47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 144:
שורה 144: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←צריכה במערכות
==צריכה במערכות==
==העדפות במערכות==
===תקציר===
התאוריה הנאו קלאסית מתייחסת לשלושת הדברים הבאים כאל נתונים מראש מחוץ לתאוריה : העדפות, מקורות וטכנולוגיית ייצור. בסביבה של מערכות יש חשד שאי אפשר להתייחס לדברים האלה כאל דברים אקסוגניים לתאוריה. נסתכל בנושא העדפות לדוגמה, בעיקר בהקשר של צריכה.
===מבוא==
עוד לפני הדיון על העדפות, ש לקבוע את מסגרת הזמן של הדיון, כדי לאפשר דיון מסודר וענייני. לדוגמה הניתוח השולי אינו עושה זאת היות והוא סטטי, ולכן עלולים לקפוץ בין מסגרות זן שונות ולהגיע למסקנות מועטות. מסגרת הדיון הזמנית שלנו תהיה על פני שנה, כלומר כיצד מתגבשות העדפות, וכיצד דבר זה מתבטע בצריכה, כאשר אנו מסתכלים על שנה שלמה.
הכלכלה הנאו קלאסית אומרת שהצריכה על פני שנה תלויה בפונקציית התועלת, שהיא תלויה בהעדפות (שהן אקסוגניות), אבל דבר זה אינו מספק לנו הרבה מידע, או תחזית, ננסה לראות כיצד שילוב של מערכות יתן לנו תחזית טובה יותר.
===מקורות שונים להעדפות===
המקורות המצויינים כאן הם חסרי היררכיה, לפחות בשלב זה, לאחר מכן ניתן לחשוב אם יש קדימויות בינהן, ומה סדר החשיבות שלהן. לדוגמה צרכים ביולוגיים עשויים להראות כחשובים יותר, אבל הם יקבלו קדימות נמוכה יותר בנסיבות המתאימות. כלומר אין העדר הררכיה ואין הררכיה מוחלטת, אלא ההררכיה בין המקורות קיימת, אלא שדיון מסודר בה יהיה מחוץ להיקף של עבודה זו.
כל הבחירות והעדפות שלנו מיוצגות תחת ההנחה שאנו רוצים לחיות, ורוצים לחיות באופן טוב, או להיות מאושרים. פתולוגויות כמו אנורקסיה או התאבדות יקבלו מענה על ידי הסתכלות הסתברותית. מבחינה הסתברותית, אם מסתכלים שנה אחרי שנה על האוכלוסיה, רוב האנשים לא "יבחרו" כפי שבוחרות חולות האנורקסיה, או בוחרים אלו המועניינים להתאבד.
*המקור הראשון לצרכים והעדפות הינו '''הצרכים הביולוגיים של הגוף'''. על פני שנה, אנו חייבים לקבל כך וכך קלוריות, לשתות כך וכך מים וכו'. דבר זה אינו נתון לבחירה אישית שלנו, לפחות לא מתחת לסף מסויים, ולפחות לא כל עוד אנו בוחרים לחיות בסוף השנה. יש שונות גנטית באוכלוסיה בקשר לצרכים אלו, אבל שונות זו נעה סביב ממוצע ידוע (?) ברפואה.
*המקור השני הוא '''הביופיסיקה העוטפת אותנו והסביבה המקומית'''. הצרכים הביולוגים של שני אנשים יכולים להיות זהים, אבל אם הם גדלים במקומות שונים, לדוגמה באקלים ממוזג ונוח, ובאקלים קר מאוד, הצורך שלהם בהשגה של אמצעי חימום ובידוד הם שונים. וגם זה, אינו דבר שנתון לבחירה אישית. אפשר לבחור לסבול מקור ומכוויות קור, אפשר לבחור לקנות מעיל במקום תנור, אבל אדם באקלים ממוזג אינו צריך להטריד את עצמו בשאלות כאלה בכלל. אם יש בסביבה יתושים עם מלריה, אני צריך להתגונן מפניהם או לסבול מהתוצאות. אני יכול לבחור באופציה אחת מבין השתיים או בשילוב שלהם, אבל אדם במקום ללא יתושים, לא יצטרך לבצע העדפה כזו.
המקור השלישי לצרכים והעדפות הינו נורמות. אלו מתחלקות ל-4 סוגים לפחות:
* '''נורמות משפחתיות'''. מה המשפחה שלך מצפה ממך, לדוגמה האם המשפחה דתית או לא. האם השכלה היא ערך חשוב, מה מידת החופש שיש לאדם במסגרת בה גדל. מה מידת המעורבות והסיוע אותה אתה מצופה לתת ויכול לצפות לקבל. כל אלו יהיו השפעות על העדפות שלך. אפשר כמובן לבחור באופן חופשי, אבל בתוך נורמות משפחתיות שונות אנשים ישלמו מחיר שונה על העדפותיהם. במשפחה דתית, העדפות לבחור בחילוניות יכולות לגרור חרם לדוגמה, שיש לו השלכות פיסכולוגיות, בריאותיות, חברתיות וכלכליות.
* '''נורמות קהילתיות'''. מה שנכון למשפחה נכון גם לקהילה הקרובה שלנו. חברים, תלמידים אחרים בבית הספר, הורים של הילדים שלנו בבית הספר, שכנים, מכרים. אם כל ההורים של כל ילדי הגן עושים מסיבה בעלות של 1000 ש"ח, הבחירה שלא לעשות זאת, פרושה חריגה מהנורמה, על כל המשתעמע מכך.
*'''נורמות במקום העבודה''' או נורמות של ענף מקצועי. אנשים "מתחפשים" או עוטים מסכה כאשר הם הולכים למקום העבודה. עורך דין לדוגמה, צריך ללבוש חליפה שמקורה בלבוש אירופאי. הוא גם אינו יכול לשיר או לרקוד אם מתחשק לו. זאת בשונה לדוגמה מפועל בניין, לדוגמה.
*'''נורמות חברתיות'''. יש נורמות הקיימות בכלל החברה, וקשורות לתרבות השוררת בה. לדגומה בישראל מקובל לדבר באופן ישיר יותר מאשר מקובל לעשות זאת בחברה האמריקנית, והרבה יותר מאשר בחברה היפאנית.
לדוגמה, אם כל הנשים ברחוב הולכות באופנה מסויימת, אישה אחת יכולה לבחור שלא לציית לאופנה זו, או אפילו ללכת בכל השנה רק עם שמלה אחת. בקרב העניים בעבר, לעניים היתה רק שמלה אחת. אבל העניים של היום "בוחרים" שלא ללכת עם שמלה אחת, או ללכת עירומים (כאשר מזג האוויר מאפשר זאת). דבר זה נובע בחלקו מטעמים אישיים, ובחלקו מנורמות חברתיות. כלל לא בטוח, לדוגמה מי נמצא במצב כלכלי גרוע יותר - עני שבוחר לקנות רק בגד אחד בשנה, או עני שבוחר לקנות 10 בגדים. התשובה הנאו קלאסית תהיה שהעני השני עני יותר היות והוא הוציא סכום גדול פי 10. אבל מחשבה כזאת היא נאיבית, ונובעת בין היתר מהחלוקה הקשיחה בין שוק העבודה והחלטות הצריכה, ובין צריכה, מקובלות חברתית ושקט נפשי. ברור שאדם עם בגד אחד, יהיה בעיה להתקבל ולהחזיק במשרה לאורך זמן ברוב מקומות העבודה. וגם הנורמות החברתיות בקהילה ובחרה בכלל לא יראו בעין יפה התנהגות כזו. מבחינה הסברותית, סביר דווקא שזה שקנה 10 בגדים יהיה במצב טוב יותר.
בקרב נורמות יש כלל של '''תחרות חברתית גדלה'''. הינו המקור שלי להשוואה אינו איזשהו משהו אבסולוטי (כמו כמה מהנה מסיבת יום ההולדת של הבן שלי), אלא יחסי לקבוצת ההתייחסות הרלבנטית (כמה מהנה המסיבה ביחס למסיבות האחרות). אין זה חשוב כמה הבגד יפה, אלא במידת היחס שלו לבגדים אחרים. מסמך כתוב במכונת כתיבה הוא יפה, אבל לא מקובל לעשות זאת בסביבה של מעבדי תמלילים ממוחשבים, וגם בתוך אלה יש תחרות מתגברת על העיצוב. התוצאה היא שלמרות שיפורים בטכנולוגיה, הזמן הנדרש כדי לקבל תוצאה מספקת מבחינה חברתית או נורמוטיבית היא פחות או יותר זהה, או אפילו גדלה.
[[קטגוריה: מאמרים חצי אפויים]]
[[קטגוריה: מאמרים חצי אפויים]]