שינויים

'''צפיפות אוכלוסין''' (Population density) או צפיפות  אוכלוסייה או היא מונח בתחום ה[[דמוגרפיה]], המציין את יחס [[אוכלוסין|האוכלוסייה]] לשטח עבור מרחב גאוגרפי כלשהו (בדרך כלל מדינה או עיר). היחס נמדד לרוב במספר תושבים לקמ"ר (קילומטר רבוע), מספר אנשים לדונם (1,000 מטרים רבועים, אלפית של קמ"ר), או מ"ר לתושב.

'''צפיפות אוכלוסין''' (באנגלית: '''Population density''') או '''צפיפות  אוכלוסייה''' הוא מונח בתחום ה[[דמוגרפיה]], המציין את יחס [[אוכלוסין|האוכלוסייה]] לשטח עבור מרחב גאוגרפי כלשהו (בדרך כלל מדינה או עיר). היחס נמדד לרוב במספר תושבים לקמ"ר (קילומטר רבוע), מספר אנשים לדונם (1,000 מטרים רבועים, אלפית של קמ"ר), או מ"ר לתושב.

צפיפות האוכלוסין של [[אוכלוסיית העולם]] של [[המין האנושי]] עמדה בשנת 2012 על 52 אנשים לקמ"ר רבוע בממוצע, כאשר מחלקים את סך אוכלוסיית העולם בסך השטח היבשתי (כולל מדבריות, ערבות טונדרה וכו'), לא כולל יבשת אנטארקטיקה. אם נחלק את סך אוכלוסיית העולם בסך שטחו של הכדור, כולל האוקיינוסים, נגיע לצפיפות של 14 אנשים לקמ"ר.  

צפיפות האוכלוסין של [[אוכלוסיית העולם]] של [[המין האנושי]] עמדה בשנת 2012 על 52 אנשים לקמ"ר רבוע בממוצע, כאשר מחלקים את סך אוכלוסיית העולם בסך השטח היבשתי (כולל מדבריות, ערבות טונדרה וכו'), לא כולל יבשת אנטארקטיקה. אם נחלק את סך אוכלוסיית העולם בסך שטחו של הכדור, כולל האוקיינוסים, נגיע לצפיפות של 14 אנשים לקמ"ר.  

[[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] היא כמות האוכלוסייה ביחס לשטח החקלאי במדינה שינתן לעבד. מדד זה מהווה איזו אינדיקציה לגבי כמה מהשטח של המדינה הוא באמת ניתן ליישוב, מה איכות החיים במדינה, כמה עוד האוכלוסייה יכולה לגדול, ועל מה הכלכלה שלה יכולה להסתמך. לדוגמה לרוסיה יש שטחים נרחבים ריקים וכך גם לסעודיה אבל אלו איזורים קרים או חמים מידי לחקלאות וקשה גם להתיישב בהם בגלל אקלים לא נוח.  

[[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] היא כמות האוכלוסייה ביחס לשטח החקלאי במדינה שינתן לעבד. מדד זה מהווה איזו אינדיקציה לגבי כמה מהשטח של המדינה הוא באמת ניתן ליישוב, מה איכות החיים במדינה, כמה עוד האוכלוסייה יכולה לגדול, ועל מה הכלכלה שלה יכולה להסתמך. לדוגמה לרוסיה יש שטחים נרחבים ריקים וכך גם לסעודיה אבל אלו איזורים קרים או חמים מידי לחקלאות וקשה גם להתיישב בהם בגלל אקלים לא נוח.  

אם מסתכלים על מדינות שאינן עיר-מדינה המדינות בעלות צפיפות פיזיולוגית מעל ישראל כוללות את ג'יבוטי (51,861), כווית ( 15,603), פורטו-ריקו (11,952), עומאן (11,780), פולינזיה הצרפתית (9,863), סהרה המערבית (6,780), איחוד האמירויות (6,404), איי הבהמס (5,167), איסלנד ( 4,229), קלדוניה החדשה (3,645), בורניי, איי-שלמה, דרום קוריאה (2,988), טאיוואן, ויפן (2900). מצרים בשנת 2005 היתה בעלת צפיפות פיזיולוגית של 2,600 תושבים לקמ"ר מעובד - פחות מזו של ישראל ב-2016. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_based_on_food_growing_capacity]

אם מסתכלים על מדינות שאינן עיר-מדינה המדינות בעלות צפיפות פיזיולוגית מעל ישראל כוללות את ג'יבוטי (51,861), כווית ( 15,603), פורטו-ריקו (11,952), עומאן (11,780), פולינזיה הצרפתית (9,863), סהרה המערבית (6,780), איחוד האמירויות (6,404), איי הבהמס (5,167), איסלנד (4,229), קלדוניה החדשה (3,645), בורניי, איי-שלמה, דרום קוריאה (2,988), טאיוואן, ויפן (2,900). מצרים בשנת 2005 הייתה בעלת צפיפות פיזיולוגית של 2,600 תושבים לקמ"ר מעובד - פחות מזו של ישראל ב-2016. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_based_on_food_growing_capacity]

חלק מהמדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה כמו בנגלדש, הודו ורואנדה הן בעלות צפיפות פיזיולוגית נמוכה יותר ביחס למדינות אחרות בגלל שיש להן שפע של מים ושטחי חקלאות נרחבים - מעל 45% משטח המדינה בהודו ורואנדה ומעל 55% בבנגלדש. באופן אבסורדי פרוש הדבר הוא ש[[בטחון המזון]] או ה[[חוסן]] במדינות אלה ביחס לבעיות בחקלאות הוא קטן יותר יחסית למדינות אחרות - מדינות אלה מסתמכות בעיקר על חקלאות קיום כדי להזין את האוכלוסייה וכל בעיה בחקלאות המקומית (כמו סופה, מגפה, מלחמה) פרושה אובדן כמות גדולה של מזון ויחד איתו גם אובדן פרנסה שמקשה על יבוא מזון לאיזון המזון שאבד.כמו כן חלק גדול מהמדינה הוא בר-עיבוד בגלל צפיפות האוכלוסין הגבוהה והעוני במדינה שמעודדים עניים רבים במדינה לעבד חלקות קטנות ובכך להגדיל את כמות המזון. לעומת זאת מדינות עשירות וקטנות כמו הונג-קונג או כווית יכולות לייבא מזון ממדינות שונות ברחבי העולם.  

חלק מהמדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה כמו בנגלדש, הודו ורואנדה הן בעלות צפיפות פיזיולוגית נמוכה יותר ביחס למדינות אחרות בגלל שיש להן שפע של מים ושטחי חקלאות נרחבים - מעל 45% משטח המדינה בהודו ורואנדה ומעל 55% בבנגלדש. באופן אבסורדי פרוש הדבר הוא ש[[בטחון המזון]] או ה[[חוסן]] במדינות אלה ביחס לבעיות בחקלאות הוא קטן יותר יחסית למדינות אחרות - מדינות אלה מסתמכות בעיקר על חקלאות קיום כדי להזין את האוכלוסייה וכל בעיה בחקלאות המקומית (כמו סופה, מגפה, מלחמה) פרושה אובדן כמות גדולה של מזון ויחד איתו גם אובדן פרנסה שמקשה על יבוא מזון לאיזון המזון שאבד.כמו כן חלק גדול מהמדינה הוא בר-עיבוד בגלל צפיפות האוכלוסין הגבוהה והעוני במדינה שמעודדים עניים רבים במדינה לעבד חלקות קטנות ובכך להגדיל את כמות המזון. לעומת זאת מדינות עשירות וקטנות כמו הונג-קונג או כווית יכולות לייבא מזון ממדינות שונות ברחבי העולם.  

שני שליש משטחה של ישראל הוא איזור מדברי, דל בגשמים שאינו נוח במיוחד להתיישבות של [[בני אדם]] או ל[[חקלאות]]. בשטחים מצפון לנגב צפיפות האוכלוסין של מדינת ישראל היא גבוהה בהרבה. זאת בהשוואה לדוגמה להודו, או להולנד שרוב שטחן הוא איזורים פוריים מרובי גשמים.   

שני שליש משטחה של ישראל הוא איזור מדברי, דל בגשמים שאינו נוח במיוחד להתיישבות של [[בני אדם]] או ל[[חקלאות]]. בשטחים מצפון לנגב צפיפות האוכלוסין של מדינת ישראל היא גבוהה בהרבה. זאת בהשוואה לדוגמה להודו, או להולנד שרוב שטחן הוא איזורים פוריים מרובי גשמים.   

בשל חלקו הגדול של המדבר משטחה, ובשל [[פרבור בישראל|תהליכי פרבור]] והיבטים נוספים, אחוז השטח שניתן לבצע בו [[חקלאות בישראל|עיבוד חקלאי בישראל]] עומד על 15.5% משטח המדינה. מסיבה זו, [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של ישראל היא גבוהה בהרבה יחסית לצפיפות האוכלוסין שלה. בשנת 2005 אוכלוסיית ישראל היתה 6.5 מיליון איש והשטח החקלאי שלה עמד על כ-3000 קמ"ר, ולכן צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית היתה 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד - יותר מפי 5 יחסית לצפיפות האריתמטית. עד שנת 2016 גדלה האוכלוסיה למעל 8.5 מיליון תושבים, בהנחה שהשטח החקלאי לא הצטמצם הצפיפות הפיזיולוגית עלתה ל-2,728 תושבים.  

בשל חלקו הגדול של המדבר משטחה, ובשל [[פרבור בישראל|תהליכי פרבור]] והיבטים נוספים, אחוז השטח שניתן לבצע בו [[חקלאות בישראל|עיבוד חקלאי בישראל]] עומד על 15.5% משטח המדינה. מסיבה זו, [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של ישראל היא גבוהה בהרבה יחסית לצפיפות האוכלוסין שלה. בשנת 2005 אוכלוסיית ישראל הייתה 6.5 מיליון איש והשטח החקלאי שלה עמד על כ-3,000 קמ"ר, ולכן צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית הייתה 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד - יותר מפי 5 יחסית לצפיפות האריתמטית. עד שנת 2016 גדלה האוכלוסייה למעל 8.5 מיליון תושבים, בהנחה שהשטח החקלאי לא הצטמצם הצפיפות הפיזיולוגית עלתה ל-2,728 תושבים.  

בשנת 2005 ישראל היתה במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית (כלומר שלושה-רבעים מתוך מדינות העולם הן בעלות צפיפות פיזיולוגית נמוכה מזו של ישראל), נכון לשנת 2016 ישראל טיפסה למקום ה-36 לפי השוואה לנתוני 2005 ביחס לשאר המדינות.  

בשנת 2005 ישראל היתה במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית (כלומר שלושה-רבעים מתוך מדינות העולם הן בעלות צפיפות פיזיולוגית נמוכה מזו של ישראל), נכון לשנת 2016 ישראל טיפסה למקום ה-36 לפי השוואה לנתוני 2005 ביחס לשאר המדינות.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Population_density צפיפות אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Population_density צפיפות אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_sovereign_states_and_dependent_territories_by_population_density רשימת מדינות לפי צפיפות אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_sovereign_states_and_dependent_territories_by_population_density רשימת מדינות לפי צפיפות אוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית

* השוואת תמונות - [http://en.wikipedia.org/wiki/File:World_population_density_1994.png צפיפות אוכלוסין] ב-1994 ו[http://en.wikipedia.org/wiki/File:World_Koppen_Map.png משטר משקעים ואקלים (שיטת קפן לסיווג אקלימים)] - האיזורים הקרים והיבשים מאוכלסים פחות.

* השוואת תמונות - [http://en.wikipedia.org/wiki/File:World_population_density_1994.png צפיפות אוכלוסין] ב-1994 ו[http://en.wikipedia.org/wiki/File:World_Koppen_Map.png משטר משקעים ואקלים (שיטת קפן לסיווג אקלימים)] - האיזורים הקרים והיבשים מאוכלסים פחות

* שוקי שדה, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2942142 אין אוויר: למה לעזאזל כל כך צפוף בישראל?], דה מרקר, 14.05.2016

* שוקי שדה, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2942142 אין אוויר: למה לעזאזל כל כך צפוף בישראל?], דה מרקר, 14.05.2016