שינויים

==השפעות עיצוב על בחירות צרכנים==

==השפעות עיצוב על בחירות צרכנים==

השפעות העיצוב בחירות הצרכנים ונסיונות לגרום להתמכרות שלהם אינם מוגבלת רק ל[[חברות הטבק]] חברות נוספות מנסות לעודד יצירת דפוסים חוזרים דמויי התמכרות או התמכרות ממש במוצרים אחרים.  

השפעות העיצוב בחירות הצרכנים וניסיונות לגרום להתמכרות שלהם אינם מוגבלת רק ל[[חברות הטבק]] חברות נוספות מנסות לעודד יצירת דפוסים חוזרים דמויי התמכרות או התמכרות ממש במוצרים אחרים.  

התחום של '''[[כלכלת השמנה]]''' עוסק בנסיונות של [[חברות מזון]] לגרום לצריכה של כמות גדולה יותר של מזון, לחזרה של צרכנים שוב ושוב לאותם מותגים, להגדלת ההוצאות של הצרכנים והקטנת ההוצאת של היצרנים - גם כאשר הדברים האלה פרושם [[תזונה בריאה|פגיעה בבריאות]] הצרכנים. מזונות כמו [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] עלולים ליצור מנגונים דמויי התמכרות או מנגנונים של הסתרת כמות הסוכר או המלח שיש במזון. לדוגמה אדם שצורך מלח בכמות גבוהה ירגיש שמזונות עם כמות בריאה של מלח הם חסרי טעם. אם הוא יוריד את כמות המלח בהדרגה הוא יחזור לרמה בריאה של מלח. היבט אחר הוא שצריכה של מזון חריף מלוח או חמוץ עלולה להסתיר [[סוכר סמוי]] שיש במזון - לדגומה הוספת חומצה ל[[משקאות ממותקים]] כמו [[קוקה קולה]] מסתירה את כמות הסוכר הגבוה שיש במשקה. צריכה של מזונות בעלי ערך גליקימני נמוך - כמו לחמים ולחמניות מתוקים ואורויריים (המשמשים לא פעם ב[[מזון מהיר]]) גורמת לתחושה של "הי" עקב הספקת סוכר מהירה לדם - אבל בהמשך נוצרת תחושה של "דאון" כאשר רמות הסוכר בגוף יורדות - לעומת מזונות טבעים יותר כמו [[לחם מלא]] שמתפרקים לאט יותר ותורמים לשובע מתמשך יותר. דוגמה אחרת לכלכלת השמנה היא הוספת סוכר או חומרים דמויי סוכר (כמו סירופ תירס) משום שחומרים אלה משפרים את עמידות המזון לאחסון ארוך טווח או משום שאלו חומרים גלם זולים יותר ביחס לחומרים אחרים.  

התחום של '''[[כלכלת השמנה]]''' עוסק בניסיונות של [[חברות מזון]] לגרום לצריכה של כמות גדולה יותר של מזון, לחזרה של צרכנים שוב ושוב לאותם מותגים, להגדלת ההוצאות של הצרכנים והקטנת ההוצאות של היצרנים - גם כאשר הדברים האלה פירושם [[תזונה בריאה|פגיעה בבריאות]] הצרכנים. מזונות כמו [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] עלולים ליצור מנגנונים דמויי התמכרות או מנגנונים של הסתרת כמות הסוכר או המלח שיש במזון. לדוגמה אדם שצורך מלח בכמות גבוהה ירגיש שמזונות עם כמות בריאה של מלח הם חסרי טעם. אם הוא יוריד את כמות המלח בהדרגה הוא יחזור לרמה בריאה של מלח. היבט אחר הוא שצריכה של מזון חריף מלוח או חמוץ עלולה להסתיר [[סוכר סמוי]] שיש במזון - לדגומה הוספת חומצה ל[[משקאות ממותקים]] כמו [[קוקה-קולה]] מסתירה את כמות הסוכר הגבוה שיש במשקה. צריכה של מזונות בעלי ערך גליקימני נמוך - כמו לחמים ולחמניות מתוקים ואורויריים (המשמשים לא פעם ב[[מזון מהיר]]) גורמת לתחושה של "הי" עקב הספקת סוכר מהירה לדם - אבל בהמשך נוצרת תחושה של "דאון" כאשר רמות הסוכר בגוף יורדות - לעומת מזונות טבעים יותר כמו [[לחם מלא]] שמתפרקים לאט יותר ותורמים לשובע מתמשך יותר. דוגמה אחרת לכלכלת השמנה היא הוספת סוכר או חומרים דמויי סוכר (כמו סירופ תירס) משום שחומרים אלה משפרים את עמידות המזון לאחסון ארוך טווח או משום שאלו חומרים גלם זולים יותר ביחס לחומרים אחרים.  

בספר "[[אכילה בהיסח הדעת]]" מתאר פרופ' בריאן וונסינק כיצד היבטים בלתי מודעים משפיעים על התזונה שלנו - הסביבה בה המזון מוגש, גודל האריזה, גודל הצלחות, מיקום של ירקות במטבח, הסחות דעת בזמן הארוחה (כמו טלוויזיה) ועוד. לפי וונסינק, רוב ההחלטות של בני אדם בנושא תזונה הן החלטות בלתי-מודעות. גם השכלה תזונתית אינה מסייעת במיוחד בהמנעות מאכילת יתר בשל צלחות גדולות מידי או הסחות דעת.  

בספר "[[אכילה בהיסח הדעת]]" מתאר פרופ' בריאן וונסינק כיצד היבטים בלתי מודעים משפיעים על התזונה שלנו - הסביבה בה המזון מוגש, גודל האריזה, גודל הצלחות, מיקום של ירקות במטבח, הסחות דעת בזמן הארוחה (כמו טלוויזיה) ועוד. לפי וונסינק, רוב ההחלטות של בני אדם בנושא תזונה הן החלטות בלתי-מודעות. גם השכלה תזונתית אינה מסייעת במיוחד בהימנעות מאכילת יתר בשל צלחות גדולות מידי או הסחות דעת.  

תחום אחר שבו יש השפעה של הנדסה על הרגלי הצרכנים הוא [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ודפוסי [[פרבור]] אשר גורמים להתרגלות לנסיעה ב[[מכוניות]] ולכך ששימוש באמצעים אחרים כמו [[אופניים]], [[הליכה ברגל]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]] הופכים להיות בלתי נוחים או בלתי בטוחים.  

תחום אחר שבו יש השפעה של הנדסה על הרגלי הצרכנים הוא [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ודפוסי [[פרבור]] אשר גורמים להתרגלות לנסיעה ב[[מכוניות]] ולכך ששימוש באמצעים אחרים כמו [[אופניים]], [[הליכה ברגל]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]] הופכים להיות בלתי נוחים או בלתי בטוחים.  

הכלכלן [[ריצ'רד ת'יילר]] והמשפטן קאס סאנסטיין (Cass R. Sunstein)  טבעו את המושג '''[[ארכיטקטורה של בחירה]]''' בספר '''[[Nudge (ספר)|Nudge]]''' כדי להסביר כיצד חברות ארגונים או אנשים יכולים להשפיע על החלטות הצרכנים -מכוונות אותם למטרות רצויות כמו הוצאת יותר כסף, נאמנות למותגי החברה, קנייה אימפולסיבית ועוד. זהו בעצם עיצוב סביבת אפשרויות שמשפיעה על קבלת ההחלטות של הצרכן.  

הכלכלן [[ריצ'רד ת'יילר]] והמשפטן קאס סאנסטיין (Cass R. Sunstein)  טבעו את המושג '''[[ארכיטקטורה של בחירה]]''' בספר '''[[Nudge (ספר)|Nudge]]''' כדי להסביר כיצד חברות ארגונים או אנשים יכולים להשפיע על החלטות הצרכנים -מכוונות אותם למטרות רצויות כמו הוצאת יותר כסף, נאמנות למותגי החברה, קנייה אימפולסיבית ועוד. זהו בעצם עיצוב סביבת אפשרויות שמשפיעה על קבלת ההחלטות של הצרכן.

==ראו גם==

==ראו גם==