שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,799 בתים ,  13:03, 5 בנובמבר 2017
שורה 20: שורה 20:  
התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]], מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות לצבירת כוח בידי [[תאגידים]] גדולים ובמיוחד [[תאגידים רב לאומיים]].
 
התנגדות זו, הרווחת בתנועות כמו תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]], מעוגנת לעתים קרובות בהתנגדות לצבירת כוח בידי [[תאגידים]] גדולים ובמיוחד [[תאגידים רב לאומיים]].
   −
==השפעות סביבתיות==
+
==השפעות סביבתיות של סחר חופשי==
 
סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בניסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום ניסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  
 
סחר בין לאומי על הוא בעל [[השפעות סביבתיות]] ישירות ובולטות. הראשונה בהן היא הפצה של [[מינים פולשים]] דבר שגורר [[פגיעה בבתי גידול]] וגרר לא פעם [[הכחדת בעלי חיים]] ונזקים אקולוגיים וכלכליים. בניסיון להגן על התוצרת החקלאית ישנן כיום ניסיונות להגביל העברה של מזון ומוצרים חקלאיים שונים בין מדינות, אולם מאמצים אלה הם לרוב חלקיים ובעלי השפעה מוגבלת. בנוסף סחר בין לאומי גורר לעיתים רבות השקעת [[אנרגיה]] בהעברת המוצרים בין מדינות.  
   שורה 27: שורה 27:  
העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלויות המחיה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים  שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].  
 
העברת מפעלים וייצור מזון אל מדינות עניות בחו"ל בגלל יתרונות מסחר יוצרת חשש של [[מרוץ לתחתית]] מבחינת תנאי העובדה של העובדים, היבטים של [[זיהום]] ושמירה על [[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]. העברת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] אל מדינות עניות בעלות חקיקה סביבתית לא מפותחת גוררת הגדלה של [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות. שכן בעוד המסחר הוא בינלאומי, החקיקה הבינלאומית בתחום הסביבה אינה מתמודדת עם כל אתגרי הסביבה. דבר דומה מתרחש בהקשר של [[זכויות עובדים]]. באופן דומה, העברת ייצור המזון אל מדינות עניות, הורידה את מחירי המזון דובר שהוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולהורדת עלויות המחיה של תושבי המערב. אלא ש[[חקלאות תעשייתית]] אינה דבר מקיים ועל חקלאים מערביים  שרוצים לשמור על אדמותיהם מפני [[סחף קרקע]] לדוגמה, נאלצים להתמודד עם מחירים נמוכים מאד שנובעים משכר זול של חקלאים בעולם השלישי, ומחקלאים עניים באפריקה או באסיה שמקיימים חקלאות רעב או [[חקלאות כרות והבער]], דבר זה מקשה על קידומה של [[חקלאות בת קיימא]].  
   −
היבט סביבתי נוסף של מסחר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.  
+
היבט סביבתי נוסף של מסחר בינלאומי הוא שיבוש [[מחזור הזרחן]] וכן השפעות סביבתיות של האוניות והמטוסים המשמשים למסחר זה כמו [[זיהום ימי]] מצד אוניות.
 +
 
 +
==השפעות בריאותיות של הסכמי סחר חופשי==
 +
[[הסכמי סחר חופשי]] מקלים על חברות פוגעניות למנוע [[רגולציה]] וחקיקה שנועדו להגן על בריאות האוכלוסיה.
 +
 
 +
אחת הדוגמאות לכך היא תביעות של [[תעשיית הטבק|חברות טבק]] נגד ממשלות. [[עישון טבק]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם סיכון]] חשוב - לדוגמה [[עישון בישראל]] גורם לאחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל. עקב [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] והיותו [[התמכרות לניקוטין|חומר ממכר]], ממשלות ופרלמנטים רבים נוקטים בצעדים בניסיון להקל על [[גמילה מעישון]] או לקדם [[מניעת עישון]] בקרב בני נוער ובכלל, ולהקטין את [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|הנזקים הבריאותיים של עישון טבק]] שהם [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי לבריאות הציבור במדינות רבות. חברות הטבק משתמשות בתביעות בבתי משפט כדי לעצור מהלכים כאלה. אחד הכלים שניתן לנצל בתביעות כאלה הוא הסכמי סחר חופשי - בטענה שהגבלות על שיווק של מוצר פוגעני מהווה פגיעה בסחר החופשי.
 +
 
 +
מאז 2006 הוטלו באורוגוואי מגבלות על [[שיווק סיגריות]]. קיים איסור על עישון במקום ציבורי, הגבלות על מיתוג הסיגריות, ופרסום אזהרת הבריאות. בשנת 2010 החליטה חברת [[פיליפ מוריס]], אחת מ[[תעשיית הטבק|חברות הטבק]] הגדולות בעולם,  לתבוע את ממשלת אורוגוואי ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]] דרך תביעה בוועדה ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). התביעה הייתה בסך שני מיליארד דולר,  בטענה שאורוגוואי הפרה את תנאי אמנת ההשקעות שלה עם שוויץ, שכן הנהלת פיליפ מוריס יושבת בלוזאן, שוויץ.[http://debuzzer.com/shely/5216/] זמן קצר אחרי שהתביעה הוגשה, נשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה, טען שהוא נרתע מלשלם "1,500 דולר עבור שעת עורך דין", ואמר כי אולי צריך לשנות את החוק. הדבר גרר מחאה בינלאומית, בין היתר על ידי ארגון [[אוואז]]. רק אחרי שהקרנות הפילנתרופיות של מייקל בלומברג וביל ומלינדה גייטס הסכימו לשלם את הוצאות המשפט, המשיכה אורוגוואי בהליכים המשפטיים שהגיעו לסופם בשנת 2016. טענות פיליפ מוריס נדחו בהליך משפטי שעלותו למדינה הסתכמה ב־10.3 מיליון דולר.  {{הערה|ויקי אוסלנדר, [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3703384,00.html אג'יו: המאפיה של הבוררים והסעיף הסודי שמאיים על הגלובליזציה], כלכליסט, 08.12.16}} דוגמה נוספת להסכם סחר חופשי שמקל על פיליפ מוריס לתבוע ממשלות שמנסות להעביר חוקים להגנת האוכלוסייה הוא [[הסכם הסחר הטרנס־פסיפי]].  {{הערה| [[ג'וזף שטיגליץ]], [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3670502,00.htm הפארסה ששמה הסכם סחר טרנס־פסיפי], 08.10.2015}}
    
==הסכמי סחר==
 
==הסכמי סחר==

תפריט ניווט