שינויים

בישראל גורמים בענף ההמבורגרים העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בכל חודש בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6 במקדונלד'ס לבין 1 ואף 1.5 ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל-7% (מקדונלד'ס) [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

בישראל גורמים בענף ההמבורגרים העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בכל חודש בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6 במקדונלד'ס לבין 1 ואף 1.5 ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל-7% (מקדונלד'ס) [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

במהלך שנת 2014 הוציאו הצרכנים בישראל 972.7 מיליון ש"ח על רכישת חטיפים. 85% מההוצאה - 827 מיליון שקל - הוצאו על מותגים של 2 החברות הגדולות בתחום [[אסם]] ו[[שטראוס-עלית]]. קבוצת אסם מחזיקה בנתח כספי של 50.75%, ונתח השוק הכמותי של ב-47%. שטראוס-עלית, החזיקה בנתח שוק של 34.3%. {{הערה|שם=snaks2014|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001000482 שוק החטיפים ב-2014: במבה הכי נמכר, דובונים הכי יקר], גלובס, 13/01/2015}} אם נחלק נתון זה במספר המשפחות בישראל באותה שנה (1.95 מיליון משפחות)[http://www.cbs.gov.il/www/publications15/meshek_bait/mish_years.pdf] יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בעלות של כ-500 ש"ח בשנה. אם מניחים כי רק משפחות בעלות ילדים בני 17 או פחות קונות חטיפים, יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בשווי של כ-1000 ש"ח בשנה. בשנת 2014 הוציאו צרכנים 218 מיליון ש"ח על המותג במבה, שהיה החטיף הנמכר בישראל מבחינה כספית - 22.4% מכלל מכירות החטיפים.{{הערה|שם=snaks2014}}היות ומחיר החטיף הוא בממוצע 58 ש"ח לק"ג, פרוש הדבר כי הצרכנים צרכו יחד 3.76 מיליון ק"ג של במבה. היות ובישראל חיו באותה שנה 8.2 מיליון בני אדם פרוש הדבר כי אדם ממוצע בישראל צרך 460 גרם במבה בשנה. אם מניחים כי כל צריכת הבמבה בוצעה בידי קטינים (כ -3 מיליון נכון לאותה שנה בגיל 0-19 [http://www.cbs.gov.il/population/madaf_files/population_madaf_1_15.xls]) מתקבל כי כל ילד צרך בממוצע 1.25 ק"ג של במבה בשנה. אם מניחים כי כמות החטיפים הכמותית גדולה פי 5 מכמות הבמבה (כלומר בהתאם לחלקה היחסי בתחום הכספי), ומניחים כי רק קטינים צורכים חטיפים מתקבל כי קטין ממוצע בישראל צרך 6.25 ק"ג חטיפים בשנה, או כחצי ק"ג חטיפים בחודש.

שוק החטיפים בישראל גדל עם השנים. לדוגמה לפי נתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס" עולה, כי השוק רשם בשנת 2011 צמיחה כספית של 9% והסתכם ב-890 מיליון שקל, לעומת 814 מיליון שקל בשנת 2010.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000715152] במהלך שנת 2014 הוציאו הצרכנים בישראל 972.7 מיליון ש"ח על רכישת חטיפים. 85% מההוצאה - 827 מיליון שקל - הוצאו על מותגים של 2 החברות הגדולות בתחום [[אסם]] ו[[שטראוס-עלית]]. קבוצת אסם מחזיקה בנתח כספי של 50.75%, ונתח השוק הכמותי של ב-47%. שטראוס-עלית, החזיקה בנתח שוק של 34.3%. {{הערה|שם=snaks2014|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001000482 שוק החטיפים ב-2014: במבה הכי נמכר, דובונים הכי יקר], גלובס, 13/01/2015}} אם נחלק נתון זה במספר המשפחות בישראל באותה שנה (1.95 מיליון משפחות)[http://www.cbs.gov.il/www/publications15/meshek_bait/mish_years.pdf] יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בעלות של כ-500 ש"ח בשנה. אם מניחים כי רק משפחות בעלות ילדים בני 17 או פחות קונות חטיפים, יוצא כי משפחה ממוצעת קונה חטיפים בשווי של כ-1000 ש"ח בשנה. בשנת 2014 הוציאו צרכנים 218 מיליון ש"ח על המותג במבה, שהיה החטיף הנמכר בישראל מבחינה כספית - 22.4% מכלל מכירות החטיפים.{{הערה|שם=snaks2014}}היות ומחיר החטיף הוא בממוצע 58 ש"ח לק"ג, פרוש הדבר כי הצרכנים צרכו יחד 3.76 מיליון ק"ג של במבה. היות ובישראל חיו באותה שנה 8.2 מיליון בני אדם פרוש הדבר כי אדם ממוצע בישראל צרך 460 גרם במבה בשנה. אם מניחים כי כל צריכת הבמבה בוצעה בידי קטינים (כ -3 מיליון נכון לאותה שנה בגיל 0-19 [http://www.cbs.gov.il/population/madaf_files/population_madaf_1_15.xls]) מתקבל כי כל ילד צרך בממוצע 1.25 ק"ג של במבה בשנה. אם מניחים כי כמות החטיפים הכמותית גדולה פי 5 מכמות הבמבה (כלומר בהתאם לחלקה היחסי בתחום הכספי), ומניחים כי רק קטינים צורכים חטיפים מתקבל כי קטין ממוצע בישראל צרך 6.25 ק"ג חטיפים בשנה, או כחצי ק"ג חטיפים בחודש.

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו [[משקאות ממותקים|משקה קל]] לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%.  בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}

לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו [[משקאות ממותקים|משקה קל]] לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%.  בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}}