שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:     
ניתן לראות בתוצאה המקווה סוג של [[מוצר ציבורי]] שכולם יהנו ממנו גם אם הם עצמם לא התאמצו כדי להשיג אותו. לדוגמה הישג כלשהו בעקבות הפגנה או הצבעה בבחירות.   
 
ניתן לראות בתוצאה המקווה סוג של [[מוצר ציבורי]] שכולם יהנו ממנו גם אם הם עצמם לא התאמצו כדי להשיג אותו. לדוגמה הישג כלשהו בעקבות הפגנה או הצבעה בבחירות.   
 +
 +
==אתגרים של מוצרים ציבוריים==
 +
[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [מנסור אולסון]] פרסם את הקושי לפתור את הבעיות הנוגעות למימוש פעולות משותפות בספרו [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] שהתפרסם ב-1965. אולסון טען כי חייב להתקיים סוג כלשהו של [[כפייה]] או של [[[מוסד חברתי]] כלשהו כדי שקבוצה של אנשים יוכלו לפעול בצורה משותפת לקדם אינטרס משותף. אולסון הציע כי בעיות של פעולה משותפת יפתרו בקבוצות גדולות על ידי שימוש בתמריצים סלקטיביים. תמריצים סלקטיביים אלה יכולים להיות פרסים נוספים שניתן לקבל באופן מקרי אם משתתפים בפעולה או עונשים שניתנים למי שלא השתתתף. עם זאת, כדי שתמריצים סלקטיבייים חיוביים יעבדו, פרטים שמשתתפים בפעולה המשותפת חייבים להיות מזוהים, וכדי שתמריץ שלילי יעובד, יש לזהות מי שלא השתתף. בכל מקרה, יש צורך בארגון משמעותי כדי לקיים דבר כזה.
 +
 +
באופן מסורתי, פתרון של בעיות פעולה קולקטיבית נפתרו בצורה קלה יחסית על ידי [[קהילה|קהילות]] המשלבות [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] יחד עם "פרסים" (לדוגמה מעמד חברתי גבוה) ועונשים (מעמד חברתי נמוך, נידוי). דבר זה קל להבחנה בכפרים, בקהילות דתיות נוצריות ובקהילות יהודיות - דבר שקיים עד היום בקהילות חרדיות בהיבטים שונים כמו גמ"ח, הצבעה בבחירות, הפגנות וכו'. נורמה חברתית חזקה יחד עם קהילתיות שימשה גם במאבקים אזרחיים חשובים כמו מאבק השחורים למען זכויות לשחורים ונגד הפליה בארצות הברית, ובמאבקים אחרים כמו המאבק למען זכויות נשים. תכופות יש השפעה חשובה לקיום של [[הון חברתי]] ולדינמיקה של קבוצות (חברויות, סיוע הדדי, מחוייבות, אמון) כדי להניע קבוצה וכן קבוצות של קבוצות לפעולה.
 +
 +
==פעולה משותפת בצבאות ויחידות צבאיות==
 +
יש הסכמה רחבה כי צבא והשירות שהוא מעניק לאזרחי המדינה - בטחון לאומי היא בעלת תכונות של [[מוצר ציבורי]]  - קשה למנוע אותה ממי שלא שילם עליה או לא השתתף בקיומה, ואם אדם אחד נהנה ממנה הדבר לא מונע הנאה מאדם אחר. לכן המימון של צבאות מבוסס תמיד על מיסים ולא על תשלומי מבוססי שוק.
 +
 +
בעיה של פעולה משותפת קיימת בקרב יחידות צבאיות. האינטרס האנוכי של כל אזרח הוא לא להתגייס. היו נסיונות בהיסטוריה להקים צבא מתנדבים (בוונציה) אבל באופן כללי נסיונות אלה נכשלים ורוב הצבאות, במיוחד צבאות הנדרשים להלחם, מבוססים על גיוס חובה. בארצות הברית שבה החיילים מתנדבים מרצון יש שילוב של אומה עשירה מאד עם ציבור לא משכיל ועני שמוכן להסתכן. כמובן שדבר זה כמו בצבאות חובה נסמכים גם על יצירת אווירה ציבורית שמעודדת התגייסות לצבא ותרומה לציבור. המדינה לדוגמה מעניקה פרסים לחיילים שהסתכנו ורואה בהם גיבורים. דבר זה מושך במיוחד אנשים צעירים, אנשים עניים יותר וכו'.
 +
 +
צבאות נאלצים להתמודד עם אנשים שאינם רוצים להתגייס כלל או שברצונם לערוק מקרבות - במיוחד נוכח קרבות מסוכנים במיוחד, עקב משבר [[אמון]] בהנהגה הפוליטית או הצבאית וכו' -במקרים קלים היו נוקטים בעונשים כבדים נגד עריקים כמו הלקאה או ליבון אות-קין. במקרים אחרים (חיילים שערקו מצבאות גרמניה או רוסיה במלחמות העולם הראשונה והשנייה) העונש על עריקים היה עונש מוות. הן בצבא הגרמני והן בצבא הרוסי בזמן מלחמת העולם השנייה היו גם עונשים על "חוסר מוטיבציה" וכן על נפילה בשבי - הוצאות להורג, כליאה או העברה לחזית מסוכנת במיוחד או לתפקידים מסוכנים במיוחד (לדוגמה יחידות גילוי מוקשים).
 +
 +
גם האינטרס של חייל הוא לא להלחם, לא התנדב ולא לסייע למאמץ הצבאי כלל. באופן כללי הפתרון המסורתי לדבר זה שילוב של מספר גורמים שבדרך כלל נערכים בשלב הטירונות. ראשית החייל הלוחם צריך להיות חלק מיחידה מספיק קטנה (מחלקה) שבה כולם מכירים את כולם - כך שאם הוא נלחם הוא נלחם לא רק לעמו עצמו או המולדת בכלל, אלא למען חבריו ביחידה - הן מתוך ידידות, הן מתוך הרגל וחובה מוסרית, והן מתוך תלות הדדית. תכופות כדי ליצור אינטימיות והרגשת גורל משותף צבאות מערימים קשיים על החיילים - הן כדי לחשל אותם בפני מאמץ עתידי אפשרי והן כדי שהם יאלצו להתמודד עם הקושי יחד עם חיילים אחרים במחלקה - דבר שיוצר קשרי תלות, אחווה ומחוייבות לעזור לאחרים. הגודל של מחלקות ואף של גופים קטנים יותר כמו כיתה מחקים בעצם מבנים מסורתיים יותר של חבורות צייד של [[ציידים לקטים]] שנתקלות בדילמות דומות (האם לסכן את עצמך כדי לעזור לחבר בעת צרה). הנכונות לסכן את עצמך למעו אחרים, קבלת החלטות משותפות בצורה מהירה, וכן היכולות לבצע פעולות נוספות בצורה מתואמת ומהירה יכול להיות גם אינרטס של החיילים עצמם - שכן ללא דבר זה הם עלולים להפסיד בקרב. דבר זה הוא גם אינטרס של הצבא. ייתכן גם מתח בין יחידות בשאלה מי יסתכן יותר - שכן לכאורה יש אינטרס לכל היחידה לא להסתכן ולהעמיס את הסיכון על יחידות אחרות. דבר זה מושג על ידי שילוב של אמצעים אחרים - הכרות הדדית של מפקדים ביחידות שונות, פיקוד משותף שמוריד פקודות מלמעלה, עידוד תרבות של לקיחת סיכונים בקרב קצינים (מי שיקח יותר סיכון ויבצע יותר מבצעים יקבל קידום מהיר יותר), והיבטים כמו "גאוות יחידה".
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט