שינויים

בעוד ה[[חקלאות]] התעשייתית רואה בקרקע בדרך כלל מצע גידול ותו לאו, שיטות [[קיימות|מקיימות]] יותר, כמו [[פרמקלצ'ר]] רואות בקרקע [[מערכת מורכבת]] או [[מערכת אקולוגית]] שלמה שיש לטפח אותה ולשמור על בריאותה.

בעוד ה[[חקלאות]] התעשייתית רואה בקרקע בדרך כלל מצע גידול ותו לאו, שיטות [[קיימות|מקיימות]] יותר, כמו [[פרמקלצ'ר]] רואות בקרקע [[מערכת מורכבת]] או [[מערכת אקולוגית]] שלמה שיש לטפח אותה ולשמור על בריאותה.

במערכת זו יש אינטראקציות בין גורמים שונים בקרקע, כמו: סוג הקרקע; בעלי החיים החיים בקרקע ועליה (במיוחד תולעים וחרקים החיים בקרקע), צמחים מתורבתים, עשבים, פטריות, חד-תאים וחיידקים הגדלים בה; חיפוי הקרקע; הטיפול הניתן לה על ידי האדם; מידת האיוורור של הקרקע; אחוז ה[[הומוס]] בה; כמות המים שיש בה; מידת ההידוק שלה, [[המלחת קרקע|אחוז המלחים בה]] ו[[זיהום קרקע|והזיהום שבה]] ועוד.  

כדי שתיווצר קרקע פורייה וכדי שהיא תמשיך להתקיים, צריך להתקיים '''מחזור התחדשות הקרקע'''. ובאמת כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שיתפרק: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים המהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, שנותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. לכן המינרלים וההומוס לא נגמרים והקרקע הפורייה, נשארת קרקע פורייה. רק בקרקע כזו יכולים לצמוח צמחים חדשים שיכולים לתת מזון, חמצן לבעלי חיים ואנשים. תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה לקראת: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.

הקרקע מהווה בית גידול ליצורים חיים שונים: צמחים, חיידקים, פטריות, חד-תאיים שונים, חרקים ויונקים קטנים. הצמחים מהווים [[ייצור ראשוני|יצרנים ראשוניים]] ומספקים מקור [[אנרגיה]] ממנו נהנים כל שאר היצורים. כמו כן הם מספקים צל, מסייעים לתיחוח הקרקע בשורשיהן, ושואבים מים מתוך שכבות קרקע עמוקות יותר ומ[[מי תהום]]. הפטריות והחיידקים מפרקים חלקי אורגניזמים שמתו ומשחררים את תוצרי הפירוק (מינרלים שונים) לקרקע. שלשולים וחרקים אחרים מתחחים את הקרקע ומאיצים את יצירת ה[[הומוס]] מצמחים מתים.  

 

 

 

 

הקרקע מהווה בית גידול ליצורים חיים שונים: צמחים, חיידקים, פטריות, חד-תאיים שונים, חרקים ויונקים קטנים. הצמחים מהווים [[ייצור ראשוני|יצרנים ראשוניים]] ומספקים מקור [[אנרגיה]] ממנו נהנים כל שאר היצורים. כמו כן, הם שואבים מים מתוך שכבות קרקע עמוקות יותר ומ[[מי תהום]].

סוגי הצמחים הגדלים במקום מסויים נקבעים במידה רבה על פי תכונות הקרקע במקום זה, ומצד שני הצמחייה עצמה משפיעה על תכונות הקרקע; תורמת להתפוררותה ולחומר האורגני שבה, וכך, בעקיפין, משפיעה הקרקע גם על סוגי בעלי החיים המתקיימים בבית הגידול וניזונים מהצמחים הגדלים בה. דבר זה הוא דוגמה ל[[לולאת משוב]] אחת שקיימת בקרקע.  

סוגי הצמחים הגדלים במקום מסויים נקבעים במידה רבה על פי תכונות הקרקע במקום זה, ומצד שני הצמחייה עצמה משפיעה על תכונות הקרקע; תורמת להתפוררותה ולחומר האורגני שבה, וכך, בעקיפין, משפיעה הקרקע גם על סוגי בעלי החיים המתקיימים בבית הגידול וניזונים מהצמחים הגדלים בה. דבר זה הוא דוגמה ל[[לולאת משוב]] אחת שקיימת בקרקע.  

למה זה קורה?

למה זה קורה?

כדי להבין זאת קודם כל צריך להבין מהיא קרקע ואיך היא נוצרת. כאשר עלה נופל על האדמה, כעבור זמן מסוים הוא עובר תהליך של ריקבון ונהפך לקרקע פורייה. אותו הדבר קורה להפרשות שלנו בשרותים וגם להפרשות של בעלי חיים, לשיירי מזון, לצמחים אנשים ובעלי חיים מתים, ולכל חומר אורגני. רק בקרקע פוריה כזו יכולים לצמוח צמחים חדשים שיכולים לתת מזון, חמצן לבעלי חיים ואנשים. אז, במערכת טבעית - לדוגמה ב[[יער]], זה באמת עובד כך. התהליך הזה מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה לקראת, כמו תולעי גשם. [[מערכת אקולוגית]] כמו [[יער]] נותנת לאורגניזמים האלה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול. כדי שהקרקע תהיה פוריה היא צריכה עוד מספר תנאים שמספקים לה המערכות האקולוגיות הטבעיות: הצמחים מגנים עליה מהתחממות יתר מקרני השמש, מסחיפה על ידי מי הגשמים והרוח. בעלי חיים שונים החיים בקרקע עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה.

* אחת הבעיות היא שכאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא שבר את '''מחזור התחדשות הקרקע''' . הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. לפי ג'ון קראופורד פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

 

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לא התחשב בכל זה. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. לפי ג'ון קראופורד פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.