שינויים

'''האסכולה האוסטרית''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי ב[[חקר הכלכלה]]. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. אחת מהנחות היסוד של האסכולה האוסטרית היא שימוש ב"אינדיבודאוליזם מתודי" - הרעיון לפיו תופעה חברתית נובעת תמיד ממוטיבציות ופעולות של פרטים (אנושיים) ולא של קבוצות.  

'''האסכולה האוסטרית''' (באנגלית: '''Austrian School''') היא זרם אידאולוגי וניתוחי ב[[חקר הכלכלה]]. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. אחת מהנחות היסוד של האסכולה האוסטרית היא שימוש ב"אינדיבדואליזם מתודי" - הרעיון לפיו תופעה חברתית נובעת תמיד ממוטיבציות ופעולות של פרטים (אנושיים) ולא של קבוצות.  

מקורה של האסכולה האוסטרית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בוינה, עם עבודתו של [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], ואחרים. היא פותחה בהמשך על ידי [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מבחינה מתודלוגית היא היתה הפוכה לאסכולה הפרוסית ההיסטורית (מחלוקת הידועה כ-Methodenstreit). כלכלנים שדוגלים כיום באסכולה זו נמצאים במדינות בכל העולם אך השם נשמר.  

מקורה של האסכולה האוסטרית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בוינה, עם עבודתו של [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], ואחרים. היא פותחה בהמשך על ידי [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מבחינה מתודולוגית היא הייתה הפוכה לאסכולה הפרוסית ההיסטורית (מחלוקת הידועה כ-Methodenstreit). כלכלנים שדוגלים כיום באסכולה זו נמצאים במדינות בכל העולם אך השם נשמר.  

על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות [[ליברלזים|הליברליזם הקלאסי]] ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה ב[[שוק]] ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. האסכולה נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] ו[[התערבות ממשלתית]] לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.

על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות [[ליברליזם|הליברליזם הקלאסי]] ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה ב[[שוק]] ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. האסכולה נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] ו[[התערבות ממשלתית]] לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.

האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואיה בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-אקלסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסינית]] והן עקב זכייתו של [[פרדיק הייאק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.  

האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואים בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו-כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-קלאסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסיאנית]] והן עקב זכייתו של [[פרדיק הייאק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.  

==מתודולוגיה==

==מתודולוגיה==

האסכולה האוסטרית יוצאת מנקודת הנדחה כי ההחלטות של פרטים - בני אדם - וכי הן כוללות ידע אישי, זמן, ציפיות, ועוד גורמים סובייקטיבים, אשר הן הגורמות לכל התהליכים הכלכליים. האוסטרים מנסים להבין את הכלכלה באמצעות בחינה של ההשלכות החברתיות של פעולות של פרטים, גישה המכונה אינדיבודאוליזם מתודי. שיטה זו שונה מגישות של [[חקר הכלכלה|אסכולות אחרות בכלכלה]] שהתמקדו ברובן במשתנים אגרגטיביים, ניתוח של [[שיווי משקל]] וקבוצות חברתיות במקום בפרטים.  

האסכולה האוסטרית יוצאת מנקודת הנדחה כי ההחלטות של פרטים - בני אדם - וכי הן כוללות ידע אישי, זמן, ציפיות, ועוד גורמים סובייקטיביים, אשר הן הגורמות לכל התהליכים הכלכליים. האוסטרים מנסים להבין את הכלכלה באמצעות בחינה של ההשלכות החברתיות של פעולות של פרטים, גישה המכונה אינדיבדואליזם מתודי. שיטה זו שונה מגישות של [[חקר הכלכלה|אסכולות אחרות בכלכלה]] שהתמקדו ברובן במשתנים אגרגטיביים, ניתוח של [[שיווי משקל]] וקבוצות חברתיות במקום בפרטים.  

במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, כלכלנים עם מסורת מתודולוגית לאסכולה האוסטרית פיתחו גישות שונות. לדוגמה בשנת 1949 [[לודוויג פון מיזס]], הכין גרסה משלו לגישה הסובייקטיבית המכונה  פרקסאולוגיה (praxeology)- בספר המכונה "הגיון הפעולה" (Human Action). בספר מיזס טוען כי פרקסלוגיה יכולה לשמש כדי ליצור היקשים שמהם ינבעו אמיתות כלכליות וכי הגישה הדדוקרטיבית יכולה להוביל למסקנות הנובעות מכך. הוא טען כי לא ניתן להגיע למסקנות מתצפיות אמפיריים או מניתוח סטטיסי והיה נגד השימוש בהסתברות במודלים כלכליים. רוב ההוגים האוסטרים מצדדים בגישה זו עד היום ומתנגדים לניסוחים מתמטיים בכלכלה.  

במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, כלכלנים עם מסורת מתודולוגית לאסכולה האוסטרית פיתחו גישות שונות. לדוגמה בשנת 1949 [[לודוויג פון מיזס]], הכין גרסה משלו לגישה הסובייקטיבית המכונה  פרקסאולוגיה (Praxeology)- בספר המכונה "הגיון הפעולה" (Human Action). בספר מיזס טוען כי פרקסלוגיה יכולה לשמש כדי ליצור היקשים שמהם ינבעו אמיתות כלכליות וכי הגישה הדדוקרטיבית יכולה להוביל למסקנות הנובעות מכך. הוא טען כי לא ניתן להגיע למסקנות מתצפיות אמפיריים או מניתוח סטטיסטי והיה נגד השימוש בהסתברות במודלים כלכליים. רוב ההוגים האוסטרים מצדדים בגישה זו עד היום ומתנגדים לניסוחים מתמטיים בכלכלה.  

מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודלוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדיק הייאק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמלציה של מיזס לטובת יגשה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].  

מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודולוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדיק הייאק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמלציה של מיזס לטובת יגשה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].  

במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנלזיה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודלוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו כלכלה וכי המאקרו כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתאור באמצעות מודלים ודיגגרמות. בשנת 1944, הכלכן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית  (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.  

במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנלזיה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודולוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו-כלכלה וכי המאקרו-כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתיאור באמצעות מודלים ודיאגרמות. בשנת 1944, הכלכלן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית  (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.  

==ראו גם==

==ראו גם==