שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''משאב מתכלה''' (Non-renewable resource) הוא [[משאב טבעי]] שלא ניתן לגדל או לייצר אותו, ושדפוסי הצריכה הם בהיקף שאינו [[קיימות|בן קיימא]]. כאשר צורכים משאב מתכלה, הוא מתפרק לחומרים אחרים, והכמות שלו אשר תהיה זמינה בעתיד יורדת.  

'''משאב מתכלה''' (באנגלית: '''Non-renewable resource''') הוא [[משאב טבעי]] שלא ניתן לגדל או לייצר אותו, ושדפוסי הצריכה הם בהיקף שאינו [[קיימות|בן קיימא]]. כאשר צורכים משאב מתכלה, הוא מתפרק לחומרים אחרים, והכמות שלו אשר תהיה זמינה בעתיד יורדת.  

משאבים מתכלים נמצאים בדרך כלל בכמות סופית, וקצב הצריכה שלהם על ידי האנושות גדול בהרבה מאשר הקצב שבו הטבע מסוגל לייצר אותם.  

משאבים מתכלים נמצאים בדרך כלל בכמות סופית, וקצב הצריכה שלהם על ידי האנושות גדול בהרבה מאשר הקצב שבו הטבע מסוגל לייצר אותם.  

==סוגי משאבים מתכלים==

==סוגי משאבים מתכלים==

===מינרלים ועופרות===

===מינרלים ועופרות===

[[מחצבים]] מינרלים (כמו [[אשלג]], [[פוספט]], גיר ועוד) ועופרות מתכת ([[ברזל]], [[אלומיניום]], [[נחושת]], [[זהב]] ועוד) הם דוגמאות למשאבים מתכלים. [[כרייה]] של משאבים אלה בידי בני אדם מתרחשת רק במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של המינרל או העופרה בקרום כדור הארץ. מקום שם הצטברו על ידי [[תהליך גאולוגי|תהליכים גאולוגיים]] [[תהליך ארוך טווח|ממושכים]] שנמשכים עשרות אלפי שנים עד מיליוני שנים (לדוגמה תזוזה טקטוניקת הלוחות, שיקוע טקטוני ומחזור קליפת כדור הארץ). אפשר למצוא רבים מהיסודות האלה גם במקומות אחרים בכדור הארץ כולל בנהרות, באוקיינוסים ובסלעים שונים, אבל בדרך כלל הם נמצאים בריכוזים נמוכים מאד, דבר שאומר השקעת [[אנרגיה]] גבוהה כדי לחלץ יסודות אלה וכן יצירה של כמות גבוהה של [[פסולת]], דבר שפרושו [[כלכלה|עלות כלכלית]] גבוהה.  

[[מחצבים]] מינרלים (כמו [[אשלג]], [[פוספט]], גיר ועוד) ועופרות מתכת ([[ברזל]], [[אלומיניום]], [[נחושת]], [[זהב]] ועוד) הם דוגמאות למשאבים מתכלים. [[כרייה]] של משאבים אלה בידי בני אדם מתרחשת רק במקומות שבהם יש ריכוז גבוה של המינרל או העופרה בקרום כדור הארץ. מקום שם הצטברו על ידי [[תהליך גאולוגי|תהליכים גאולוגיים]] [[תהליך ארוך טווח|ממושכים]] שנמשכים עשרות אלפי שנים עד מיליוני שנים (לדוגמה תזוזה טקטוניקת הלוחות, שיקוע טקטוני ומחזור קליפת כדור הארץ). אפשר למצוא רבים מהיסודות האלה גם במקומות אחרים בכדור הארץ כולל בנהרות, באוקיינוסים ובסלעים שונים, אבל בדרך כלל הם נמצאים בריכוזים נמוכים מאד, דבר שאומר השקעת [[אנרגיה]] גבוהה כדי לחלץ יסודות אלה וכן יצירה של כמות גבוהה של [[פסולת]], דבר שפירושו [[כלכלה|עלות כלכלית]] גבוהה.  

ישנו הבדל חשוב בין מינרלים כמו אשלג, פוספט, גיר ועוד לבין מתכות - לאחר ההפקה ניתן למחזר מתכות שוב ושוב ושוב לאורך מיליוני שנים, בעוד שרוב המינרלים משמשים כיום בתהליכים חד-פעמיים ולאחר מכן הם מתפזרים או מגיעים למצב בלתי שימושי לאדם. למרות שאחוז המחזור של פלדה לדוגמה הוא גבוה, עדיין [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[גידול אוכלוסין]] וגידול בצריכה לנפש מביאים לכך שכריית המתכות גדלה עם השנים. [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

ישנו הבדל חשוב בין מינרלים כמו אשלג, פוספט, גיר ועוד לבין מתכות - לאחר ההפקה ניתן למחזר מתכות שוב ושוב ושוב לאורך מיליוני שנים, בעוד שרוב המינרלים משמשים כיום בתהליכים חד-פעמיים ולאחר מכן הם מתפזרים או מגיעים למצב בלתי שימושי לאדם. למרות שאחוז המחזור של פלדה לדוגמה הוא גבוה, עדיין [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] כמו [[גידול אוכלוסין]] וגידול בצריכה לנפש מביאים לכך שכריית המתכות גדלה עם השנים. [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוהה בהרבה יחסית לדלקים מחצביים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם היתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.  

המרבצים של ריכוזי מינרלים ומתכת הנמצאים בסמוך לפני השטח, שניתן לכרות אותם באופן משתלם כלכלית על ידי בני אדם, הם לא משאב מתחדש במונחים של חיי בני-אדם. העופרות הנפוצות ביותר של מתכת נמצאות בכמויות גדולות, באופן שיהיה קשה לכלות אותן, עם זאת השאלה היא לא רק כמות המתכת שיש, אלא גם הריכוז של מלאים אלה והקושי להפיק אותם. למרות שעופרות מתכת הן באופן טכני מתכלות, בדומה לסלעים ולחול, לא סביר שבני האדם יכלו את ההספקה העולמית שלהם בעתיד הקרוב. במובן זה עופרות מתכת נחשבות כקיימות בכמות גבוהה בהרבה יחסית לדלקים מחצביים, אשר מוגבלים לאיזורים שבהם הייתה בעבר הרחוק פעילות של יצורים חיים.  

החשש העיקרי לגבי רוב המתכות והמינרלים הוא לא מפני הכילוי שלהן, אלא שהפקתם על ידי כרייה, תהפוך יותר ויותר יקרה ומסובכת מבחינה כלכלית ותגרום ליותר ויותר השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות (ראו הסבר בהמשך). [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

החשש העיקרי לגבי רוב המתכות והמינרלים הוא לא מפני הכילוי שלהן, אלא שהפקתם על ידי כרייה, תהפוך יותר ויותר יקרה ומסובכת מבחינה כלכלית ותגרום ליותר ויותר השפעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות (ראו הסבר בהמשך). [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

===דלקים מחצביים===

===דלקים מחצביים===

[[קובץ:Tar_Sands_2008.jpg|400px|thumb|left|מכרות [[חולות הזפת]] באלברטה שבקנדה, בשנת 2008. נוסף להרס האקולוגי הישיר והברור, ל[[קרקע]] עצמה ול[[מערכות אקולוגיות]] שהיו במקום, מכרות רבים גורמים ל[[זיהום קרקע]] [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] שיוצר בהמשך בעיות שונות בחקלאות ו[[זיהום מים]]]]

[[קובץ:Tar_Sands_2008.jpg|400px|thumb|left|מכרות [[חולות הזפת]] באלברטה שבקנדה, בשנת 2008. נוסף להרס האקולוגי הישיר והברור, ל[[קרקע]] עצמה ול[[מערכות אקולוגיות]] שהיו במקום, מכרות רבים גורמים ל[[זיהום קרקע]] [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] שיוצר בהמשך בעיות שונות בחקלאות ו[[זיהום מים]]]]

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] (כמו גם [[פצלי גז]], [[פצלי נפט]] ו[[פצלי שמן]]) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים להיגמר לגמרי. ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק בשל מנגון של [[שיא תפוקת נפט]] - הפקת האנרגיה דורשת בעצמה אנרגיה ולכן לא הגיוני להשתמש במשאבים אלה כמקור אנרגיה כאשר ההפקה תדרוש יותר אנריגה ממה שהיא מספקת. עוד קודם לכן [[החזר אנרגטי]] של דלקים מחצביים צפוי להגיע לרמות של [[אנרגיה מתחדשת]] ולכן להיות בלתי כדאי לעומת חלופות אחרות. האנושות תצטרך לנסות להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים, שיכולים להיות [[אנרגיה גרעינית]] (אשר גם היא מתכלה) או סוגים של [[אנרגיה מתחדשת]] .  

[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] (כמו גם [[פצלי גז]], [[פצלי נפט]] ו[[פצלי שמן]]) מתהווים בטבע במשך אלפי שנים במעבה האדמה, ולא ניתן לייצר אותם בקצב של הצריכה הנוכחית. בסופו של דבר מאגרי מחצבים אלה צפויים להיגמר לגמרי. ועוד לפני כן, המחיר של ההפקה שלהם ילך ויגדל והפקתם תפסק בשל מנגנון של [[שיא תפוקת נפט]] - הפקת האנרגיה דורשת בעצמה אנרגיה ולכן לא הגיוני להשתמש במשאבים אלה כמקור אנרגיה כאשר ההפקה תדרוש יותר אנרגיה ממה שהיא מספקת. עוד קודם לכן [[החזר אנרגטי]] של דלקים מחצביים צפוי להגיע לרמות של [[אנרגיה מתחדשת]] ולכן להיות בלתי כדאי לעומת חלופות אחרות. האנושות תצטרך לנסות להסתדר בלי משאבים אלה ולחפש מקורות אנרגיה אחרים, שיכולים להיות [[אנרגיה גרעינית]] (אשר גם היא מתכלה) או סוגים של [[אנרגיה מתחדשת]].  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחצבי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא ידועה כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

קיימים מרבצים גדולים עוד יותר של הידרו-קרבון כמו מתאן הידראט על קרקעית הים. בעוד שמרבצים אלה גדולים יותר מסך כלל הדלק המחצבי גם יחד, הם עדיין משאב מתכלה, ולא ידועה כיום דרך כלכלית וטכנולוגית להפקה שלהם.  

נכון להיום, מקור ה[[אנרגיה]] העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחצבי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17, הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות [[התייעלות אנרגטית]] במוצרים ושירותים שונים, [[צריכת האנרגיה]] לנפש, וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים [[גזי חממה]] שגורמים ל[[התחממות עולמית]] ול[[החמצת אוקינוסיים]], בעיה נוספת היא סוגים של [[זיהום אוויר]]. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת [[מתכות כבדות]] לסביבה אשר מסוגלות להפוך בהמשך ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ומשם להפוך ל[[זיהום במזון]]. לדלקים מחצביים יש [[השפעות סביבתיות]] רבות כמו גם השפעות חברתיות וכלכליות. [[השפעות חברתיות וכלכליות של נפט]] לדוגמה כוללות לא רק את החשיבות העצומה שלו לכלכלה העולמית, אלא גם יצירת תלות של [[חקלאות|החקלאות העולמית]] בנפט וגם סיוע של נפט ליצירת תנאים חברתיים המקלים על קיום של משטרים דיקטטורים וטרור.

נכון להיום, מקור ה[[אנרגיה]] העיקרי שבני האדם משתמשים בוא הוא דלק מחצבי מתכלה. מאז התחלת השימוש בדלקים אלה, במהלך המאה ה-17, הביקוש לדלקים אלה נמצא בעליה מתמדת. למרות [[התייעלות אנרגטית]] במוצרים ושירותים שונים, [[צריכת האנרגיה]] לנפש, וצריכת האנרגיה הכוללת נמצאת בעליה. בנוסף למגבלות של מקורות, לדלקים מחצביים יש בעיה של כיורים שכן במהלך השימוש בהם נוצרים [[גזי חממה]] שגורמים ל[[התחממות עולמית]] ול[[החמצת אוקיינוסים]], בעיה נוספת היא סוגים של [[זיהום אוויר]]. חלק מזיהום האוויר של דלק מחצבי קשור לפליטת [[מתכות כבדות]] לסביבה אשר מסוגלות להפוך בהמשך ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ומשם להפוך ל[[זיהום במזון]]. לדלקים מחצביים יש [[השפעות סביבתיות]] רבות כמו גם השפעות חברתיות וכלכליות. [[השפעות חברתיות וכלכליות של נפט]] לדוגמה כוללות לא רק את החשיבות העצומה שלו לכלכלה העולמית, אלא גם יצירת תלות של [[חקלאות|החקלאות העולמית]] בנפט וגם סיוע של נפט ליצירת תנאים חברתיים המקלים על קיום של משטרים דיקטטורים וטרור.

===דלק גרעיני===

===דלק גרעיני===

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

השימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] דורש [[דלק גרעיני]]. דלק כזה הוא כיום היסוד [[אורניום]] בלבד, ויש תכנונים עתידיים להשתמש ב[[תוריום]] שנמצא בכמויות גדולות יותר.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13%-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוה בכל שנה.  

עופרות [[אורניום]] נמצאות בקרקע בריכוזים נמוכים והן נכרות נכון ל-2014 ב-19 מדינות. אורניום זה משמש ב[[כורים אטומיים לייצור חשמל]] יחד עם אורניום-235 כדי ליצור חום שמחמם מים ליצירת קיטור לשם סיבוב טורבינה וייצור חשמל. כוח גרעיני מייצר כיום כ-6% מ[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-13%-14% מסך צריכת החשמל העולמית. הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות. מתקני גרעין מייצרים בכל שנה 200 אלף מטרים רבועים של [[פסולת רדיו-אקטיבית]] נמוכה ובינונית ו-10 אלף מטרים רבועים של פסולת רדיו-אקטיבית גבוהה בכל שנה.  

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להיכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו-0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לוויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

השימוש בדלק גרעיני והפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הגרעין מסוכנים מאד ל[[בני אדם]] ולחיים בכלל. זיהום רדיואקטיבי שנפלט ל[[הסביבה הטבעית|הסביבה הטבעית]] על ידי שפיכה, תאונה או פיצוץ עלול להיכנס ל[[שרשת המזון]] ומשם לעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולהפוך ל[[זיהום במזון]]. חשיפה חיצונית או פנימית ל[[זיהום רדיואקטיבי]] עלול לגרום לשבירה מאסיבית של ה-DNA ולגרום ל[[טרטוגן|מומים בעוברים]], [[גורם סרטני|סרטן]], לנזקים ברקמות ולמוות. ארגון האומות המאוחדות העריך בשנת 2008 כי החשיפה השנתית הממוצעת בקרב בני אדם לקרינה כללה 0.01 מילי-זיוורט (mSv) כתוצאה מניסויים ב[[נשק אטומי]] שהתרחשו בעבר, 2.0 mSv כתוצאה מקרינה מרדיו-איזוטופים טבעיים ו-0.4 mSv כתוצאה מקרינה קוסמית. כל החשיפות הנ"ל משתנים על פי מיקום. כמה רדיו-איזוטופים בפסולת גרעינית פולטים קרינה מזיקה לתקופות של 4.5 מיליארדי שנים או יותר מכך. אחסון של פסולת גרעינית מצוי בסכנה של דליפה עקב רשלנות, וכן יש אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) ואפשרות של [[טרור גרעיני]]. אחסון הפסולת, ההשלכות הבריאותיות והסיכונים מדלק גרעיני ממשיכים להיות נושא לוויכוח והופכים את תעשיית הגרעין לשנויה במחלוקת.

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר מבחינה כלכלית, אנרגטית, סביבתית וחברתית זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

חומרי גלם מתכלים הנכרים או נשאבים מבטן האדמה יכולים להתייקר מבחינה כלכלית, אנרגטית, סביבתית וחברתית זמן רב לפני שהם מגיעים לנקודה שבה הם אוזלים לגמרי. הדבר נובע מכך שהריכוז של החומרים אינו זהה בכל המאגרים, וכי מסיבות כלכליות יזמים מעדיפים לנצל ראשית את המאגרים העשירים ביותר ואת המאגרים הקלים ביותר לגישה. ככל שנמשכת ההפקה הולכים למאגרים שהם בעלי ריכוז משאב נמוך יותר, שיש בהם אחוזי פסולת או זיהום גבוהים יותר, ושהפקתם היא יקרה, מסוכנת ומזהמת יותר.

עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוז המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר, סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

עופרות מתכת ומינרלים עוברים [[תהליך ארוך טווח]] של דלדול ריכוז החומר המועיל בעופרה. מגמה זו תועדה על ידי הספר [[גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 ואומתה מחדש במאה ה-21. ריכוז המתכת בעופרה יורד מאז אמצע המאה ה-19 לגבי נחושת, [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום,  ויהלומים.  פרוש הירידה באחוז העופרה הוא השקעה נדרשת גבוהה יותר של אנרגיה, יצירת פסולת וזיהום בכמות רבה יותר, סיבוך טכני גבוה יותר ועלויות כלכליות גבוהות יותר. עליה כזו היא מעריכית מעבר לנקודת סף מסויימת [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתהליכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מיד במחירי המתכות. כמו כן, חלק מהעלויות הכרוכות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

מול מגמה זו קיימת גם מגמה אחרת והיא שכלולים טכנולוגיים שונים - הן בשיטות הכרייה והעיבוד, הן בייצור אנרגיה הדרושה לכרייה ולעיבוד והן בחסכון במשאבים נוספים. לדוגמה שימוש בתנורים יעילים יותר יכול לייעל את הפקת המתכת ושימוש בטורבינות גז להפקת חשמל ואנרגיה המשמשים בתהליכי כרייה וזיקוק הוא מזהם פחות יחסית לטורבינות פחם. דבר זה, כמו גם מעבר של מכרות ומפעלי זיקוק ממדינות העולם העשירות למדינות עניות יותר יכול להסביר מדוע ירידה באחוז העופרה לא בהכרח מתבטא מיד במחירי המתכות. כמו כן, חלק מהעלויות הכרוכות בכרייה ובהפקה - כמו זיהום מים וזיהום אוויר הן [[השפעות חיצוניות]] שהעלות שלהן היא נסתרת ואינה מגולמת בדרך כלל במחיר חומר הגלם.  

[[דונאלה מדווז]] ועמיתיה שכתבו בשנת 1972 את הספר [[גבולות לצמיחה]], ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולוגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלות במגבלות של [[מערכות טבעיות]] לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]].  

[[דונאלה מדווז]] ועמיתיה שכתבו בשנת 1972 את הספר [[גבולות לצמיחה]], ביצעו סימולציה בין מספר תתי-מערכות כלכליות ואקולוגיות שבהן [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] נתקלות במגבלות של [[מערכות טבעיות]] לצמיחה כזו, לדוגמה בשל [[סחף קרקע]] או [[זיהום]].  

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקעה בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון ל[[חקלאות]].  על פי מחקר משנת 2008, מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.

ב"תרחיש הייחוס" שבו אין התייחסות מיוחדת למגבלות אלה, מעבר לצעדים הנדרשים על ידי מחיר כלכלי מיידי, מגבלת המשאבים המתכלים גורמת לקריסה חברתית שמובילה לירידה בתוחלת החיים ולהקטנת הרווחה על פי מדדי האו"ם. במודל [[עולם 3]] של הספר, הדבר מתרחש בגלל שמשאבים גדלים והולכים של המערכת ([[הון תעשייתי]] במונחים פיזיים) נדרשים כדי למצות משאבים מתכלים שהפקתם היא דבר קשה יותר ויותר, כך שנשארים פחות משאבים להשקעה בהון תעשייתי לייצור, ולהשקעה בהון לשירותים ולחינוך ולשם הון ל[[חקלאות]].  על פי מחקר משנת 2008, מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, תרחיש זה נראה כיום הסביר ביותר מבין התרחישים של הספר, שכן הוא מתיישב בצורה הטובה ביותר עם הנתונים שנאספו בין השנים 1972-2002.

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו קלאסית==

==משאבים מתכלים בכלכלה נאו-קלאסית==

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי ה[[שוק משוכלל|השוק]]. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן, וכן העליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי עבור היצרנים והצרכנים - כך שיצרנים יחפשו חומרים חלופיים וצרכנים יקטינו את הצריכה של מוצרים בזבזניים בחומרי-גלם ויחפשו חלופות אחרות.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של  דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי ה[[שוק משוכלל|השוק]]. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן, וכן העליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי עבור היצרנים והצרכנים - כך שיצרנים יחפשו חומרים חלופיים וצרכנים יקטינו את הצריכה של מוצרים בזבזניים בחומרי-גלם ויחפשו חלופות אחרות.  

===טיעון המוצר החלופי===

===טיעון המוצר החלופי===

לטיעון זה מספר בעיות:

לטיעון זה מספר בעיות:

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחתת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# פיתוח הכבלים האופטיים נעשה על פי היכולת המדעית ותמריצים להפחתת מחיר העברת השיחות, ללא קשר הדוק ל'''שינוי''' במחיר הנחושת. פיתוח הסיבים האופטיים לא נעשה כשמחיר הנחושת עלה או בגלל עליה כזו.  ב[[כלכלה תחרותית]] יש תמריץ תמידי להוריד את עלויות הייצור ודבר זה נותן תמריץ לשינוי. אבל ללא פריצת הדרך המדעית, היו נשארים עם אותם כבלי נחושת, יהיה מחירם אשר יהיה. <br/>לדוגמה, מחיר טונה נחושת עלה מ-1.24 דולר לק"ג בשנת 1986, ל-9 דולר לק"ג בשנת 2011[http://en.wikipedia.org/wiki/File:Copper_Price_History_USD.png], כך שיש תמריץ כלכלי חזק לפתח חלופות לכבלי נחושת להולכת חשמל כבר היום. למרות התמריץ הזה, אין שימוש במתכות אחרות. הסיבה היא מגבלות פיזיקליות וכימיות. מתכות נפוצות הן מתכות קלות- הדבר נובע מ[[מחזור חיים של שמש|דרך ייצור היסודות בליבת כוכבים]]. אבל אין מתכות נפוצות (קלות) בעלות כושר הולכת חשמל טובה כמו הנחושת (ל[[אלומיניום]], [[ברזל]], [[קובאלט]], [[ניקל]], ו[[אבץ]] יש מקדמי הולכת חשמל נמוכים יותר).  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הבעיה השניה היא [[פרדוקס ג'בונס]] עבור מוצרים אחרים מלבד אנרגיה. הטיעון של ג'בונס הוא ששכלול טכנולוגי שמאפשר להשתמש במשאב בצורה יעילה יותר, לאו דווקא מוריד את השימוש בו בגלל שהדבר גם מוריד את מחיר השימוש ליחידת צריכה. אפילו תחליף כולל עבור תעשייה אחת לאו דווקא פותר את הבעיה, שכן יש גם שימוש גובר ב[[מוצר חליפי|מוצרים חלופיים]]. מרגע שתעשיית התקשורת לא נזקקה לכבלי נחושת יותר, הביקוש להם ירד. כתוצאה מכך, מחיר הנחושת ירד עבור כל שאר הצרכנים של נחושת. הצרכנים האלה (לדוגמה חברות שמייצרות כבלי חשמל) יכלו להוריד מחירים, ולכן הצרכנים הסופיים (גם לפי התאוריה הנאו-קלאסית) הגדילו את הביקוש לנחושת. כך שבסך הכל, על פני זמן נמשכה המגמה ארוכת הטווח של נחושת ושאר מתכות - עליה מתמשכת בשימוש במשאב, תוך התקרבות מתמדת ל[[שיא הכרייה]] או לשיא התפוקה, בדומה למנגנון של [[שיא תפוקת הנפט]] - כלומר [[שיא תפוקת הנחושת]]. סביר שהביקוש לנחושת ירד, לאחר שיעלו מחירי הנחושת (בעקבות מעבר שיא התפוקה) ואז נוכל לנצל את הנחושת שתישאר במכרות לצרכים החשובים יותר לאדם. אולם הדבר לא משנה את פרדוקס ג'בונס- שכלול טכנולוגי במיקרו לאו דווקא מוריד את השימוש במשאב במאקרו.  

# הנטייה של הכלכלה הנאו קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזיקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו קלאסית).

# הנטייה של הכלכלה הנאו-קלאסית להתמקד ב[[מיקרו-כלכלה]] ובטווח הקצר עלולה להוביל למסקנות מטעות. בסופו של דבר אנו משתמשים במשאבים רבים באופן גדל והולך. בעוד שניתן להחליף לפעמים משאב אחד באחר (נחושת בסיליקון, מתכת בפלסטיק המופק מנפט) הטיעון "כאשר משאב זה יגמר נשתמש בחלופות" נתקל בבעיה כאשר מתחשבים בכלל המשאבים. לדוגמה, המלאים של כלל סוגי עופרות המתכות שנשארו בבטן האדמה יורדים משום שמדובר ב[[משאב מתכלה]]. מסיבות כימיות לא סביר שלכל המתכות האלה ימצאו תחליפים שכן לכל מתכת יש תכונות כימיות חשמליות ופיזיקליות שונות. יש סוגי יסודות וחומרים שלגביהם לא ידוע כלל על תחליף וספק אם יפותח תחליף שכזה לדוגמה [[אשלגן]] ו[[זרחה|זרחן]] מהווים יסודות חשובים בביו-כימיה של הצומח, אנחנו לא יודעים על דרך שבה נוכל להחליף את הביו-כימיה של הצמחים (שחלק גדול ממה אנחנו עוד לא מכירים). בה בעת לגבי כל משאב מתכלה מתקרבים לשיא המיצוי שלו - כאשר עלויות נוספות של כרייה וזיקוק עופרות צפויות לעלות בגלל שיקולי [[אנטרופיה]] (או [[תפוקה שולית פוחתת]] במינוח של כלכלה נאו-קלאסית).

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

===טיעון התייעלות ההפקה ומחזור===

טיעון אחר של הכלכלה הנאו קלאסית הוא שמחיר גבוה יותר של משאבים מתכלים יתן תמריץ לפתח שיטות הפקה יעילות וזולות יותר.  

טיעון אחר של הכלכלה הנאו-קלאסית הוא שמחיר גבוה יותר של משאבים מתכלים יתן תמריץ לפתח שיטות הפקה יעילות וזולות יותר.  

לדוגמה שמחיר גבוה של נחושת יתמרץ את חברות הכרייה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

לדוגמה שמחיר גבוה של נחושת יתמרץ את חברות הכרייה וההפקה של נחושת ויגרום לשיטות הפקה יעילות וזולות יותר. כמו כן שיטות אלה יגרמו ליכולת הפקת מכרות בעלי אחוז עופרה נמוך יותר ובכך יגדילו את המלאים המוכחים. בנוסף, אפשר להתמודד עם עליית המחירים על ידי הגדלת אחוז המיחזור של הנחושת. טיעון זה מושמע לדוגמה על ידי הכלכלן הנאו-קלאסי [[ג'וליאן סימון]] בהקשר של נחושת.  

הבעיה של טיעון זה הוא ש[[כרייה|כריית]] הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה. [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]

הבעיה של טיעון זה הוא ש[[כרייה|כריית]] הנחושת והפקת נחושת מתוך עופרת הנחושת הם תהליכים עתירי [[אנרגיה]] ומשאבים. כריית עופרת הנחושת דורשת עוד אנרגיה ככל שמעמיקים לחפור. הפקת המתכת מהעופרה דורשת עוד אנרגיה ומשאבים ככל שריכוז המתכת בעופרה ירד. דברים אלה לא נובעים ממגבלה טכנולוגית אלא מ'''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]'''. ככל הידוע לנו היום, צריכת האנרגיה בהפקת עופרה עולה באופן מעריכי ביחס הפוך לריכוז העופרה. [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf]