שינויים

'''בנקאות ברזרבה מלאה''' (Full-reserve banking) המוכרת גם כ'''בנקאות ברזרבה של '''100% (100% reserve banking) היא נוהג [[בנקאות|בנקאי]] שבו כל כמות ה[[כסף]] של המלווה נשמרות כרזרבה (בצורה של כסף מזומן או נכסים נזילים אחרים) כאשר לכל מלווה יש את הזכות והיכולת למשוך כסף זה בכל זמן. כסף שהופקד על ידי לקוחות בבנק, לא ינתן כהלוואה, שכן המלווה הוא בעל זכות חוקית למשוך את הכסף בכל רגע נתון. ישנן מערכות רזרבה מלאות שלא מטילות מגבלות כאלו על הלוואות ומאפשרות השהייה מסויימת של מתן הכסף ללקוח בתנאים מסויימים.  

'''בנקאות ברזרבה מלאה''' (באנגלית: '''Full-reserve banking''') המוכרת גם כ'''בנקאות ברזרבה של '''100% (100% Reserve banking) היא נוהג [[בנקאות|בנקאי]] שבו כל כמות ה[[כסף]] של המלווה נשמרות כרזרבה (בצורה של כסף מזומן או נכסים נזילים אחרים) כאשר לכל מלווה יש את הזכות והיכולת למשוך כסף זה בכל זמן. כסף שהופקד על ידי לקוחות בבנק, לא ינתן כהלוואה, שכן המלווה הוא בעל זכות חוקית למשוך את הכסף בכל רגע נתון. ישנן מערכות רזרבה מלאות שלא מטילות מגבלות כאלו על הלוואות ומאפשרות השהייה מסויימת של מתן הכסף ללקוח בתנאים מסויימים.  

לאחר המצאת ה[[כסף]] ולפני המצאת הבנקים, רוב ה[[אשראי]] הכספי או הלוואות כספיות שניתנו לאחרים היו בכסף שהמלווה היה, וכך הן היו "ברזרבה מלאה". דרך נוספת מקובלת של אשראי היתה [[ערבות הדדית]] או סיוע קהילתי שבו מימון ובעיקר שווה ערך כסף של עבודה או ציוד ניתן לאנשים ב[[קהילה]] על ידי חברי קהילה אחרים בציפיה לקבלת סיוע דומה כשהם יזדקקו לכך.  

לאחר המצאת ה[[כסף]] ולפני המצאת הבנקים, רוב ה[[אשראי]] הכספי או הלוואות כספיות שניתנו לאחרים היו בכסף שהמלווה היה, וכך הן היו "ברזרבה מלאה". דרך נוספת מקובלת של אשראי היתה [[ערבות הדדית]] או סיוע קהילתי שבו מימון ובעיקר שווה ערך כסף של עבודה או ציוד ניתן לאנשים ב[[קהילה]] על ידי חברי קהילה אחרים בציפיה לקבלת סיוע דומה כשהם יזדקקו לכך.  

מערכת בנקאות ברזרבה מלאה היתה נהוגה במשך זמן קצר על ידי בנק אמסטרדם בשנים הראשונות של 1600 אבל היא מעולם לא על ידי מערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] לאחר 1800. קיימות הצעות לעבור לבנקאות של רזרבה מלאה, ובינן בולטת במיוחד [[תוכנית שיקגו]] שהוצגה ב-1933 וזכתה לעניין מחודש ב-2012. בין הכלכלנים שתמכו בתוכניות אלה ניתן למנות את [[ארווינג פישר]], [[מילטון פרידמן]], מורי רובטרס, והנרי סימונס. אבל אלו זכו להתעלמות או לדחייה מצד רוב הכלכלנים מהזרם המרכזי ובעיקר מצד [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]], שמאמינים כי העלויות של שינוי כזה יעלו על היתרונות שיופקו ממנו. כמו כן מסייעת להתעלמות זו אינטרסים של הבנקים הגדולים שנהנים במצב הקיים מיכולת ליצור [[כסף כחוב]].  

מערכת בנקאות ברזרבה מלאה הייתה נהוגה במשך זמן קצר על ידי בנק אמסטרדם בשנים הראשונות של 1600 אבל היא מעולם לא על ידי מערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] לאחר 1800. קיימות הצעות לעבור לבנקאות של רזרבה מלאה, ובינן בולטת במיוחד [[תוכנית שיקגו]] שהוצגה ב-1933 וזכתה לעניין מחודש ב-2012. בין הכלכלנים שתמכו בתוכניות אלה ניתן למנות את [[ארווינג פישר]], [[מילטון פרידמן]], מורי רובטרס, והנרי סימונס. אבל אלו זכו להתעלמות או לדחייה מצד רוב הכלכלנים מהזרם המרכזי ובעיקר מצד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], שמאמינים כי העלויות של שינוי כזה יעלו על היתרונות שיופקו ממנו. כמו כן מסייעת להתעלמות זו אינטרסים של הבנקים הגדולים שנהנים במצב הקיים מיכולת ליצור [[כסף כחוב]].  

בנקאות ברזרבה מלאה תעצור לחלוטין בעיה של [[ריצה על הבנק]] שבה לקוחות רבים מידי דורשים מהבנק את כספם בבת אחת, וגורמים בכך להתמוטטות שלו. כמו כן ריצה על הבנק בסדר גודל גדול יכולה לגרור אחריה התמוטטות של הבנק, ואף משבר מטבע. כמו כן בנקאות ברזרבה מלאה אמורה להקטין בעיות של [[מחזורי עסקים]] (גאות ושפל בכלכלה ולפעמים גלישה למיתון כלכלי) על ידי מיתון התמריץ של בנקים לנפח [[בועות אשראי]] ועל יכולת גבוה יותר של הממשלה לשלוט בהיצע הכסף. כמו כן היא אמורה להקטין את גודל החובות של ממשלות (שלא יצטרכו לשלם ריבית על הפקת כסף) ולהקטין את גודל החובות של עסקים ואנשים פרטיים (שכן הבנקים לא יעודדו בצורה נמרצת לקיחה של הלוואות, והאשראי יתייקר). מבחינת [[קיימות]] בנקאות ברזרבה מלאה יכולה להיות דבר רצוי היות והיא מקטינה את התמריץ של המערכת ל[[צמיחה כלכלית]] מתמדת וכן היא יכולה לעודד השקעות לטווח ארוך והקטנה של [[אי שוויון כלכלי]] שנגרם כיום עקב [[ריבית]] ובכך להוריד [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]].  

בנקאות ברזרבה מלאה תעצור לחלוטין בעיה של [[ריצה על הבנק]] שבה לקוחות רבים מידי דורשים מהבנק את כספם בבת אחת, וגורמים בכך להתמוטטות שלו. כמו כן ריצה על הבנק בסדר גודל גדול יכולה לגרור אחריה התמוטטות של הבנק, ואף משבר מטבע. כמו כן בנקאות ברזרבה מלאה אמורה להקטין בעיות של [[מחזורי עסקים]] (גאות ושפל בכלכלה ולפעמים גלישה למיתון כלכלי) על ידי מיתון התמריץ של בנקים לנפח [[בועות אשראי]] ועל יכולת גבוהה יותר של הממשלה לשלוט בהיצע הכסף. כמו כן היא אמורה להקטין את גודל החובות של ממשלות (שלא יצטרכו לשלם ריבית על הפקת כסף) ולהקטין את גודל החובות של עסקים ואנשים פרטיים (שכן הבנקים לא יעודדו בצורה נמרצת לקיחה של הלוואות, והאשראי יתייקר). מבחינת [[קיימות]] בנקאות ברזרבה מלאה יכולה להיות דבר רצוי היות והיא מקטינה את התמריץ של המערכת ל[[צמיחה כלכלית]] מתמדת וכן היא יכולה לעודד השקעות לטווח ארוך והקטנה של [[אי שוויון כלכלי]] שנגרם כיום עקב [[ריבית]] ובכך להוריד [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]].  

מבקרי הבנקאות ברזרבה מלאה מציינים כי היא תייקר את האשראי ותקטין את כמות האשראי ובכך תוביל להאטת הצמיחה הכלכלית. כמו כן עולה חשש כי מתן העברת יכולת הדפסת כסף לידי הממשלה תגרור [[אינפלציה]] בעיקר לקראת בחירות או מלחמה.  

מבקרי הבנקאות ברזרבה מלאה מציינים כי היא תייקר את האשראי ותקטין את כמות האשראי ובכך תוביל להאטת הצמיחה הכלכלית. כמו כן עולה חשש כי מתן העברת יכולת הדפסת כסף לידי הממשלה תגרור [[אינפלציה]] בעיקר לקראת בחירות או מלחמה.