שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 531 בתים ,  18:45, 5 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:Erosion.jpg|left|thumb|200px|בליית קרקע חמורה בשדה [[חיטה]] במדינת וושינגטון, ארצות הברית]]
 
[[תמונה:Erosion.jpg|left|thumb|200px|בליית קרקע חמורה בשדה [[חיטה]] במדינת וושינגטון, ארצות הברית]]
'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (באנגלית: '''Erosion''') היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref> אחת מהצורות של [[שחיקת קרקע(soil erosion, soil degradation, land degradation)|שחיקת קרקע]].
+
'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (באנגלית: '''Erosion''') היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref> בליית קרקע היא אחד הגורמים החשובים שגורמים ל'''[[אובדן קרקע]]''' (land degradation) - הרס של קרקעות חקלאיות ואקולוגיות וכתוצאה מכך פגיעה בחקלאות ואיום על [[חקלאות|עתיד החקלאות]] ו[[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  
    
לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  
 
לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  
   −
בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי שקצב היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל נכון ל 2017 פעולות אנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. <ref name="faoStat"/>  שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.  
+
בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי ש[[קצב]] היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל בעשרות השנים האחרונות  הפעילות האנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. <ref name="faoStat"/>  שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.  
   −
מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טביעת, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], אובדן ישיר של קרקעות [[חקלאות|חקלאיות]] פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].  
+
מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טבעית, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. עם זאת, בליה מוגברת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], [[אובדן קרקע|אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות]] , פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].  
   −
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער.  קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות  איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>
+
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]].  קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות  איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>
   −
בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות כמו [[משבר המים העולמי]]) מה שיחד גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  
+
בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] , ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  
    
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   
 
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   
שורה 19: שורה 19:  
[[קובץ:Soil erosen.jpg|ממוזער|350px|ימין|ניסוי הדגמה לחשיבותה של צמחייה במניעת בליית קרקע. ללא [[חיפוי קרקע]] וללא צמחים המים סוחפים קרקע ומשנים את צבעם לחום ]]
 
[[קובץ:Soil erosen.jpg|ממוזער|350px|ימין|ניסוי הדגמה לחשיבותה של צמחייה במניעת בליית קרקע. ללא [[חיפוי קרקע]] וללא צמחים המים סוחפים קרקע ומשנים את צבעם לחום ]]
   −
בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של [[חקלאות תעשייתית]] (כמו חריש), כריתת יערות, שריפות, רעיית יתר מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. <ref name="faoStat"/>
+
בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של [[חקלאות תעשייתית]] (כמו חריש), [[כריתת יערות]], [[שריפות]], [[רעיית יתר]] מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. <ref name="faoStat"/>
   −
קצב הסחף תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים את כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות  
+
קצב הסחף תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים את כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.  
השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.  
      
באופן כללי, בהינתן קיום של [[מערכות אקולוגיות|אקו-סיסטמות]] ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.  
 
באופן כללי, בהינתן קיום של [[מערכות אקולוגיות|אקו-סיסטמות]] ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.  
שורה 31: שורה 30:  
[[כריתת יערות|יערות רבים נכרתים או נשרפים]]. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]], או לשם הפקת [[דלק עץ|דלק מהעצים]], והפקת [[תוצרי עץ]] מהעצים כמו [[חומרי בניין]] או [[ריהוט]]. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או  כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.
 
[[כריתת יערות|יערות רבים נכרתים או נשרפים]]. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]], או לשם הפקת [[דלק עץ|דלק מהעצים]], והפקת [[תוצרי עץ]] מהעצים כמו [[חומרי בניין]] או [[ריהוט]]. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או  כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.
   −
מלבד [[בירוא יערות]] יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים [[מדבור]], [[זיהום מים]], [[המלחת קרקעות]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[רעיית יתר]] ו[[זיהום קרקע]]. [[התחממות עולמית]] תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה באיזור המזרח התיכון, ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html]
+
מלבד [[בירוא יערות]] יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים [[מדבור]], [[זיהום מים]], [[המלחת קרקעות]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[רעיית יתר]] ו[[זיהום קרקע]]. [[התחממות עולמית]] תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה [[התחממות עולמית במזרח התיכון|באיזור המזרח התיכון]], ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html]
    
[[רעיית יתר]] של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.  
 
[[רעיית יתר]] של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.  
    
==היקף בליית קרקע בעולם==
 
==היקף בליית קרקע בעולם==
{{הפניה לערך מורחב|שחיקת קרקע(soil erosion, soil degradation, land degradation)}}
+
{{הפניה לערך מורחב|אובדן קרקע}}
    
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]
 
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]
   −
סחף הקרקע הוא אחת מהסיבות העיקריות לשחיקת קרקע-פגיעה בקרקע הפורייה מעשה ידי אדם.
+
סחף הקרקע הוא אחת מהסיבות העיקריות ל[[אובדן קרקע]] -פגיעה בקרקע הפורייה מעשה ידי אדם.
    
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
 
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
שורה 98: שורה 97:     
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[ברוא יערות]]
+
* [[אובדן קרקע]]
 +
* [[ברוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]]
 
* [[מדבור]]
 
* [[מדבור]]
 
+
{{חקלאות}}
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 127: שורה 127:  
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
   −
{{חקלאות}}
+
 
 
{{מים}}
 
{{מים}}
 
{{קיימות}}
 
{{קיימות}}

תפריט ניווט