שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,879 בתים ,  20:01, 5 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''המלחת קרקעות''' (salinization) הוא [[תהליך]] שבו כמות המלחים ב[[קרקע]] עולה. מלח הוא מרכיב טבעי של קרקעות, הריכוז של מלחים בקרקע יכול לעלות כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו סחף של מינרלים ,נסיגה של ים, או אידוי של נהרות ואגמים, או כתוצאה מ[[תהליכים אנושיים]] כמו השקייה במי קולחין, השקייה במים שפירים ללא ניקוז טוב וכדומה. גורמים אלה אלו גורמים להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שמוביל להורדת [[פריון חקלאי|הפריון של יבולים חקלאיים]] ולפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].  
+
'''המלחת קרקעות''' (salinization) הוא [[תהליך]] שבו כמות המלחים ב[[קרקע]] עולה. מלח הוא מרכיב טבעי של קרקעות, הריכוז של מלחים בקרקע יכול לעלות כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו סחף של מינרלים ,נסיגה של ים, או אידוי של נהרות ואגמים, או כתוצאה מ[[תהליכים אנושיים]] כמו השקייה במי קולחין, השקייה במים שפירים ללא ניקוז טוב וכדומה. גורמים אלה גוררים תהליך של הצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שמוביל ל[[אובדן קרקע]] - הורדת [[פריון חקלאי|הפריון של יבולים חקלאיים]] ולפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. המלחת קרקע בעקבות פעילות אנושית היא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים ל[[אובדן קרקע|דלדול וירידת פוריות הקרקע]] - עד הגעה למצב בו לא ניתן לגדל עוד גידולים החקלאים. {{הערה|שם=moag1| [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/sers/publication/2011/Pages/karkaot.aspx המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית] משרד החקלאות, 2011}}
    +
==דוגמאות להמלחת קרקע==
 
דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באיזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.  
 
דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באיזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.  
    
[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  
 
[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  
 +
 +
סקרים שנערכו בשנות השמונים בתחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות בישראל, מצאו כי כי רוב קרקעות העמקים סובלות מבעיות המלחת הקרקע. הגורמים המאיצים את התהליך המלחת הקרקעות בעמקים הם: {{הערה|שם=moag1}}
 +
* '''התאדות מואצת של מים''' - מפלסי מי-תהום באיזור הם גבוהים בעקבות השקיית יתר וניקוז תת קרקעי לקוי הגורמים להעשרת פני הקרקע במלח;
 +
*'''עלייה בשימוש במי קולחים להשקיה''' - במי הקולחים יש בדרך כלל, ריכוז מלחים גבוה יחסית למים שפירים;
 +
* '''לחץ הידרוסטטי של מאגרי מי תהום'''- במעבר משימוש עונתי במאגרים למי שטפונות, לשימוש רציף לאורך כל השנה כמאגרי מי קולחים, יוצר במאגרים מפלס מים גבוה ורציף לאורך כל השנה. שינוי זה יוצר לחצים הידרוסטטיים קבועים באזור המאגרים הגורמים מצד אחד לעלייה של מפלסי מי התהום סביב המאגרים (ובמקרים קיצוניים לביצבוצם בפני הקרקע), ומצד שני נחסמת תנועת מי התהום כלפי המורד המפלסים המקורי.
 +
 +
==הקטנת מליחות הקרקע==
 +
האמצעי העיקרי להקטנת מליחות הקרקע הוא ניקוז תת קרקעי המוריד את מפלסי מי התהום ובכך מצד אחד משפר את יכולת שטיפת המלחים מהקרקע ומצד שני מקטין את עליית ריכוז המלחים בפני הקרקע (בעקבות אידוי מואץ)
 +
באתרים בהם קיימים לחצים הידרוסטטים כלפי מעלה (לחצים ארטזים) הניקוז הרגיל אינו מצליח להתגבר על בעיית ההמלחה. הכנסת מרכיב אנכי במערכות הניקוז – "ארובות" מאפשר הקטנה וביטול הלחצים הארטזים ומאפשר את ניקוז המים והורדת המליחות בקרקע.{{הערה|שם=moag1}}
 +
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Soil_salinity מליחות קרקע] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Soil_salinity מליחות קרקע] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://sers.gov.il/he/soil-salination המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית] משרד החקלאות
+
* [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/sers/publication/2011/Pages/karkaot.aspx המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית] משרד החקלאות, 2011
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 +
 
[[קטגוריה:היסטוריה]]
 
[[קטגוריה:היסטוריה]]
 
[[קטגוריה:קרקע]]
 
[[קטגוריה:קרקע]]

תפריט ניווט