שינויים

'''לפני כ 11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר. השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.

'''לפני כ 11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר שיטות שאנו היום קוראים להם "חקלאות". השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת [[דשן טבעי]], שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל לשתילה, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר, חלב או צמר, השבחת בעלי חיים (בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם), סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.

כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:'''  

''כבר השיטות האלה לצד תועלות שונות הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה. פרוט קצר של הסיבות לתועלת ולנזק:'''''  

'''1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח''' היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.

'''1. עזרה לצמחים האכילים לצמוח''' היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.

ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ 2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.

'''ההשלכות החברתיות השליליות של חקלאות שאיננה בת קיימא נבעו קודם כל מ 2 מהמאפיינים שלה: התפשטות הדעה שצריך לצבור כמה שיותר רכוש אפילו אם זה עולה בהרג וסבל מיותר של בעלי החיים וצמצום המערכות האקולוגיות שנתנו חיים לבני האדם.'''

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת), למגפות היה קל יותר להתפשט.

ובאמת אנשים שהחליטו שהם רוצים לצבור שמה שיותר רכוש החלו לקחת אותו בכוח מאחרים. כאשר הקרקע הידלדלה וכבר לא היה מספיק מקום עם קרקע פורייה בתוך השטח שתפש עם מסוים הוא התחיל להתנפל על עם אחר. זה קרה גם אצל אלה שעסקו בעיקר בגידול צמחים וגם אצל הנוודים שעסקו בעיקר בגידול בעלי חיים. מלחמות עם עמים אחרים הובילו בדרך כלל גם לדיכוי של העם בתוך המדינה. כאשר חלק גדול מהתבואה נלקחה מהעם על ידי בעלי עבדים, פאודלים וכדומה, הדבר הביא לכמעט רעב כרוני, ולרעב אמתי בשנות בצורת, שיטפון או מפגעי טבע אחרים כי החקלאים לא היו יכולים לעשות מלאי לשעת חירום. זה הביא גם לכך שהחקלאים היו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כדי להאכיל גם את הפאודלים ובעלי העבדים. מכיון שאת החקלאים המשועבדים או החצי משועבדים החזיקו בתנאים ירודים מבחנה הגיינית(כלומר הם חיו בסביבה מטונפת) ובצפיפות גדולה, למגפות היה קל יותר להתפשט.

המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי אריכאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה  מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסיה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון היתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אוייבים שונים.  

המעבר ל[[חקלאות]] היה בדרך כלל [[תהליך בלתי הפיך]]. בתחילה חוקרים מודרניים חשבו כי חייהם של החקלאים היו טובים בהרבה מחייהם של הציידים לקטים. הם העריכו כי החקלאים נהנו מחיים קלים יותר, עם בתים, רכוש וכו'. מחקרים מאוחרים יותר בתחומי אריכאולוגיה ואנתרופולוגיה חשפו כי בהרבה מקרים החקלאות גררה הרעה באיכות החיים של בני האדם - הם סבלו ומתו מהרבה יותר מחלות, היה עליהם להאבק בצורה נואשת יותר על מקורות המזון שלהם, להשתעבד לעבודה קשה ורפפרטיבית במשך רוב שעות היממה וחלק ניכר מהמזון עבר לשודדים, מלכים ועריצים שונים. הגידול בתבואה הוביל גם ל[[גידול אוכלוסין]], כך שהשיפור ב[[פריון חקלאי|פריון המזון לדונם]] לא הוביל להגדלת כמות התזונה לנפש. מבחינה [[אבולוציה|אבולוציונית]] החקלאים היו בעלי יתרונות שונים כמו חברות גדולות יותר וחברות שיכלו לתמוך בלוחמים מומחים - לכן חברות אלה בדרך כלל הביסו, דחקו והכחידו חברות של ציידים לקטים. אם זאת הלוחמים המומחים בשונה  מהצבא שכלל את כל הגברים החמושים שהיה לפני כן, נטה לדכא את האוכלוסיה העובדת באותה החברה ולשמש ככלי בידם של מלכים ועריצים שונים. כמו כן שיטות שונות של חקלאות בת קיימא היו עשויות לשפר את הקיימות ארוכת הטווח של השבט או הממלכה בטווח הארוך, אבל כמות גדולה יותר של מזון היתה לפעמים צו-השעה כדי לתמוך באוכלוסיה גדולה, כדי לנצח אוייבים שונים.  

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות [[בצורת]], ו[[שינויי אקלים]]. חלק גדול מבעיות אלה קשור ל[[כריתת יערות]] ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו [[גידול אוכלוסין]] שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של [[השפעות סביבתיות]] שונות כמו כריתת יערות שמובילה ל[[סחף קרקע]] לדוגמה.  

סיבות סביבתיות להתמוטטות חברות חקלאיות כללו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], ריקון הקרקע מחומרי הזנה, בעיות [[בצורת]], ו[[שינויי אקלים]]. חלק גדול מבעיות אלה קשור ל[[כריתת יערות]] ולניהול לא נכון של משק המים והקרקע. בעיות אלה קשורות גם לנושאים אחרים כמו [[גידול אוכלוסין]] שמהווה פקטור הן בביקוש למזון והן בחוזקן של [[השפעות סביבתיות]] שונות כמו כריתת יערות שמובילה ל[[סחף קרקע]] לדוגמה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. הספר מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]].  

 

 

 

הספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.

 

 

דוגמה אחרת היא שומר בתחילת דרכה. באימפריה השומרית הפריון החקלאי ירד לקראת שנת 2100 לפני הספירה. אבל לפני זה בשנת 3,000 לפני הספירה היבול החקלאי שם היה פי 5-6 מהיבול היום להקטאר לפי מה שאומר [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A8 שמואל נח קרמר] בספרו "ההיסטוריה מתחילה בשומר". הסיבה הייתה העדר חריש עמוק, והשארת כל החלק הנותר של צמח החיטה והשעורה, חוץ מהזרעים, על השדה כך שהוא שימש כדשן טבעי לשנה הבאה, הגן מפני סחף, חום וקור{{הערה|"מעדון לחקלאות טבעית" ברוסית[http://plodorodie.ru/agriculture/vysokie-urozhai-minimum-zatrat-nikakoi-khimii-eto-organicheskoe-zemledelie Высокие урожаи, минимум затрат, никакой «химии» — это органическое земледелие] 31.05.2012}}.

===גידול איטי של הפריון ושל האכולוסיה===

===גידול איטי של הפריון ושל האכולוסיה===