שינויים

* זרמים נוספים של אנרגיה שנכנסים לישראל הם [[אנרגיה גלומה]] של ארנגיה הנכנסת לישראל דרך יבוא של מוצרים שונים - דרך [[מזון בישראל|מזונות מיובאים לישראל]] שבגידולם השוקעה אנרגיה, וכך דרך מוצרים או שירותים הנכנסים לישראל - היבטים אלה יחד עם צריכת האנרגיה הישירה ופחות אנרגיה שמיוצאת מהמדינה (לדוגמה יצוא מזון, יצוא נפט) מהווים את [[טביעת הרגל האנרגטית]] של תושבי המדינה.  

* זרמים נוספים של אנרגיה שנכנסים לישראל הם [[אנרגיה גלומה]] של ארנגיה הנכנסת לישראל דרך יבוא של מוצרים שונים - דרך [[מזון בישראל|מזונות מיובאים לישראל]] שבגידולם השוקעה אנרגיה, וכך דרך מוצרים או שירותים הנכנסים לישראל - היבטים אלה יחד עם צריכת האנרגיה הישירה ופחות אנרגיה שמיוצאת מהמדינה (לדוגמה יצוא מזון, יצוא נפט) מהווים את [[טביעת הרגל האנרגטית]] של תושבי המדינה.  

==יבוא והפקת אנרגיה ראשונית==

==יבוא והפקת אנרגיה בישראל==

נכון לשנת 2015 ישראל יבאה דלקים והפיקה דלקים ואנרגיה בכמות כוללת של 30.89 מיליוני שעט"ן (שווה ערך טונה נפט). הפקת [[גז טבעי בישראל]] סיפקה כ-20% מסך צרכי האנרגיה של ישראל. התפלגות היבוא וההפקה של אנרגיה היתה על פי ההתפלגות הבאה:{{הערה|שם =IEA|1=[http://www.iea.org/Sankey/#?c=Israel&s=Balance דיאגרמת Sankey של ישראל באתר ה-iea]}}

נכון לשנת 2015 ישראל יבאה דלקים והפיקה דלקים ואנרגיה בכמות כוללת של 30.89 מיליוני שעט"ן (שווה ערך טונה נפט). הפקת [[גז טבעי בישראל]] סיפקה כ-20% מסך צרכי האנרגיה של ישראל. התפלגות היבוא וההפקה של אנרגיה היתה על פי ההתפלגות הבאה:{{הערה|שם =IEA|1=[http://www.iea.org/Sankey/#?c=Israel&s=Balance דיאגרמת Sankey של ישראל באתר ה-iea]}}

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

במונחים מוחשיים, בשנת 2006 יבאה ישראל באופן ישיר: 12.75 מיליוני טונות של [[פחם]], 10.11 מיליוני טונות (74.1 מיליוני חביות) של [[נפט]] גולמי <ref>טונה אחת מכילה 7.33 חביות</ref> ,4.25מיליוני טונות (31.15 מיליוני חביות) של מוצרי נפט. והפיקה 2.34 מיליוני מטרים מעוקבים של [[גז טבעי]].<ref name="E_Balance_2006_2">משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 1 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי טונות [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html]</ref>

במונחים מוחשיים, בשנת 2006 יבאה ישראל באופן ישיר: 12.75 מיליוני טונות של [[פחם]], 10.11 מיליוני טונות (74.1 מיליוני חביות) של [[נפט]] גולמי <ref>טונה אחת מכילה 7.33 חביות</ref> ,4.25מיליוני טונות (31.15 מיליוני חביות) של מוצרי נפט. והפיקה 2.34 מיליוני מטרים מעוקבים של [[גז טבעי]].<ref name="E_Balance_2006_2">משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 1 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי טונות [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html]</ref>

===יבוא דלקים===

===יבוא דלקים לישראל===

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת ישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת ישראל}}

בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר. היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה [[גז טבעי]] ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.

לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר. היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה [[גז טבעי]] ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.

==שימושי ביניים==

==שימושי ביניים==

כ-1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.  

כ-1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.  

==צריכת האנרגיה==

==צריכת האנרגיה בישראל==

להלן נתונים על '''צריכת האנרגיה הישירה''' של תושבי ישראל כולל אנרגיה המושקעת בייצור מוצרים (שחלקם הולך לייצוא). לא מופיעה כאן '''צריכת האנרגיה העקיפה של התושבים''' סך [[טביעת הרגל האנרגטית]] היא סך אנרגיה זו, פחות האנרגיה הנדרשת לשם הפקת מוצרים לייצוא ועוד אנרגיה המתקבלת כתוצאה מייבוא מוצרים ושירותים כמו אנרגיה המושקעת במוצרי מזון מיובאים, בהפקת מתכות, פלסטיק ושאר [[חומרי גלם]] ותוצרים מוגמרים המיובאים לישראל.

להלן נתונים על '''צריכת האנרגיה הישירה''' של תושבי ישראל כולל אנרגיה המושקעת בייצור מוצרים (שחלקם הולך לייצוא). לא מופיעה כאן '''צריכת האנרגיה העקיפה של התושבים''' סך [[טביעת הרגל האנרגטית]] היא סך אנרגיה זו, פחות האנרגיה הנדרשת לשם הפקת מוצרים לייצוא ועוד אנרגיה המתקבלת כתוצאה מייבוא מוצרים ושירותים כמו אנרגיה המושקעת במוצרי מזון מיובאים, בהפקת מתכות, פלסטיק ושאר [[חומרי גלם]] ותוצרים מוגמרים המיובאים לישראל.

סה"כ תוצרי נפט שזוקקו בישראל בשנת 2006, היו בנפח של 11.62 מיליארד ליטר.[http://www.cbs.gov.il/energy/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html] וחלוקת צריכת הדלק לתחבורה בסך זיקוק הדלקים נותנת שתחבורה צרכה כ-46% מצריכת תוצרי הדלק. אלו כאמור צורכים 43% מצריכת האנרגיה הישירה הראשונית של ישראל, ולכן (על ידי הכפלת שני המספרים) נגיע לכך שתחבורה בארץ צרכה כ-19% מצריכת האנרגיה הישירה.  

סה"כ תוצרי נפט שזוקקו בישראל בשנת 2006, היו בנפח של 11.62 מיליארד ליטר.[http://www.cbs.gov.il/energy/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html] וחלוקת צריכת הדלק לתחבורה בסך זיקוק הדלקים נותנת שתחבורה צרכה כ-46% מצריכת תוצרי הדלק. אלו כאמור צורכים 43% מצריכת האנרגיה הישירה הראשונית של ישראל, ולכן (על ידי הכפלת שני המספרים) נגיע לכך שתחבורה בארץ צרכה כ-19% מצריכת האנרגיה הישירה.  

רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן [[מכונית|מכוניות הפרטיות]] (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.  

רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן [[מכונית|מכוניות הפרטיות]] (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.  

רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ-315, רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק  306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-286-%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פרושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.

רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ-315, רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק  306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-286-%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פרושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.

===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה ===

===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה לישראל===

[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]]]

[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]]]

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.  

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.  

* בניה ועבודות הנדסה אזרחית 14,095.

* בניה ועבודות הנדסה אזרחית 14,095.

==יצוא אנרגיה==

==יצוא אנרגיה מישראל==

נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט ב[[בתי הזיקוק לנפט]] לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצרכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מ[[זיהום האוויר בחיפה]] מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.  

נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט ב[[בתי הזיקוק לנפט]] לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצרכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מ[[זיהום האוויר בחיפה]] מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.  

[[ייצוא גז מישראל|ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי]] למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של [[גז טבעי]] לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב [[ועדת צמח]] ובמחאה על [[מתווה הגז]].

[[ייצוא גז מישראל|ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי]] למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של [[גז טבעי]] לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. [[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. על סמך המלצות הוועדה החליטה ממשלת ישראל ליצא כמחצית מכמות הגז של ישראל.  

קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב [[ועדת צמח]] ובמחאה על [[מתווה הגז]]. ה[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] יחד עם [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"לית משרד הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיהומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034]. גם הארגונים [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון [[מגמה ירוקה]].

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי]] מול חופי עזה, לבנון וישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים בקצב הצריכה הנוכחי של ישראל. כאשר רוב הגז אמור לשמש לשם הפקת [[חשמל]].

 

[[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. לעומת זאת ה[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] יחד עם [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034]. גם הארגונים [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון [[מגמה ירוקה]].

 

נוסף לתגליות הגז, החלו בשנים האחרונות השקעות צנועות בהיקפן של ב[[אנרגיה מתחדשת]] בעיקר [[אנרגיה סולארית]], וכך גדל היקף [[אנרגיה מתחדשת בישראל|האנרגיה המתחדשת בישראל]], למרות שהוא נותר קטן יחסית בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות.

==השפעת משק האנרגיה על זיהום מים ואוויר==

==השפעת משק האנרגיה על זיהום מים ואוויר==