4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שורה 1:
1. [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]].+
−2. [[ברוא יערות]]. בלי חיפוי צמחי הקרקע מתייבשת מתפוררת בשמש ונסחפת אחרי כל גשם.
−
−3. [[חקלאות תעשייתית]], קודם כל בגלל שבחקלאות מהסוג הזה משתמשים ב[[דשן כימי]] וחריש עמוק.
−
−הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.
−
−לפי הערכות המדענים בקצב הנוכחי 3 הגורמים האלה, יעלימו את הקרקע הפורייה לחלוטין תוך 60 שנה, משנת 2014 {{הערה|Chris Arsenault [https://www.scientificamerican.com/article/only-60-years-of-farming-left-if-soil-degradation-continues/ Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues] Reuters}}{{הערה|Future timeline.net. [http://www.futuretimeline.net/blog/2014/12/12.htm#.WTlBYJLyu1s The world has 60 years of topsoil left]}}
−
−נוסף לבעיה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]]. יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]]. +
[[תמונה:Erosion.jpg|left|thumb|200px|בליית קרקע חמורה בשדה [[חיטה]] במדינת וושינגטון, ארצות הברית]]
[[תמונה:Erosion.jpg|left|thumb|200px|בליית קרקע חמורה בשדה [[חיטה]] במדינת וושינגטון, ארצות הברית]]
−'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (באנגלית: '''Erosion''') היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref>
+'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (באנגלית: '''Erosion''') היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref> אחת מהצורות של [[שחיקת קרקע(soil erosion, soil degradation, land degradation)|שחיקת קרקע]].
לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.
לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.
−בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי שקצב היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל נכון ל 2017 פעולות אנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: [[בליית קרקע|אובדן קרקע]]. בלי קרקע פוריה אין מזון. לפי נתוני המדענים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:
+בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי שקצב היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל נכון ל 2017 פעולות אנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור.
− <ref name="faoStat"/> שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.
− <ref name="faoStat"/> ניהול [[שימוש קרקע]] בעייתיים כוללים גם בנייה לא מתחשבת, ובנייה של מסילות ברזל וכבישים באופן רחב וללא מחשבה על הנושא. עם זאת, שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.
מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טביעת, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], אובדן ישיר של קרקעות [[חקלאות|חקלאיות]] פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].
מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טביעת, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. בליה מוגברת, עם זאת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], אובדן ישיר של קרקעות [[חקלאות|חקלאיות]] פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].
שורה 22:
שורה 12:
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>
−בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות כמו [[משבר המים העולמי]]) מה שיחד גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>
−דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.
+דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה מ[[שחיקת קרקע(soil erosion, soil degradation, land degradation)|שחיקת קרקע]], דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.
==גורמים לבליית קרקע==
==גורמים לבליית קרקע==