4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 18:
שורה 18: + + + + + + + + + + + + + + + + +
←חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות
==חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות==
==חקלאות בת קיימא בחברות פרה-תעשייתיות==
'''החקלאות לפני המהפכה התעשייתית, בסך הכל, הייתה חקלאות טובה יותר לסביבה וקרובה יותר לחקלאות בת קיימא, מאשר החקלאות אחרי המהפכה התעשייתית. אם זאת, אי אפשר לומר עליה שהיא הייתה מושלמת מבחינה סביבתית. למעשה כבר לפני המהפכה התעשייתית החקלאות גרמה נזק סביבתי וחברתי רב כי לא נוהלה נכון.'''
מעבר האנושות לחקלאות החל לפני כ 11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט זניח. '''רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ 5,000-4,000 שנה.''' לפני המעבר לחקלאות האנשים היו ציידים, לקטים ודייגים. כלומר, הם צדו בעלי חיים יבשתיים, דגו דגים, ולקטו פירות, ירקות, פטריות, דגנים ושאר מזון צמחוני. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. למרות זאת יש שאומרים שהציידים האלה הכחידו לדוגמה, את הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}. מצד שני השיטות האלה הביאו גם תועלת: איסוף עץ מת למדורות עוזר למנוע סכנת שרפות.
עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח ''איסוף התבואה'': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. אצלם לראשונה התגלו אבנים שכנראה שמשו כ'''מגל''' כלומר ייתכן והם קצרו את הדגנים שהיו נפוצים באזור. כבר בשלב זה ניתן להבחין בכמה דרכים לקצור או לאסוף בעלי השפעות שונות: אם לקצור או לאסוף רק חלק מהפרות או הדגנים החלק האחר ייפול על הקרקע ויצמח שוב בשנה הבאה. הצמחים שהיו קודם יספקו לצמחים החדשים הגנה משמש, רוח, סחף, ויהוו דשן טבעי בשבילם. לעומת זאת עם לקחת את כל הפרות והדגנים צמחים חדשים לא יצמחו ובמקרה של צמחים דגניים כמו החיטה הפראית השדה יעלם תוך שנה. במקרה הזה צריך לשתול שוב ולספק לצמחים הגנה מפני השמש, הרוח, הסחף, לדשן את הקרקע. כנראה שאנשי התרבות הנאטופית בחרו בגרסה הראשונה כי לא נמצאו עקבות לפעילות חקלאית אצלם.
גם אילוף בעלי החיים התחיל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף הרבה לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.
לפני כ 11,000 שנה אנשים התחילו לעבור לשיטות להשגת מזון שיאפשרו להשיג אותו בצורה בטוחה יותר, קלה יותר, ובכמות גדולה יותר. השיטות האלה היו בעיקר: עזרה לצמחים האכילים בצמיחה שלהם באמצעות השקיה והוספת דשן טבעי, שתילה עצמאית של צמחים כאלה, בחירת הזרעים של הצמחים שטובים ביותר למאכל, כליאת בעלי חיים כדי שימשו מלאי חי של בשר חלב או צמר, בחירת בעלי החיים המשמשים מקור טוב יותר של הדברים האלה והרבעה שלהם, סילוק צמחים או בעלי חיים שמפריעים לצמחים או לבעלי החיים האכילים. טכניקות אחרות נוספו מאוחר יותר.
כבר השיטות האלה הסבו נזק רב, שהיה יכול להימנע בניהול צודק יותר ביחס לסביבה.
עזרה לצמחים האכילים לצמוח היא אולי השיטה הכי טובה לשפר את התפוקה של הצמחים האלה והכי לא מזיקה. שימוש בהפרשות טבעיות של בני אדם או כלבים כדשן, השקיה במיוחד עם זה ליד נהר איננה משנה את הסביבה באופן שיכול להזיק לה. העברה של קרקע הקרובה יותר לנהר ולכן פוריה יותר תוך עקירת הצמחים שהיו קודם על הקרקע הזו, מזיקה.
מבחינת עקרונות הצדק הסביבתי אפשר לשתול צמחים חדשים אם באמת יש בכך צורך כי הצמחים האכילים שישנם אינם מספיקים כדי למנוע רעב ואם משתדלים לא לגרום נזק תוך כדי כך. לעומת זאת אנשים רבים שתלו הרבה יותר ממה שהם צריכים ומכיוון שרצו לשתול אותם במקומות אם האדמה הכי פוריה שתלו אותם תוך כריתת ושרפת חיערות למרות שאפשר יה לבחור מקום אחר. כמו כן אפשר להעתיק את הצמחים במקום בהם רוצים לשתול.
לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן, בגלל מחסור בידע או בגלל גורמים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב המלחת קרקע, וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן דלדול קרקעות. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים.
לא כל [[המהפכה החקלאית|החברות הפרה-תעשייתית]] החקלאיות היו חברות [[קיימות|בנות קיימא]]. חברות חקלאיות רבות התמוטטו עקב ניהול לקוי של משאבי החקלאות שלהן, בגלל מחסור בידע או בגלל גורמים חברתיים. כך לדוגמה [[אימפריית שומר]] התמוטטה עקב המלחת קרקע, וב[[אי הפסחא]] התושבים סבלו מרעב וממלחמות עקב [[בירוא יערות]] וציד שהובילו להכחדת מיני בעלי חיים שיספקו בשר ציד, אובדן היכולת לדוג בגלל אובדן עצים וכן דלדול קרקעות. [[בני המאיה]] וה[[אנסאזי]] התמוטטו עקב משברים הקשורים למחסור במים ולאקלים.