ההיגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "[[סוכן רציונלי]]" שמנסה להשיג רק מטרה אחת - [[פונקציית תועלת|המיקסום של הרווחה שלו]] (או שלה) כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("[[העדפות לא תלויות]]" - "Independent preferences"). בהינתן התנאים האלה הקביעה של "[[רציונליות מלאה|ההחלטה הרציונלית]]" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי. | ההיגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "[[סוכן רציונלי]]" שמנסה להשיג רק מטרה אחת - [[פונקציית תועלת|המיקסום של הרווחה שלו]] (או שלה) כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("[[העדפות לא תלויות]]" - "Independent preferences"). בהינתן התנאים האלה הקביעה של "[[רציונליות מלאה|ההחלטה הרציונלית]]" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי. |