47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 17:
שורה 17: + שורה 42:
שורה 43: + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות
דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן [[חקלאות נתמכת קהילה]] או [[קואופרטיב אורגני]]. דבר זה מאפשר [[שימור אנרגיה|לחסוך בעלויות אנרגיה]] של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור [[דגנים]], זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות [[סחר הוגן]].
דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן [[חקלאות נתמכת קהילה]] או [[קואופרטיב אורגני]]. דבר זה מאפשר [[שימור אנרגיה|לחסוך בעלויות אנרגיה]] של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור [[דגנים]], זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות [[סחר הוגן]].
==היסטוריה של החקלאות מנקודת מבט של קיימות==
==חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות==
==חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[המהפכה החקלאית]], [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]}}
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. הספר מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מפרט את התפתחות החקלאות בספר [[רובים, חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]]. וכן הדברים מפורטים בספר [[קיצור תולדות האנושות]] של [[יובל נוח הררי]]. בעיות בחקלאות של חברות עתיקות מופיעות בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]]. הספר מביא גם את סיפורן של חברות חקלאיות בנות קיימא: ניהול החקלאות ב[[גינאה החדשה]], חקלאות באי [[טיקופיה]], וב[[יפן]] לפני שנת 1860. בכל החברות הללו יש חשיבות ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], לשמירה על עצים ועל טיפוחם, לשמירת פוריות הקרקע והתחשבות בכמות המשקעים והמים.
===גידול איטי של הפריון ושל האכולוסיה===
במשך אלפי שנים החקלאות עברה שכלול איטי. עוד ועוד זני צמחים ובעלי חיים בויותו. זנים שנים עברו השבחה, ומיני צמחים ובעלי חיים נדדו בין ארצות ויבשות. דוגמה לכך היא המעבר של פרות בין אירופה לאסיה. דוגמה איטית יותר היא הנדידה וההשבחה של תירס ושל שעועית בדרום ומרכז אמריקה. דוגמה נוספת ומאוחרת יותר היא העברה של גידולים כמו תפוחי אדמה, עגבניות, טבק מאמריקה לאירופה. שכלול נוסף היו מחזורי הזרעים שאפשרו לגדל כמות גדולה יותר של יבול כאשר הצמחים השונים מדשנים את הקרקע ומוסיפים לה יסודות הנדרשים לצמחים אחרים. הגידול האיטי בשטחי חקלאות וב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] הובילו ל[[גידול אוכולוסין|גידול אוכלוסיה]] איטי. גידול זה הופרע על ידי מלחמות, עוני, הפיכות, ובעיקר מגפות.
מגפות היו חלק בלתי נפרד מחקלאות בשל הקיום של ישובי קבע, ובשל הביות של בעלי חיים שספגו מחלות מבעלי חיים אחרים והעבירו את הנגיפים או החיידקים לבני האדם. דוגמה מפורסמת לתהליך כזה הוא נגיף השפעת שמקיים מחזור הדבקה בין אווזים, חזירים ובני אדם. קיומן של ערים ומסחר בינהן אפשר למגפות לנדוד בצורה גאוגרפית ולחזור לאותה עיר כעבור כמה עשרות שנים.
===חקלאות במהלך המהפכה התעשייתית===
[[המהפכה התעשייתית]] החלה את דרכה ב[[מיכון החקלאות]]. מכונות כמו מכונות קיטוף כותנה, קומבאיין, טרקטור ועוד הקדימו לפעמים את השימוש במכונות ב[[תעשייה]] והובילו לשינויים גדולים בחקלאות. היבים אלה גרמו ל[[יתרון לגודל]] כך שמשקים קטנים יותר נסגרו לטובת משקים גדולים יותר. מאות אלפי איכרים ועובדי חקלאות נותרו מחוסרי עבודה ונאלצו לנדוד לערים או למדינות אחרות ולחפש בהן את מזלן. בארצות הברית מיכון החקלאות גרר מתח בין הצפון לדרום בסוגיית ה[[עבדות]] - מכונות קיטוף כותנה גרמו לכך שלא היה עוד צורך באלפי עבדים לשם כך.
הגידול בפריון החקלאי, יחד עם הגידול בכמות האנרגיה לנפש עקב הפקת ה[[פחם]] הובילו לגידול אוכולסין נוסף. דבר זה יחד עם שינויים חברתיים רבים הובילו למעמד גדול של [[עניים]] בערים. היבטים אלה גררו [[עוני]], [[רעב]] ופשע בערים ויצרו מתח חברתי. כלכלנים כמו [[תומס מלתוס]] הביעו חשש כי גידול האוכלוסין יהיה מהיר יותר מהגידול בפריון החקלאי דבר שיוביל למשברים כלכליים וחברתיים גדולים יותר - [[פיצוץ אוכלוסין]]. דוגמה למשבר חקלאי בתקופה זו היה [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] באמצע המאה ה-19. הדבר מהווה דוגמה לבעיה של [[נעילה טכנולוגית]] המייצרת קושי של [[חוסן]] - היות והחקלאים באירלנד עברו לגידול פורה יותר - זן של תפוחי אדמה, החקלות המשפחתיות קטנו. כאשר חלה מחלה בתפוחי האדמה לא ניתן היה לחזור לגדל שעורה או חיטה שכן אלו לא סיפקו כמות מספקת של מזון.
המהפכה החקלאית המשיכה להתקדם עם מכונות טובות יותר וחומרי דישון, מחקרים בביולוגיה (לדגומה המחקרים של לואי פסטר) שמנעו מחלות חקלאיות ואובדן מזון. דבר זה , יחד עם התפשטות החקלאות המתועשת למדינות חקלאיות גדולות כמו הודו, ארצות הברית ואירופה הובילו לגידול בפריון החקלאי שתמך בגידול אוכלוסין נוסף.
===חקלאות במהלך המאה ה-20===
'''[[המהפכה הירוקה]]''' הוא כינוי לתהליך של שינוי פני ה[[חקלאות]] במהלך המאה ה-20 תוך שימוש במיכון, [[תיעוש]], [[דשן כימי|דשנים כימיים]], ו[[חומרי הדברה]] מחקלאות מסורתית ל[[חקלאות תעשייתית]]. תהליך זה החל את דרכו בין השנים 1940 ל-1960, כתוצאה מתוכניות של מחקר חקלאי, ובניית תשתיות שמומנו על ידי [[קרן רוקפלר]] יחד עם [[קרן פורד]] וסוכנויות גדולות אחרות.<ref>[http://wparks.myweb.uga.edu/ppt/green/ Defining the Green Revolution]</ref>
<ref>[http://www.gatesfoundation.org/GlobalDevelopment/Agriculture/RelatedInfo/AfricanFarmers.htm New Hope for African Farmers-The Gates Foundation]</ref>
תהליך זה הוביל לעליה משמעותית ביבולים וכתוצאה מכך ל[[גידול אוכלוסין]] כלל עולמי. מצד שני הדבר הפך את החקלאות לתלויה ב[[משאבים מתכלים]] (במיוחד [[גז טבעי]], [[שיא תפוקת הזרחן|זרחן]] ו[[אשלג]]), להרס טיב הקרקע, ל[[סחף|סחף קרקע]] כמו גם לפגיעה ב[[מגוון ביולוגי|שונות הגנטית]] של הגידולים ול[[בעיות סביבתיות]] וחברתיות נוספות.
== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ==
== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ==