עטיפת הספר כך נקצור]]
 +
'''כך נקצור''' (באנגלית: '''So Shall We Reap''') הוא ספר עיון על [[חקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]], ו[[ביטחון תזונתי]] מאת הביולוג הבריטי קולין טאג' (Colin Tudge), שיצא לאור בשנת 2002. טאג' טוען שניתן להאכיל את כל [[בני האדם]] שיוולדו מעתה ועד עולם, על ידי ניהול נכון של ה[[חקלאות]] שלנו, ומצד שני הדבר דורש שינוי גישה מצד פוליטיקאים, [[תאגידי חקלאות]] ומדענים. וללא שינוי כזה סביר שנגיע ל[[התמוטטות]] חקלאית.
    
טאג' עסק בייעוץ חקלאי, תזונה וקולינריה, והשתתף בכנסים בשנות ה-60 וה-70 אודות [[רעב עולמי|הרעב העולמי]]. בשנת 1977 כתב את הספר "עסקי הרעב" (The Famine Business), "כך נקצור" הוא הרחבה ועדכון של ספר זה.  
 
טאג' עסק בייעוץ חקלאי, תזונה וקולינריה, והשתתף בכנסים בשנות ה-60 וה-70 אודות [[רעב עולמי|הרעב העולמי]]. בשנת 1977 כתב את הספר "עסקי הרעב" (The Famine Business), "כך נקצור" הוא הרחבה ועדכון של ספר זה.  
שורה 11: שורה 11:     
===הסיכוי הגדול - להאכיל את כל האנושות===
 
===הסיכוי הגדול - להאכיל את כל האנושות===
אנחנו חיים בעולם דינמי ולא הכל תלוי ברצוננו. אנחנו נמצאים על כוכב לכת שמתאים לקיום החיים, וסביבנו פלנטות אחרות, קרות מידי או חמות מידי, שלא נראה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לבצע להן הארצה. גם האקלים של כדור הארץ עצמו אינו יציב כמו שנדמה לנו ו[[שינוי אקלים]] עלול להתרחש. התפרצויות של הרי-געש התרחשו בעבר והביאו למחיקת תרבויות כמו התפרצות הווזוב ומחיקת פומפי או התפרצות סנטונירי ומחיקת התרבות המינואית ליד יוון. התפרצויות גדולות עוד יותר (במקומות מרוחקים יותר) שינו את האקלים בשני אירועים בשנת 1816 ומאוחר יותר באותה מאה. התפרצויות גדולות יותר, כמו התפרצות געשית מתחת להודו או לילוסטון עלולות לזרוע הרס גדול בהרבה. מערכת השמש יכולה להיות מקום סוער ושביט עלול להתנגש בכדור הארץ. אירועים אלה יכולים להתרחש עוד שנה או עוד כמה מיליוני שנים, אבל באופן כללי יש לנו השפעה עצומה על עתידנו וסביר שהשאלה אם נשרוד את 500 השנים הבאות תלויה בעיקר בהתנהגות שלנו.  
+
אנחנו חיים בעולם דינמי ולא הכל תלוי ברצוננו. אנחנו נמצאים על כוכב לכת שמתאים לקיום החיים, וסביבנו פלנטות אחרות, קרות מידי או חמות מידי, שלא נראה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לבצע להן הארצה. גם האקלים של כדור הארץ עצמו אינו יציב כמו שנדמה לנו ו[[שינוי אקלים]] עלול להתרחש. התפרצויות של הרי-געש התרחשו בעבר והביאו למחיקת תרבויות כמו התפרצות הווזוב ומחיקת פומפי או התפרצות סנטוריני ומחיקת התרבות המינואית ליד יוון. התפרצויות גדולות עוד יותר (במקומות מרוחקים יותר) שינו את האקלים בשני אירועים בשנת 1816 ומאוחר יותר באותה מאה. התפרצויות גדולות יותר, כמו התפרצות געשית מתחת להודו או לילוסטון עלולות לזרוע הרס גדול בהרבה. מערכת השמש יכולה להיות מקום סוער ושביט עלול להתנגש בכדור הארץ. אירועים אלה יכולים להתרחש עוד שנה או עוד כמה מיליוני שנים, אבל באופן כללי יש לנו השפעה עצומה על עתידנו וסביר שהשאלה אם נשרוד את 500 השנים הבאות תלויה בעיקר בהתנהגות שלנו.  
    
לטענת טאג' יש סיכוי טוב שלראשונה מאז [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה לפני כ-10,000 שנה, יש סיכוי טוב ל[[ייצוב אוכלוסין]] ב-50 עד 100 השנים הבאות בגלל [[מעבר דמוגרפי]]. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בשנות ה-60 וה-70 [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] אינו [[גידול מעריכי]], אלה הולך ומתמתן ([[גידול סיגמואידי]]). כמו כן, בניגוד למה שחשבו בעבר, עיקר המהלכים לייצוב האוכלוסין אינם דברים כמו מגפות, מלחמות או [[רעב]] אלא דווקא צעדים "הומניים" כמו הספקת גישה ל[[אמצעי מניעה]] לנשים במדינות העולם העניות, שיפור מעמד האישה, הורדת תמותת תינוקות, ושיפור ה[[פנסיה]]. כך לדוגמה בחברות שבהן אישה מניקה, הקטנת תמותת תינוקות גוררת המשך ההנקה של הילד ולכן מונעת כניסה להריון הבא.  לפי טאג' סביר ש[[אוכלוסיית העולם]] תתייצב על כ-10 מיליארד בני אדם במהלך המאה ה-21.
 
לטענת טאג' יש סיכוי טוב שלראשונה מאז [[המהפכה החקלאית]] שהתרחשה לפני כ-10,000 שנה, יש סיכוי טוב ל[[ייצוב אוכלוסין]] ב-50 עד 100 השנים הבאות בגלל [[מעבר דמוגרפי]]. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בשנות ה-60 וה-70 [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] אינו [[גידול מעריכי]], אלה הולך ומתמתן ([[גידול סיגמואידי]]). כמו כן, בניגוד למה שחשבו בעבר, עיקר המהלכים לייצוב האוכלוסין אינם דברים כמו מגפות, מלחמות או [[רעב]] אלא דווקא צעדים "הומניים" כמו הספקת גישה ל[[אמצעי מניעה]] לנשים במדינות העולם העניות, שיפור מעמד האישה, הורדת תמותת תינוקות, ושיפור ה[[פנסיה]]. כך לדוגמה בחברות שבהן אישה מניקה, הקטנת תמותת תינוקות גוררת המשך ההנקה של הילד ולכן מונעת כניסה להריון הבא.  לפי טאג' סביר ש[[אוכלוסיית העולם]] תתייצב על כ-10 מיליארד בני אדם במהלך המאה ה-21.
שורה 19: שורה 19:  
לטענת טאג', יש להימנע מ-2 הקצוות, מצד אחד אלו שמגזימים בבעיות החקלאיות שלנו ומנבאים אסון בטוח ומצד שני מ[[אופטימיזם טכנולוגי|אופטימיסטים טכנולוגיים]] שטוענים שלא תהיה כל בעיה להאכיל 20-100 מיליארד בני אדם. לטענתו, מבחינה טכנית, יש סיכוי לא רע שנוכל להזין כ-10 מיליארד בני אדם, אבל דבר זה יהיה כרוך באתגרים גדולים ובשינוי גישה. בגישת "[[עסקים כרגיל]]" יש סיכוי טוב להתמוטטות של החקלאות. אסור להתייחס אל החקלאות כאל סתם "עוד עסק" כלכלי שכן יש לה הגיון פנימי - היגיון ביולוגי.
 
לטענת טאג', יש להימנע מ-2 הקצוות, מצד אחד אלו שמגזימים בבעיות החקלאיות שלנו ומנבאים אסון בטוח ומצד שני מ[[אופטימיזם טכנולוגי|אופטימיסטים טכנולוגיים]] שטוענים שלא תהיה כל בעיה להאכיל 20-100 מיליארד בני אדם. לטענתו, מבחינה טכנית, יש סיכוי לא רע שנוכל להזין כ-10 מיליארד בני אדם, אבל דבר זה יהיה כרוך באתגרים גדולים ובשינוי גישה. בגישת "[[עסקים כרגיל]]" יש סיכוי טוב להתמוטטות של החקלאות. אסור להתייחס אל החקלאות כאל סתם "עוד עסק" כלכלי שכן יש לה הגיון פנימי - היגיון ביולוגי.
   −
[[התחממות עולמית]] מהווה קושי נוסף לחקלאות. טאג' מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אליה, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש, וממשלת אוסטרליה. השפעות ההתחממות אינם ברורות וקשה לחזות אותן. אבל יש שתי השפעות שהן ברורות. האחת היא עליית פני הים, דבר זה יגורר בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות [[בצורת]], יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית (מדבור של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות).
+
[[התחממות עולמית]] מהווה קושי נוסף לחקלאות. טאג' מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אליה, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש, וממשלת אוסטרליה. השפעות ההתחממות אינם ברורות וקשה לחזות אותן. אבל יש שתי השפעות שהן ברורות. האחת היא עליית פני הים, דבר זה יגרור בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות [[בצורת]], יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית (מדבור של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאד שמתאים רק בקושי לחקלאות).
    
==מהי חקלאות ==
 
==מהי חקלאות ==
שורה 33: שורה 33:  
החלק החמישי של הספר מוקדש ל[[זיהום במזון|זיהומים והרעלות במזון]]. טאג' מזכיר כי חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים לחקלאות, הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד [[דגנים]].  
 
החלק החמישי של הספר מוקדש ל[[זיהום במזון|זיהומים והרעלות במזון]]. טאג' מזכיר כי חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים לחקלאות, הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד [[דגנים]].  
   −
סיכונים של הרעלות מזון קיימים בעיקר מצד גורמים ביולוגים, בעיקר מפיטריות שיוצרות מיטו-טוקסינים mycotoxins במזון שעמד זמן מה והתקלקל. זהו סיכון גדול במיוחד במזון לא טרי. הוא מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ סרטן הוושט שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.  
+
סיכונים של הרעלות מזון קיימים בעיקר מצד גורמים ביולוגים, בעיקר מפיטריות שיוצרות מיטו-טוקסינים Mycotoxins במזון שעמד זמן מה והתקלקל. זהו סיכון גדול במיוחד במזון לא טרי. הוא מציין כי בשנות ה-50 בסין היה נפוץ סרטן הוושט שנדיר במערב, ככל הנראה שנגרם כתוצאה של מיטוקסינים בכרוב.  
    
טאג' מקדיש את הפרק לזיהומים ולרמאויות הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה, וכן לזיהומים שונים הנגרמים בגלל מזון מהחי.  זה לא מכסה את כל היריעה ומפנה לדוגמה לספר [[אומת המזון המהיר]].
 
טאג' מקדיש את הפרק לזיהומים ולרמאויות הנפוצים בגלל שרשרת הספקה ארוכה ומסועפת ורגולציה שמתקשה להתמודד עם רמאויות אלה, וכן לזיהומים שונים הנגרמים בגלל מזון מהחי.  זה לא מכסה את כל היריעה ומפנה לדוגמה לספר [[אומת המזון המהיר]].
שורה 39: שורה 39:  
טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות .<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day ,  1989 טא'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum  שבשנת 1820 פרסם את  a treatise on adulterations of food and culinary poisons. מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm]
 
טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות .<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day ,  1989 טא'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum  שבשנת 1820 פרסם את  a treatise on adulterations of food and culinary poisons. מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm]
   −
לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19 מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו  כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי verdigris, סוג של חומצת נחושת.  הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות 1870.
+
לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19 מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו  כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי Verdigris, סוג של חומצת נחושת.  הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות ה-70 של המאה ה-19.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט