47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: − + + + + שורה 16:
שורה 19: + + שורה 23:
שורה 28: + שורה 29:
שורה 35: +
אין תקציר עריכה
פרוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של [[כלכלת רווחה]] - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.
פרוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של [[כלכלת רווחה]] - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.
גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.
גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] מרכזיים אחרים.
ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]], הכלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי אפקט ההפגנה.
ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]], הכלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי אפקט ההפגנה.
==סיכום הספר==
העולם הוא מקום חדש ושופע. [[צמיחה כלכלית]] גרמה לשינויים עצומים בדרכים שבהן חיות האוכלוסיות של המדינות המערביות. שינוי גדול כזה מחייב לבצע גם בחינה מחודשת ורחבה ברעיונות שקשורים בניהול של הכלכלה הלאומית ושל החברה. ניהול ותפעול של מדינה עשירה הוא דבר שונה למדי מניהול של מדינה שנאבקת לשרוד; ועם זאת רעיונות עתיקים רבים נשארו איתנו גם היום, רעיונות שהם לחלוטים בלתי מתאימים לאתגרים החדשים שהחברה ניצבת מולם. מטרת הספר היא להאיר ולהבדיל בין רעיונות ישנים לבין המציאות העכשווית ולהציע רעיונות חדשים ומתאימים יותר.
==השפעות הספר==
הספר תרם במידה משמעותית לתוכנית "המלחמה בעוני" של קנדי ושל ג'ונסון.
הספר תרם במידה משמעותית לתוכנית "המלחמה בעוני" של קנדי ושל ג'ונסון.
הספר עורר בזמנו דיון ציבורי נרחב בארצות הברית. רבים מהרעיונות בספר זכו להרחבה ולעידון בספר מאוחר יותר של גלבריית, [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967.
הספר עורר בזמנו דיון ציבורי נרחב בארצות הברית. רבים מהרעיונות בספר זכו להרחבה ולעידון בספר מאוחר יותר של גלבריית, [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967.
[[רוברט רייך]], שר העבודה של ארצות הברית לשעבר, טען כי הספר הוא המועדף עליו מבין ספרי הכלכלה{{הערה|[http://www.reddit.com/r/IAmA/comments/k2oel/im_robert_reich_former_secretary_of_labor_author/c2h2fch Postpawl comments on I'm Robert Reich, former Secretary of Labor, author, and professor of public policy at Berkeley. AMA"]. Reddit.com. 2011-09-02}}. "הספרייה המודרנית" מונה את הספר כספר ה-46 מבין מאה ספרי העיון הטובים ביותר שיצאו לאור במאה ה-20. {{הערה| [http://www.randomhouse.com/modernlibrary/100bestnonfiction.html 100 Best Nonfiction] « Modern Library. Randomhouse.com}}
==ראו גם==
==ראו גם==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Affluent_society חברת השפע] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Affluent_society חברת השפע] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://abridge.me.uk/doku.php?id=the_affluent_society סיכום הספר] באתר Abridge Me
* [http://abridge.me.uk/doku.php?id=the_affluent_society סיכום הספר] באתר Abridge Me
{{מוצרים ציבוריים}}
{{מוצרים ציבוריים}}
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:ספרי כלכלה]]
[[קטגוריה:ספרי כלכלה]]
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]