שינויים

'''פטרנליזם ליברטרי''' (באנגלית: '''Libertarian paternalism''') (קרוי גם '''פטרנליזם רך''')  הוא הרעיון לפיו אפשר ואף רצוי ש[[מוסד חברתי|מוסדות]] ציבוריים או פרטיים ישפיעו על ההתנהגות של בני אדם תוך כדי כיבוד חופש הבחירה, כמו גם יישומו של רעיון זה במגוון שיטות. המונח נטבע על ידי ה[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[ריצ'רד ת'יילר]] והמומחה המשפטי קס סנסטין ( Cass Sunstein) במאמר משנת 2003 בירחון המקצועי American Economic Review. הכותבים פיתחו רעיון זה במאמר ב-University of Chicago Law Review באותה שנה. הם טענו כי פטרנליזם ליברטרי הוא פטרנליזם במובן ש"מנסה להשפיע על בחירות בדרך שייטיבו עם מבצע הבחירה, כפי שהדבר נתפס על ידי עצמו" (עמ' 5). יש לשים לב כי המושג "פטרנליזם" דורש במכוון מגבלה של הבחירות המבוצעות. המושג הוא ליברטרי במובן שהוא מכוון להבטיח כי "אנשים יכולים לפרוש מהסדרים ספציפיים אם הוא בוחרים לעשות כך" (עמ' 1161) האפשרות ל"פרוש-החוצה" (opt-out) נועדה ל"שמור על חופש הבחירה". (עמ' 1182) תיילר וסנסטין פרסמו ספר שלם בנושא בשנת 2008 בשם Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness ובו גם פורסם רעיון ה"דחיפה".  

'''פטרנליזם ליברטרי''' (באנגלית: '''Libertarian paternalism''') (קרוי גם '''פטרנליזם רך''')  הוא הרעיון לפיו אפשר ואף רצוי ש[[מוסד חברתי|מוסדות]] ציבוריים או פרטיים ישפיעו על ההתנהגות של בני אדם תוך כדי כיבוד חופש הבחירה, כמו גם יישומו של רעיון זה במגוון שיטות. המונח נטבע על ידי ה[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[ריצ'רד ת'יילר]] והמומחה המשפטי קס סנסטין ( Cass Sunstein) במאמר משנת 2003 בירחון המקצועי American Economic Review. הכותבים פיתחו רעיון זה במאמר ב-University of Chicago Law Review באותה שנה. הם טענו כי פטרנליזם ליברטרי הוא פטרנליזם במובן ש"מנסה להשפיע על בחירות בדרך שייטיבו עם מבצע הבחירה, כפי שהדבר נתפס על ידי עצמו" (עמ' 5). יש לשים לב כי המושג "פטרנליזם" דורש במכוון מגבלה של הבחירות המבוצעות. המושג הוא ליברטרי במובן שהוא מכוון להבטיח כי "אנשים יכולים לפרוש מהסדרים ספציפיים אם הוא בוחרים לעשות כך" (עמ' 1161) האפשרות ל"פרוש-החוצה" (opt-out) נועדה ל"שמור על חופש הבחירה". (עמ' 1182) תיילר וסנסטין פרסמו ספר שלם בנושא בשנת 2008 בשם Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness ובו גם פורסם רעיון ה"דחיפה".  

פטרנליזם ליברטרי דומה למושג של '''פטרנליזם א-סימטרי''' (asymmetric paternalism) - מדיניות שנועדה לסייע לאנשים שמתנהגים בצורה "א-רציונלית" ובכך פוגעים או לא מקדמים את האינרטס העצמי שלהם, אבל תוך התערבות מינימלית בהתנהגות של אנשים שפועלים בצורה רציונלית. מדיניות כזו היא לא סימטרית גם במובן שהיא צריכה להיות מקובלת הן על ידי אלו שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה רציונלית והן אלי ידי מי שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה לא רציונלית.  

פטרנליזם ליברטרי דומה למושג של '''פטרנליזם א-סימטרי''' (Asymmetric paternalism) - מדיניות שנועדה לסייע לאנשים שמתנהגים בצורה "א-רציונלית" ובכך פוגעים או לא מקדמים את האינטרס העצמי שלהם, אבל תוך התערבות מינימלית בהתנהגות של אנשים שפועלים בצורה רציונלית. מדיניות כזו היא לא סימטרית גם במובן שהיא צריכה להיות מקובלת הן על ידי אלו שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה רציונלית והן אלי ידי מי שמאמינים שאנשים מתנהגים בצורה לא רציונלית.  

ת'יילר וסנסטיין כותבים כי "לעיתים קרובות אנשים מקבלים החלטות גרועות- ומתסכלים עליהם לאחר מכן במבוכה- אנו עושים זאת בגלל שכבני אדם אנחנו פגיעים למגוון רחב של הטיות של הרגלים שיכולות להוביל אותנו למגוון גדול של בעיות בתחומים כמו חינוך, מצב כספי אישי, בריאות, משכנתא וכרטיסי אשראי, אושר ואפילו כדור הארץ עצמו".

ת'יילר וסנסטיין כותבים כי "לעיתים קרובות אנשים מקבלים החלטות גרועות- ומתסכלים עליהם לאחר מכן במבוכה- אנו עושים זאת בגלל שכבני אדם אנחנו פגיעים למגוון רחב של הטיות של הרגלים שיכולות להוביל אותנו למגוון גדול של בעיות בתחומים כמו חינוך, מצב כספי אישי, בריאות, משכנתא וכרטיסי אשראי, אושר ואפילו כדור הארץ עצמו".