47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 53:
שורה 53: + + + + + + + + + + + + + + + + − יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.+ + + + + + + + − + + − '''[[מודל האב המחמיר]]''' הוא מודל פסיכולוגי תרבותי ופוליטי המשמש אנשים כמודל להתייחסות לחיי המשפחה האידאליים ולגידול ילדים והן כמודל מוסרי כללי וכמסגרת מחשבה וראיית עולם כללית ביחס לסוגיות פוליטיות כלכליות סביבתיות ומוסריות - כאשר הדבר נעשה לאו דווקא בצורה מודעת. ג'ורג' לייקוף, פרוספור לבלשנות וחקר-התפיסה במוח (קוגניציה) מארצות הברית טוען כי חלק גדול מ[[מסגור|המסגור]] הנוגע לפוליטיקה וראיית העולם שלנו מושפע מהסתכלות שונה של אנשים על מודל המשפחה האידאלית. השמרנים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) מאמינים במודל האב המחמיר שבו יש אב, שהוא דמות מוסרית שתפקידה להעניש ילדים שנולדו "רעים" ורוצים כל הזמן לעשות דברים כיפים במקום דברים מוסריים. לפי המודל הדרך העיקרית ללמד ילדים כיצד להתנהג בצורה מוסרית היא על ידי עונשים, רצוי על ידי עונשים פיזיים. דבר זה נמשך עד שהילדים יוכלו להתבגר בעצמם, להבין מה מוסרי ומה לא מוסרי ולהפנים זאת תודות לעונשים שספגו כילדים. לאחר מכן הם עצמם יכולים להיות דמות מוסרית עצמאית שתחנך אחרים לאור המודל הזה. המודל הזה הוא מודל של היררכיה מוסרית שבו אלוהים נמצא מעל האדם, האדם נמצא מעל הטבע ונועד לשלוט בו, הגבר נמצא מעל האשה, הורים מעל ילדים, הלבנים מעל השחורים, סטרייטים מעל הומואים, החברה המערבית מעל החברות הלא מערביות וכו'. המודל הזה מסביר סתירות לכאורה שקיימות בנקודת המבט השמרנית כמו התנגדות להפלות בטיעון של קדושת החיים ומצד שני תמיכה בעונש מוות לפושעים, או התעלמות מתמותה מיותרת של תינוקות שמתים במהלך הלידה. + + +
←מיתוסים נפוצים בחברה כיום
קל לנו להבחין בקיום של מיתוסים בחברות עתיקות וזרות לנו. קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה כיום, קשה עוד יותר לערער על נכונותם של מיתוסים קיימים ונפוצים בחברה שבה אנו חיים.
קל לנו להבחין בקיום של מיתוסים בחברות עתיקות וזרות לנו. קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים בחברה כיום, קשה עוד יותר לערער על נכונותם של מיתוסים קיימים ונפוצים בחברה שבה אנו חיים.
==קיומו של אל או של יישויות מיסטיות אחרות===
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר לאורך ההיסטוריה הוא קיומו של אל , אלים , שדים ורוחות, וכוחות על טבעיים אחרים. ברוב התרבויות המצב הראשוני היה אמונה באלים רבים קטנים ומקומיים שמייצגים פנים שונות של כוחות טבע או אפילו מקומות, וברוב התרבויות הדבר הוביל בהמשך לאמונה בכמות קטנה יותר של אלים או אל אחד.
לרוב האמונה היא בקיומו של אל שהוא שוחר טוב - אם כי אנו לא בהכרח מבינים את כוונותו של האל - בדומה לילדים קטנים שאינם מבינים בהכרח את הכוונה של הוריהם - דבר זה מסתדר טוב עם מיתוס נפוץ אחר - [[מודל האב הקפדן]]. האל או האלים נמצאים מחוץ לחוקי הטבע - הם אינם מזדקנים, יש להם כוחות קסומים כמו יכולת לקרוא מחשבות, יכולת לבצע "ניסים" או קסמים, יכולת לעצור את כדור הארץ במקום (או את השמש והירח בניסוחים קדומים). אנשים רבים מתייחסים בזלזול לתאורים של דתות אחרות אבל ברצינות לתאורים של הדתות עליהם גדלו - לדוגמה רוב היהודים יסתכלו בזלזול על תאור לפיו מוחמד עלה לשמיים על גבו של סוס מעופף , אבל יתייסחו ברצינות לתאורים אחרים המופיעים בתנ"ך.
ככל שהתקדמה החשיבה המדעית, הדרישה לתעוד דברים בכתב במקום בעל-פה, וזהירות בבחינת ראיות כך צומצמו גילויים של אלים בפני בני אדם ושל טענות על ניסים. באופן לכך שקיום של מצלמות רבות יותר (בטלפונים סלולארים) הקטין את כמות הדיווחים על תצפיות על עב"מים.
רוב הדברים שמוסברים כיום על ידי המדע המודרני על ידי "חוקי טבע" שונים הוסברו בעבר על ידי הטענה "זהו רצון האל". [[המהפכה המדעית]] הובילה במידה רבה לצמצום ואף ביטול האל וכן צמצום כוחה של הדת. עם בתחילת המאה ה-19 חלק גדול מהיהודים והנוצרים היו דתיים בסוף המאה ה-19 חלק גדול מהיהודים הפכו חילונים . גם בקרב הנוצרים ובדתות אחרות יש מגמות של חילון והקטנת כוחה של הדת - במקביל לעליה באתאיזים - טענה שאלוהים כלל אינו קיים. גם בקרב גורמים דתיים רבים השימוש בדת פחת. לדוגמה בעבר הפעולה העיקרית שניתן היה לבצע עבור חולים היא להתפלל עבורם אבל כיום התגובה הנפוצה יותר היא ללכת לרופא שנעזר בביולוגיה כדי לאפיין מחלות ולחפש תרופות מתאימות. הסברים לתחלואה כמו "נכנס בו שד" הוא "אדם אחר הטיל עליו קללה" פחות מקובלים כיום לשם תאור של מחלות נפש ומחלות גופניות. בעבר היה נהוג לאיים על כופרים נוצרים בעונש של חיי נצח בתופת של הגינהום - אבל כיום פחות ופחות נוצרים מאמינים בקיומו של מקום כזה ופחות אנשים הולכים לכנסיות, ואלה שהולכים מבקשים לעיתים קרובות בילוי חברתי או שייכות ולאו דווקא שכנוע עמוק מאת הכומר.
עם [[שינוי טכנולוגי|התפתחות הטכנולוגיה]] של התקשורת החלו להופיע מוסדות חדשים לצרכי חינוך והעברת ידיעות תקשורת - הכוח של הכנסייה בתחומים של שכפול ראיית עולם, חינוך ילדים קטנים ומונופול על ידיעות תקשורתיות למבוגרים ירד. עם זאת כוחה של התקשורת או מוסדות חינוך לבצע [[מסגור]] לא נעלם אלא עבר לידיים אחרות - לדוגמה לידי שליטים ומדינות בחברות טוטלירטיות וריכוזיות או לידי [[תאגידים גדולים]] בחברות יותר קפיטליסטיות וליברליות. עם זאת המגוון התקשורתי הוא עדיין גדול יותר לעומת חברות מסורתיות דתיות.
===שובניזם, לאומיות לאומנות ושנאת זרים===
'''שוביניזם''' ו'''קסנופוביה''' הם מיתוס נפוץ לפיו הקבוצה אליה אנחנו שייכים היא קבוצה טובה ומיוחדת, ואילו יתר הקבוצות הן קבוצות פחות טובות מטעמים שונים. המשותף לחברי הקבוצה יכול להיות מוצא גנטי משותף, דת, לאום, "גזע", שפה, גזע, תרבות וכו'. בדרך כלל הדבר גם מחייב פעולה לטובת הקבוצה הקטנה יותר מול שאר הקבוצות. הרעיון של '''אוניברסליות''' הוא רעיון חדש יותר ולפיו קו פעולה מסויים משרת את כל בני האדם באשר הם. בהתנהלות של אימפריות רואים לדוגמה מעבר מאימפריות של ערים ועמים - באימפריות אלה ניסה המלך לכבוש את העמים האחרים כדי להקים אימפריה לטובת הבבלים לדוגמה - אל אימפריות אוניברסליות. אחד ממלכי פרס היה המלך הראשון שטען שהוא רוצה להשתלט על העולם לא רק לטובתם של הפרסים עצמם, אלא גם לטובתם של כלל בני האדם.
'''שוביניזם''' ו'''קסנופוביה''' הם מיתוס נפוץ לפיו הקבוצה אליה אנחנו שייכים היא קבוצה טובה ומיוחדת, ואילו יתר הקבוצות הן קבוצות פחות טובות מטעמים שונים. המשותף לחברי הקבוצה יכול להיות מוצא גנטי משותף, דת, לאום, "גזע", שפה, גזע, תרבות וכו'. בדרך כלל הדבר גם מחייב פעולה לטובת הקבוצה הקטנה יותר מול שאר הקבוצות. הרעיון של '''אוניברסליות''' הוא רעיון חדש יותר ולפיו קו פעולה מסויים משרת את כל בני האדם באשר הם. בהתנהלות של אימפריות רואים לדוגמה מעבר מאימפריות של ערים ועמים - באימפריות אלה ניסה המלך לכבוש את העמים האחרים כדי להקים אימפריה לטובת הבבלים לדוגמה - אל אימפריות אוניברסליות. אחד ממלכי פרס היה המלך הראשון שטען שהוא רוצה להשתלט על העולם לא רק לטובתם של הפרסים עצמם, אלא גם לטובתם של כלל בני האדם.
===עלויות האדם מעל הטבע===
רעיונות נפוצים בקרב חברות רבות הן האמונה ב'''[[עליונות המוסרית של האדם על בעלי חיים אחרים]]''' וכן '''[[הזכות הטבעית של האדם לשלוט בטבע]]''', כולל [[חקלאות]] וכן הרג בעלי חיים במסגרת צייד, דייג ו[[גידול בעלי חיים למאכל]]. אמונה אחרת נוספת ונפוצה באלפי השנים האחרונות היא [[הנפרדות של האדם מהטבע]] בזכות תכונות שונות, בזכות החלטה אלוהית כלשהי, בזכות מוצאו, שכלו, ההכרה שלו, המוסר, השפה, המצאת הכלים ועוד. חלק מאמונות אלה מוטלות בספק על ידי פעילים וארגונים למען [[זכויות בעלי חיים]] וכן על ידי [[אקופמיניזם]], פעילי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וחוקרים בתחום בעלי החיים.
רעיונות נפוצים בקרב חברות רבות הן האמונה ב'''[[עליונות המוסרית של האדם על בעלי חיים אחרים]]''' וכן '''[[הזכות הטבעית של האדם לשלוט בטבע]]''', כולל [[חקלאות]] וכן הרג בעלי חיים במסגרת צייד, דייג ו[[גידול בעלי חיים למאכל]]. אמונה אחרת נוספת ונפוצה באלפי השנים האחרונות היא [[הנפרדות של האדם מהטבע]] בזכות תכונות שונות, בזכות החלטה אלוהית כלשהי, בזכות מוצאו, שכלו, ההכרה שלו, המוסר, השפה, המצאת הכלים ועוד. חלק מאמונות אלה מוטלות בספק על ידי פעילים וארגונים למען [[זכויות בעלי חיים]] וכן על ידי [[אקופמיניזם]], פעילי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וחוקרים בתחום בעלי החיים.
האמונה בכך שהאדם צריך לשלוט בטבע ושליטה זו מוצדקת, הוגנת ומשרתת את כלל החברה מקבלת הצדקות מזרמים שונים - גם מזרמים שמרנים המצדיקים אותה בזכות הבטחה אלוהית (אם כי בחלק מהדתות הדבר מלווה גם במחוייבות לשמור על הטבע), וגם ב
==הקיום והנייטרליות של ה"אני"===
אמונה חזקה נוספת שקיימת בתרבויות רבות הוא הקיום של '''"[[אני]]" אוטונומי ששולט בגוף ובמחשבות'''. לעיתים מניחים שאותו "אני" הוא נשמה שיש לה קיום בנפרד מהגוף וכי אותו אני ממשיך להתקיים לפני קיום הגוף ו/או לאחריו. השלכה של שני הרעיונות האלה והרחבה שלהם מייצרת את '''המיתוס של האל''', שבדומה ל"אני" שאמור לשלוט בגוף שולט בעולם כולו. עוד אמונות נוגעות לטבעו של האל ושל האדם. רבים מאמינים בקיום של [[טוב ורע]], במאבק מתמיד בין כוחות הטוב לכוחות הרע. חלק מזה הוא המחשבה הדיכוטומית - המגדירה דברים דרך מציאת ניגוד שלהם והתרחקות ממנו.
אמונה חזקה נוספת שקיימת בתרבויות רבות הוא הקיום של '''"[[אני]]" אוטונומי ששולט בגוף ובמחשבות'''. לעיתים מניחים שאותו "אני" הוא נשמה שיש לה קיום בנפרד מהגוף וכי אותו אני ממשיך להתקיים לפני קיום הגוף ו/או לאחריו. השלכה של שני הרעיונות האלה והרחבה שלהם מייצרת את '''המיתוס של האל''', שבדומה ל"אני" שאמור לשלוט בגוף שולט בעולם כולו. עוד אמונות נוגעות לטבעו של האל ושל האדם. רבים מאמינים בקיום של [[טוב ורע]], במאבק מתמיד בין כוחות הטוב לכוחות הרע. חלק מזה הוא המחשבה הדיכוטומית - המגדירה דברים דרך מציאת ניגוד שלהם והתרחקות ממנו.
===מודל המדינה כמשפחה===
מודל המדינה כמשפחה מורחבת משותף הן לזרמים ליברלים והן לזרמים שמרניים (שם הוא נפוץ יותר). ביטויים כמו "האבות המייסדים" של האומה, "אבינו שבשמיים", "ארבע אבות" ועוד ביטויים מתייחסים לדמויות היסטוריות, לאלים או למנהיגים עכשווים תכונות של אב או אם.
בכל המקרים יש התייחסות לעם, מדינה, עיר , פירמה עסקית או [[מוסד חברתי]] גדול אחר כאל הרחבה של רעיון המשפחה. היות וקשה לנו להבין איך מוסדות אלה עובדים באמת, מבצעים רדוקציה שלהם למושג מוכר של משפחה.
מודל שמרני נפוץ הוא "מודל האב המחמיר" לפיו המנהיג הפוליטי, הכומר או הרב או דמויות אחרות הם דמות מוסרית וחזקה שנועדה להגן על הציבור מפני סכנות חיצונית, לאחד את העם ולהעניש את הסוררים (הילדים, האשה - הדמויות הנחותות והלא מוסריות מבחוץ או מבפנים לחברה). מודל ליברלי נפוץ הוא "מודל האם המיטביה" לפיה הילדים טובים מטבעם והאם רק צריכה לספק להם [[אמפתיה]] כדי שיגדלו בצורה מוסרית.
גם חברות עסקיות מעודדות עובדים לראות במקום העבודה "משפחה" למרות ההבדלים החשובים - לדוגמה פירמה עסקית מערבית (בניגוד לפירמה יפנית מסורתית) לא תהסס לפטר עובדים עקב קשיים כלכליים או נסיבות אחרות. מודל המוסד החברתי כמשפחה קיים גם בתחומים אחרים - לדוגמה קבוצות כדורגל שמתייחסות לאוהדים כאל משפחה ("קבוצה לא מחליפים", "לה פמילייה") או מפלגות עובדים שנהגו להתייחס לחברים כאל משפחה. הרחבה אחרת של משפחה היא קיבוץ.
[[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כוללים את [[רעיון הקידמה]], כמו גם כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו [[אופטימיזם טכנולוגי]] והרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.
===מודל האב המחמיר===
'''[[מודל האב המחמיר]]''' הוא מודל פסיכולוגי תרבותי ופוליטי המשמש אנשים כמודל להתייחסות לחיי המשפחה האידאליים ולגידול ילדים והן כמודל מוסרי כללי וכמסגרת מחשבה וראיית עולם כללית ביחס לסוגיות פוליטיות כלכליות סביבתיות ומוסריות - כאשר הדבר נעשה לאו דווקא בצורה מודעת. ג'ורג' לייקוף, פרוספור לבלשנות וחקר-התפיסה במוח (קוגניציה) מארצות הברית טוען כי חלק גדול מ[[מסגור|המסגור]] הנוגע לפוליטיקה וראיית העולם שלנו מושפע מהסתכלות שונה של אנשים על מודל המשפחה האידאלית. השמרנים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) מאמינים במודל האב המחמיר שבו יש אב, שהוא דמות מוסרית שתפקידה להעניש ילדים שנולדו "רעים" ורוצים כל הזמן לעשות דברים כיפים במקום דברים מוסריים. לפי המודל הדרך העיקרית ללמד ילדים כיצד להתנהג בצורה מוסרית היא על ידי עונשים, רצוי על ידי עונשים פיזיים. דבר זה נמשך עד שהילדים יוכלו להתבגר בעצמם, להבין מה מוסרי ומה לא מוסרי ולהפנים זאת תודות לעונשים שספגו כילדים. לאחר מכן הם עצמם יכולים להיות דמות מוסרית עצמאית שתחנך אחרים לאור המודל הזה. המודל הזה הוא מודל של היררכיה מוסרית שבו אלוהים נמצא מעל האדם, האדם נמצא מעל הטבע ונועד לשלוט בו, הגבר נמצא מעל האשה, הורים מעל ילדים, הלבנים מעל השחורים, סטרייטים מעל הומואים, החברה המערבית מעל החברות הלא מערביות וכו'. המודל הזה מסביר סתירות לכאורה שקיימות בנקודת המבט השמרנית כמו התנגדות להפלות בטיעון של קדושת החיים ומצד שני תמיכה בעונש מוות לפושעים, או התעלמות מתמותה מיותרת של תינוקות שמתים במהלך הלידה.
===ערכים ליברלים===
יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.
[[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כוללים את [[רעיון הקידמה]], כמו גם כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]]. כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו [[אופטימיזם טכנולוגי]] והרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.
==ראו גם==
==ראו גם==