שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 18 בתים ,  19:50, 2 באוגוסט 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:  
כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:
 
כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:
 
* 400 אנשים ימותו בוודאות
 
* 400 אנשים ימותו בוודאות
* יש סיכוי של 33% שאף אחד לא ימות וסיכוי של 66% ש 600 אנשים ימותו
+
* יש סיכוי של 33% שאף אחד לא ימות וסיכוי של 66% ש-600 אנשים ימותו
    
למרות שהאפשרויות שניתנו לשתי הקבוצות זהות מבחינה מתמטית (בניסוח הפוך), בקבוצה הראשונה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות הראשונה, אך לעומת זאת, בקבוצה השנייה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות השנייה.
 
למרות שהאפשרויות שניתנו לשתי הקבוצות זהות מבחינה מתמטית (בניסוח הפוך), בקבוצה הראשונה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות הראשונה, אך לעומת זאת, בקבוצה השנייה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות השנייה.
שורה 29: שורה 29:  
ההסבר לבחירה השונה בין שתי הקבוצות הינו המסגור השונה שניתן – לקבוצה הראשונה האפשרות הראשונה הוצגה בתוך מסגרת חיובית (חיים שינצלו) לקבוצה השנייה אותה אפשרות ניתנה בתוך מסגרת שלילית (חיים שיאבדו) ועל כן בקבוצה השנייה העדיפו את הבחירה ההסתברותית. {{הערה|ד"ר עדית סולברג (2013) "הטיות וקונפורמיות בתהליכי קבלת החלטות"  }}
 
ההסבר לבחירה השונה בין שתי הקבוצות הינו המסגור השונה שניתן – לקבוצה הראשונה האפשרות הראשונה הוצגה בתוך מסגרת חיובית (חיים שינצלו) לקבוצה השנייה אותה אפשרות ניתנה בתוך מסגרת שלילית (חיים שיאבדו) ועל כן בקבוצה השנייה העדיפו את הבחירה ההסתברותית. {{הערה|ד"ר עדית סולברג (2013) "הטיות וקונפורמיות בתהליכי קבלת החלטות"  }}
 
==השלכות על התאוריה הכלכלית==
 
==השלכות על התאוריה הכלכלית==
אחת ההנחות המרכזיות במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית]] היא כי אנשים הם ראציונלים. [[כלכלה התנהגותית|כלכלנים התנהגותיים]] השתמשו בניסויים כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי כדי להצביע על כך שהנחה זו אינה מדוייקת. וכי יש צורך בפיתוח של [[כלכלה ניסויית]] ופיתוח של תאוריות חדשות על ההתנהגות האנושית כדי להבין טוב יותר את [[חקר הכלכלה|אופן הפעולה של הכלכלה האנושית]].  
+
אחת ההנחות המרכזיות במסגרת [[כלכלה נאו-קלאסית]] היא כי אנשים הם רציונליים. [[כלכלה התנהגותית|כלכלנים התנהגותיים]] השתמשו בניסויים כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי כדי להצביע על כך שהנחה זו אינה מדוייקת. וכי יש צורך בפיתוח של [[כלכלה ניסויית]] ופיתוח של תאוריות חדשות על ההתנהגות האנושית כדי להבין טוב יותר את [[חקר הכלכלה|אופן הפעולה של הכלכלה האנושית]].  
    
==מיסגור בפוליטיקה ובתקשורת==
 
==מיסגור בפוליטיקה ובתקשורת==
[[ג'ורג' לייקוף]], פרוספור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופלארית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. {{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}
+
[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורולוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. {{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}
   −
לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפומרה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס.  {{הערה|שם=Lakoff}}
+
לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפורמה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס.  {{הערה|שם=Lakoff}}
    
לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת , כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}}
 
לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת , כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}}
שורה 41: שורה 41:  
פעילים [[סביבתנות|סביבתיים]] וחוקרי תקשורת טוענים כי [[תרבות הצריכה]] מעודדות אותנו להתמקד בהשלכות חיוביות של הקנייה שלנו ולהציג צריכה בצורה חיובית. הצריכה של מוצרים שונים מוצגת בפרסומות וכן בתקשורת כדבר שמעודד את הכלכלה, מוריד [[אבטלה]], מבטיח חיי משפחה תקינים, מייצג חיי אהבה מאושרים, מבטיח אושר , בריאות, חופש, תחושה של סקסיות, בטחון ועוד ערכים חיוביים אחרים. תכופות הפרסומות מציגות את הדברים האלה ללא אמירה מפורשת על המוצר עצמו - כלומר לא אומרים - הקוטג' שלנו יבטיח לכם חיי משפחה מאושרים ובטוחים. אין גם אמירה שמתייחסת לתכונות שניתן לייחס לטיב המוצר (לדוגמה "הקוטג' שלנו מאד טעים וזול") הדבר מושג על ידי חשיפה חוזרת שוב ושוב של מסר תת הכרתי ומרומז שבו קוטג' מוצג בהקשר של תא משפחתי מאושר משגשג ובטוח עד שהצרכנים מקשרים בין שני הדברים גם בלי שהדברים מוצגים באופן מפורש.  
 
פעילים [[סביבתנות|סביבתיים]] וחוקרי תקשורת טוענים כי [[תרבות הצריכה]] מעודדות אותנו להתמקד בהשלכות חיוביות של הקנייה שלנו ולהציג צריכה בצורה חיובית. הצריכה של מוצרים שונים מוצגת בפרסומות וכן בתקשורת כדבר שמעודד את הכלכלה, מוריד [[אבטלה]], מבטיח חיי משפחה תקינים, מייצג חיי אהבה מאושרים, מבטיח אושר , בריאות, חופש, תחושה של סקסיות, בטחון ועוד ערכים חיוביים אחרים. תכופות הפרסומות מציגות את הדברים האלה ללא אמירה מפורשת על המוצר עצמו - כלומר לא אומרים - הקוטג' שלנו יבטיח לכם חיי משפחה מאושרים ובטוחים. אין גם אמירה שמתייחסת לתכונות שניתן לייחס לטיב המוצר (לדוגמה "הקוטג' שלנו מאד טעים וזול") הדבר מושג על ידי חשיפה חוזרת שוב ושוב של מסר תת הכרתי ומרומז שבו קוטג' מוצג בהקשר של תא משפחתי מאושר משגשג ובטוח עד שהצרכנים מקשרים בין שני הדברים גם בלי שהדברים מוצגים באופן מפורש.  
   −
דוגמה אחרת למסגור היתה קיימת בתחום של [[סיגריות קלות]]. [[חברות הטבק]] לא בהכרח אמרו שסיגריות קלות הן בטוחות יותר עבור הצרכנים - הם רמזו כי הדבר כך על ידי מסגור של הסיגריות בהקשרים המרמזים על בריאות טובה יותר כמו נעורים, פעילות בחוץ ועוד מאפיינים שעודדו מעשנים לבחור בסיגריות אלה.  
+
דוגמה אחרת למסגור הייתה קיימת בתחום של [[סיגריות קלות]]. [[חברות הטבק]] לא בהכרח אמרו שסיגריות קלות הן בטוחות יותר עבור הצרכנים - הם רמזו כי הדבר כך על ידי מסגור של הסיגריות בהקשרים המרמזים על בריאות טובה יותר כמו נעורים, פעילות בחוץ ועוד מאפיינים שעודדו מעשנים לבחור בסיגריות אלה.  
   −
לא רק שמסגור בפרסומות או במסגרת [[יחסי ציבור]] מעודד אותנו לצרוך מוצר מסויים - כמו קוט'ג , הוא גם מציג באופן כללי את חווית הצריכה כולה כדבר חיובי - ומתעלם מהשלכות סביבתיות וחברתיות של אותה צריכה - דלדול [[משאבים מתכלים]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], יצירת [[זיהום]], ניצול של פועלים עניים (לדוגמה בתעשיית הביגוד) או פגיעה בבריאות (לדוגמה [[כלכלת השמנה]] או [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]). המסגור בהקשר זה הוא חלק ממנגנון רחב יותר של [[הכחשת אלימות]] והרחקה של הבחירות שהצרכן מבצע בשוק, מהשלכות שיש לבחירות אלה על הצרכן עצמו, על אנשים אחרים ועל יצורים אחרים.  
+
לא רק שמסגור בפרסומות או במסגרת [[יחסי ציבור]] מעודד אותנו לצרוך מוצר מסויים - כמו קוטג', הוא גם מציג באופן כללי את חווית הצריכה כולה כדבר חיובי - ומתעלם מהשלכות סביבתיות וחברתיות של אותה צריכה - דלדול [[משאבים מתכלים]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], יצירת [[זיהום]], ניצול של פועלים עניים (לדוגמה בתעשיית הביגוד) או פגיעה בבריאות (לדוגמה [[כלכלת השמנה]] או [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]). המסגור בהקשר זה הוא חלק ממנגנון רחב יותר של [[הכחשת אלימות]] והרחקה של הבחירות שהצרכן מבצע בשוק, מהשלכות שיש לבחירות אלה על הצרכן עצמו, על אנשים אחרים ועל יצורים אחרים.  
    
פעילים בסוגיות חברתיות שונות מצביעים על אפקט המסגור בדילמות מוסריות. דוגמה מרכזית למסגור מוצגת על ידי [[זכויות בעלי חיים|פעילים למען זכויות בעלי חיים]] - השאלה האם צריכת מזון מהחי היא עסק פרטי של האדם "אל תכנסו לי לצלחת" או סוגיה חברתית רחבה הנוגעת לשאלה כמה מוסרי לגרום לסבל ליצורים דומים לנו.  
 
פעילים בסוגיות חברתיות שונות מצביעים על אפקט המסגור בדילמות מוסריות. דוגמה מרכזית למסגור מוצגת על ידי [[זכויות בעלי חיים|פעילים למען זכויות בעלי חיים]] - השאלה האם צריכת מזון מהחי היא עסק פרטי של האדם "אל תכנסו לי לצלחת" או סוגיה חברתית רחבה הנוגעת לשאלה כמה מוסרי לגרום לסבל ליצורים דומים לנו.  
שורה 65: שורה 65:  
* [http://doalogue.co.il/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9 מסגור מחדש בארגונים] - ערך באתר ויקי דואלוג
 
* [http://doalogue.co.il/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9 מסגור מחדש בארגונים] - ערך באתר ויקי דואלוג
   −
==הערה==
+
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  

תפריט ניווט