שינויים

==דוגמה למימוש פירמידת שליטה==

==דוגמה למימוש פירמידת שליטה==

איש העסקים מוטי שואף להשתלט על חברת "טלפוניה לישראל" שערכה מוערך בכ-800 מיליון ש"ח. לו היה בידיו הון עצמי של 400 מיליון ש"ח היה יכול לבצע זאת בצורה ישירה, תוך הגשת הצעת רכש או רכישת מניות ישירה של מה שמכונה "גרעין שליטה" של למעלה מ-51% ממניות החברה.יש לציין כי קיימים גרעיני שליטה נמוכים מכך, אבל לצורך הדוגמה נניח שהוא צריך להשיג שליטה ב-51% ממניות החברה. למוטי הון עצמי של 51 ש"ח מליון ש"ח, אשר מאפשרים לו רכישה ישירה של 6.25% בלבד מסך מניותיה של "טלפוניה לישראל". אלו לא יאפשרו לו להשיג גרעין שליטה מספק בחברה.

איש העסקים מוטי שואף להשתלט על חברת "טלפוניה לישראל" שערכה מוערך בכ-800 מיליון ש"ח. לו היה בידיו הון עצמי של 400 מיליון ש"ח היה יכול לבצע זאת בצורה ישירה, תוך הגשת הצעת רכש או רכישת מניות ישירה של מה שמכונה "גרעין שליטה" של למעלה מ-51% ממניות החברה. יש לציין כי קיימים גרעיני שליטה נמוכים מכך, אבל לצורך הדוגמה נניח שהוא צריך להשיג שליטה ב-51% ממניות החברה. למוטי הון עצמי של 51 ש"ח מליון ש"ח, אשר מאפשרים לו רכישה ישירה של 6.25% בלבד מסך מניותיה של "טלפוניה לישראל". אלו לא יאפשרו לו להשיג גרעין שליטה מספק בחברה.

לכן, מוטי  מחליט להשיג שליטה באמצעות מבנה פירמידלי.

לכן, מוטי  מחליט להשיג שליטה באמצעות מבנה פירמידלי.

*''מוטי מקים את חברת "מוטי החזקות" -'' מנפיק מניות  לציבור בשווי 50 ש"ח מיליון ונוטל הלוואה (לדוגמה באמצעות הנפקת אג"ח) בסך 100 מיליון ש"ח. בעקבות הגיוסים, הון החברה בשליטת מוטי צומח ל-201 מיליון ש"ח.

*מוטי מקים את חברת "מוטי החזקות" - מנפיק מניות  לציבור בשווי 50 ש"ח מיליון ונוטל הלוואה (לדוגמה באמצעות הנפקת אג"ח) בסך 100 מיליון ש"ח. בעקבות הגיוסים, הון החברה בשליטת מוטי צומח ל-201 מיליון ש"ח.

*''"מוטי החזקות" מקימה חברת בת בשם "אלינור החזקות" -'' "אלינור החזקות", מקבלת לקופתה 201 מיליון ש"ח מחברת האם (מוטי החזקות) ומגייסת הון נוסף בסך 200 מיליון ש"ח באמצעות הנפקת מניות לציבור (יש לשים לב שחברת האם מותירה בידיה למעלה מ-50% מהמניות).  

*"מוטי החזקות" מקימה חברת בת בשם "אלינור החזקות" -"אלינור החזקות", מקבלת לקופתה 201 מיליון ש"ח מחברת האם (מוטי החזקות) ומגייסת הון נוסף בסך 200 מיליון ש"ח באמצעות הנפקת מניות לציבור (יש לשים לב שחברת האם מותירה בידיה למעלה מ-50% מהמניות).  

גרעין השליטה של  "אלינור החזקות"(מעל 50% מסך המניות)  נמצא בידי  חברת "מוטי החזקות". גרעין השליטה של "מוטי החזקות" נמצא בבעלותו הישירה של מוטי. כעת הוא שולט ב-401 מיליון ש"ח באמצעות 51 מיליון ש"ח ([[מינוף פיננסי]] של פי 8). מוטי הוא בעל השליטה ב"אלינור החזקות" ויכול לקבוע את המדיניות שלה,  למרות שכמות ההון שהוא מסכן בחברה היא רק 25% מסך ההון של "אלינור החזקות".  

גרעין השליטה של  "אלינור החזקות" (מעל 50% מסך המניות)  נמצא בידי  חברת "מוטי החזקות". גרעין השליטה של "מוטי החזקות" נמצא בבעלותו הישירה של מוטי. כעת הוא שולט ב-401 מיליון ש"ח באמצעות 51 מיליון ש"ח ([[מינוף פיננסי]] של פי 8). מוטי הוא בעל השליטה ב"אלינור החזקות" ויכול לקבוע את המדיניות שלה,  למרות שכמות ההון שהוא מסכן בחברה היא רק 25% מסך ההון של "אלינור החזקות".  

*''חברת "אלינור החזקות" משתלטת על חברת "טלפוניה לישראל"'' - חברת "אלינור החזקות" שבקופתה  401 מיליון ש"ח רוכשת מניות בשווי 401 מיליון ש"ח של "טלפוניה לישראל", מניות אלה מהוות מעל 50% ממניותיה של חברה זו. כעת למוטי  החזקה ישירה ב-12.5% אחוז ממניות "טלפוניה לישראל" אך בה בעת יש לו גרעין שליטה בחברה. יחס המינוף כעת הוא  1:16, באמצעות 51 מיליון ש"ח השיג מוטי שליטה על חברה בשווי 800 מיליון ש"ח.

*''חברת "אלינור החזקות" משתלטת על חברת "טלפוניה לישראל"'' - חברת "אלינור החזקות" שבקופתה  401 מיליון ש"ח רוכשת מניות בשווי 401 מיליון ש"ח של "טלפוניה לישראל", מניות אלה מהוות מעל 50% ממניותיה של חברה זו. כעת למוטי  החזקה ישירה ב-12.5% אחוז ממניות "טלפוניה לישראל" אך בה בעת יש לו גרעין שליטה בחברה. יחס המינוף כעת הוא  1:16, באמצעות 51 מיליון ש"ח השיג מוטי שליטה על חברה בשווי 800 מיליון ש"ח.

מידת הריכוזיות הכלכלית ב[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]], אלה ממבני שליטה ובעלות של חברות פירמידה ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מידת הריכוזיות הכלכלית ב[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]], אלה ממבני שליטה ובעלות של חברות פירמידה ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011, נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות, ופירמות במניות. הם ביצעו את המחקר על סמך מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס-מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב-לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב-לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) שבו 460 אלף קודקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד, שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב-לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011, נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות, ופירמות במניות. הם ביצעו את המחקר על סמך מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס-מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב-לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב-לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) שבו 460 אלף קודקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1,300 קודקודים בלבד, שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב-לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות חברת פירמידה יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות חברת פירמידה יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

===הגדלת סיכון מוסרי בגלל מבנה קונגלומרט===

===הגדלת סיכון מוסרי בגלל מבנה קונגלומרט===

חלק מחברות הפירמידה הן [[קונגלומרט עסקי]] שיש לו זרועות בתחומים שונים וכך הם יכולים לבצע שיתופי פעולה ובמיוחד בתחומים פיננסים (בנקאות, חברות ביטוח, חברות פנסיה וחברות השקעות) או בתחומי התקשורת  (בעלות על ערוצי טלוויזיה ועל עיתונות). ודבר זה מעצים עוד יותר בעיות ריכוזיות ובעיות של סיכון מוסרי.  

חלק מחברות הפירמידה הן [[קונגלומרט עסקי]] שיש לו זרועות בתחומים שונים וכך הם יכולים לבצע שיתופי פעולה ובמיוחד בתחומים פיננסים (בנקאות, חברות ביטוח, חברות פנסיה וחברות השקעות) או בתחומי התקשורת  (בעלות על ערוצי טלוויזיה ועל עיתונות). ודבר זה מעצים עוד יותר בעיות ריכוזיות ובעיות של סיכון מוסרי.  

בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ויתכן שאף גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת  שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כולה. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]]  של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור ביניהם) וצרכנים רציונליים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפירמידה עסקית. בדרך כלל תיאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פירמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.  

בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת [[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ויתכן שאף גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת  שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כולה. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]]  של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור ביניהם) וצרכנים רציונליים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפירמידה עסקית. בדרך כלל תיאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פירמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.  

===קשרי הון שלטון עיתון===

===קשרי הון שלטון עיתון===

בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים, הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.

בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים, הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.

* [http://www.themarker.com/markets/1.2571945 האיש ששווה מיליארדים: כמה יקבל יצחק תשובה ממכירת תמר, כריש ותנין], ערן אזרן, דה מרקר, 23.02.2015

* [http://www.themarker.com/markets/1.2571945 האיש ששווה מיליארדים: כמה יקבל יצחק תשובה ממכירת תמר, כריש ותנין], ערן אזרן, דה מרקר, 23.02.2015

* עומרי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001155170 "'גאון' היא לא המילה שיכולה לאפיין את נוחי דנקנר"], גלובס, 4.10.2016

* עומרי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001155170 "'גאון' היא לא המילה שיכולה לאפיין את נוחי דנקנר"], גלובס, 4.10.2016

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}