שורה 1: |
שורה 1: |
| | | |
− | ב[[מיקרו כלכלה]], '''רווח שולי''' ('''Marginal Profit''' {{כ}}או בראשי תיבות '''MP''') מוגדר כהפרש בין הכנסה (פידיון) שולית (MR - Marginal Revenue) לעלות שולית (MC - Marginal Cost). <ref>http://hamitham.mta.ac.il/%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99marginal-profit/</ref> | + | ב[[מיקרו כלכלה]], [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסית]] '''רווח שולי''' ('''Marginal Profit''' {{כ}}או בראשי תיבות '''MP''') מוגדר כהפרש בין הכנסה (פידיון) שולית (MR - Marginal Revenue) לעלות שולית (MC - Marginal Cost). <ref>http://hamitham.mta.ac.il/%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99marginal-profit/</ref> |
| | | |
| + | או בנוסחה - |
| MR (הכנסה שולית) - MC (עלות שולית) = MP (רווח שולי). | | MR (הכנסה שולית) - MC (עלות שולית) = MP (רווח שולי). |
| | | |
− | תחת הגישה של מיקסום רווח שולי על מנת למקסם רווח, חברה למטרות רווח תמשיך לייצר מוצר או לתת שירות עד הנקודה בה הרווח השולי שווה לאפס.<ref>https://en.wikipedia.org/wiki/Marginal_profit</ref>
| + | כלכלנים נאו קלאסיים טוענים כי המטרה המרכזית, ובדרך כלל היחידה, של חברה מסחרית היא למקסם את הרווח. מתוך הניתוח הנאו קלאסי המיקרו כלכלי יוצא כי חברה תנסה לבצע מיקסום של הרווח השולי על מנת למקסם רווח, חברה למטרות רווח תמשיך לייצר מוצר או לתת שירות עד הנקודה בה הרווח השולי שווה לאפס.<ref>https://en.wikipedia.org/wiki/Marginal_profit</ref> |
| רווח שולי הינו הרווח שנוסף לחברה או ליחיד כאשר הם מייצרים עוד יחידה אחת והיא נמכרת<ref>http://www.investopedia.com/terms/m/marginal-profit.asp</ref>. זהו ההבדל בין ההכנסה השולית לעלות השולית. פעמים רבות החישוב משמש כדי להחליט האם להגדיל, להפסיק או לעצור ייצור של מוצר. תחת תאוריית [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה נאו-קלאסית]] עסק ימקסם את כלל רווחיו עד אשר עלות הייצור השולית תשתווה להכנסה השולית או כאשר הרווח השולי הוא בדיוק אפס (זהו השלב שבו העסק יפסיק להרוויח על כל מוצר שהוא מייצר ומוכר). זאת משום שהעלות השולית עולה ככל שהעסק מייצר או קונה לצורך מכירה יותר מוצרים ו/או שירותים. | | רווח שולי הינו הרווח שנוסף לחברה או ליחיד כאשר הם מייצרים עוד יחידה אחת והיא נמכרת<ref>http://www.investopedia.com/terms/m/marginal-profit.asp</ref>. זהו ההבדל בין ההכנסה השולית לעלות השולית. פעמים רבות החישוב משמש כדי להחליט האם להגדיל, להפסיק או לעצור ייצור של מוצר. תחת תאוריית [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה נאו-קלאסית]] עסק ימקסם את כלל רווחיו עד אשר עלות הייצור השולית תשתווה להכנסה השולית או כאשר הרווח השולי הוא בדיוק אפס (זהו השלב שבו העסק יפסיק להרוויח על כל מוצר שהוא מייצר ומוכר). זאת משום שהעלות השולית עולה ככל שהעסק מייצר או קונה לצורך מכירה יותר מוצרים ו/או שירותים. |
| | | |
| + | ==ביקורת== |
| במציאות העסקית מסובך מאוד לעסק לדעת את הרווח השולי שלו בזמן שבו הוא צריך לקבל החלטה, מאחר וקיימים משתנים שלא ניתן לדעת אותם בזמן אמת הנוגעים לגורמים כגון מחיר המכירה ועלות החומרים. בנוסף, העסק מתחשב גם בפרמטרים נוספים. | | במציאות העסקית מסובך מאוד לעסק לדעת את הרווח השולי שלו בזמן שבו הוא צריך לקבל החלטה, מאחר וקיימים משתנים שלא ניתן לדעת אותם בזמן אמת הנוגעים לגורמים כגון מחיר המכירה ועלות החומרים. בנוסף, העסק מתחשב גם בפרמטרים נוספים. |
| + | |
| + | בפרק השלישי של הספר "[[הפרכת הכלכלה]]" מתייחס [[כלכלה פוליטית|הכלכלן הפוליטי]] [[סטיב קין]] לרעיון של עלות ורווח שולי כהסבר מרכזי להתנהגות הפירמות. בחלק הראשון של הפרק קין מסביר בצורה מפורטת את הרעיון של רווח שולי. כיצד מחשבים אותו (באופן תאורטי) ואת ההשלכות שכן מתוך הניתוח של רווח שולי נגזרים חישובים נוספים של התנהגות הפירמה כמו חישובי שכר או ריבית. |
| + | |
| + | בהמשך אותו פרק קין טוען כי מדובר בתאור שמשמיט חלק חשוב מהמציאות ולכן מגיע למסקנה מוטעית. כאשר פירמה ממקסמת רווח עליה למקסם אותו על פני תקופות שונות כאשר בכל תקופה יש שינויים בביקושים - עלויות וירידות. לכן מהתאור הנאו קלאסי המקובל חסר נגזרת על פני מימד הזמן. בפועל רוב הפירמות נתקלות בתקופות שונות כאשר בחלק מהתקופות יש עודף ביקוש בהן לא יכולות לספק את כל ההזמנות, או חוסר בביקוש מול כושר הייצור שבהם פועלים ומכונות יעבדו פחות שעות או יועסקו ברכיבים פחות מכניסים. בפועל יש מקרים רבים של [[יתרון לגודל]] כך שפירמות גדולות יותר נהנות מתנאים משופרים מול פירמות קטנות - לכן פירמות רבות יעדיפו להיות מצב של עודף היצע שבו הן מסוגלות להתמודד עם הזמנות גדולות יותר. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו-קלאסי]] | | * [[קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו-קלאסי]] |
− | | + | * [[יתרון לגודל]] |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | | |
| [[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]] | | [[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]] |